כשאני רואה על צג הנייד את צמד המילים הכי משתק, "בית ספר"- נצח , זה בדיוק הזמן שמרגיש לי מרגע הצלצול ועד שאני עונה,

"הכל בסדר" נשמע מהצד השני , לוקח לי מספר שניות להסדיר נשימה והצבע חוזר ללחיים .

לא פעם יצא לי לחשוב , מה הסיבה שבגללה זה קורה לנו ? ממה בעצם אנחנו פוחדים , חום? אוזניים? גרון? וכו'....

הרי תודה לאל , לכל דבר יש תרופה , אז למה בכל זאת?

המסקנה שהגעתי אליה, הפחד שלנו לא נובע מעצם זה שהם חולים , אלא, מגיע בעיקר מאותו " סרט" שאנחנו מריצים בראש , מרגע קבלת ההודעה, ללכת לרופא זה אומר לקבוע תור, שברוב המיקרים בשעות לא נוחות (כי רובנו עובדים), להיות באותו חלל עם ילדים חולים אחרים , מה שאומר המוני חיידקים ,

ההמתנה לתורנו גם  כשהזמנו תור מראש .

היציאה לרופא בכל מזג אויר, חם, לח, גשום וקר.

ואז כשמגיעים סוף סוף לרופא הוא קובע שזה ויראלי והרבה מה לעשות אין , למעט מנוחה ולחזור שוב לבדיקה לאחר מס' ימים.

תאמינו לי שהיום אחרי 3 ילדים , אני דיי מעידה על עצמי "רופאה" בלי תעודות ועדיין עם כל הניסיון , גם אני חייבת את

חוות דעת הרופא וגם כי יש בדיקות שניתן לבצע רק במרפאות,

אבל כמה מתסכל הספק הקטן הזה להגיע למרפאה עם ספק וירוס מסוג X  ולצאת עם XY  .

זה לא סוד שעולם הדיגיטל צובר תאוצה , יותר אפליקציות , שחוללו מהפכה והשתלטו על תחומים רבים , האמת קשה לתאר איך היו נראים החיים שלנו בלעדיהם?!, לאפליקציות "נגיעה" רבה ורחבה כמעט בכל תחום בחיינו, כמו , משחקים, ספורט, אקטואליה ועכשיו גם תחום הבריאות ואני לא מדברת על שירות האון ליין שהיה קיים , אלא ששירות האון ליין בכללית מתרחב

הודות למכשיר קטן , אנחנו יכולים לבצע את הבדיקות בכל זמן נתון , בנוחות שלנו מהבית שלנו וזאת כמובן בליווי רופא מוסמך און ליין , חום, אוזניים , גרון , לב, עור , ריאות ובטן, אנחנו מתחברים והרופא בוחן מ"קרוב" בעזרתנו את המטופל , הכל באמצעות הטייטו, מכשיר מהפכני עם אביזרים רפואיים כמו של הרופאים.

הרבה פעמים אני מסתכלת על דברים וחושבת איך לא חשבו על זה קודם?! זה כל כך מתבקש .

ואיך מרפי אוהב להפתיע אותי , הקטנה שלי התלוננה בחמישי באחרון על כאבי ראש, "אמא, יש לי חום" אמרה בטון שימיס כל מי שישמע אותה.

מיד שלפתי את ערכת הרופא, היא הביטה בחצי מבט "כאילו מה עכשיו, את רופאה? בניתי על ללכת מחר למרפאה ולמרוח חצי יום", התחברנו לכללית און ליין , התחברנו לטייטו , התייעצות עם רופא שאמר בדיוק מה לעשות , בקול המרגיע שלו , יחד בדקנו חום (שהיה 36.7 מעלות), אוזניים שהיו ללא רבב, גם הגרון היה ללא תפליטים.

 

אז ב"ה היא בסדר ולמחרת לא אני ולא היא הפסדנו שעות .

אז מצאתי עוד יתרון , מעכשיו אין משחקים , מעכשיו בודקים .

זה עדיין לא אומר שצמד המילים בית ספר ,יפסיק לשתק אותי , אבל היי פרה פרה .