כשהתחתנתי הייתי צעירה, רעננה, רזה ובלי דאגות. גם אחרי החתונה נשארתי כך...לפחות חודש. חודש אחרי החתונה עלינו על מציאה של ממש וקנינו דירה (הידד! משכנתא!).
חודש וקצת אחרי החתונה גם הרזון הלך והתחלתי להשמין – אבל מסיבות טובות, הריון ראשון! בשעה טובה, יש לי בן. כאן כבר התחלתי לחשוש – בן?! אני!? אני בת. אני מבינה בלקים, בבגדים, בשופינג ובאפיה. מה לי ולבן? אז נכון שבעלי חולה על כדורגל והפינה הזאת כבר סגורה, אבל מה עושים עם בן? אם נרוץ כמעט 4 שנים קדימה אני יכולה להגיד בגאווה שאני אמא לבן הכי מושלם והוא ללא ספק אהבת חיי.

לפני כמעט שנתיים זה קרה שוב – ילדתי את בתי. עד היום אני לא מצליחה להבין איך יצאה לנו ילדה בלונדינית עם עינים ירוקות. בזכות הלידה שלה והאופי המהמם שהוביל לחופשת לידה מדהימה אני אפילו שוקלת ילד שלישי (וכן, אני יודעת שהוא עלול להרוס את ה"חוויה" הזאת שנקראת חופשת לידה).

מעבר לעודפי ההריונות שעדיין נראים עלי בבירור, יש משהו שמסרב לעזוב אותי מאז אותו יום ביוני 2014 שגיליתי שאני בהריון ראשון – דאגות.

אז נעים מאוד, שמי מיטל, בת 36.5, אמא ל-2 ילדים מהממים שנולדו בהפרש של שנתיים, 4 ימים ו-6 דקות.

מאז שנכנסו הילדים לחיי אני באמת מרגישה שלמה יותר אבל גם עייפה יותר. שמחה יותר אבל גם דאגנית יותר. מעולם לא חשבתי שזה יקרה לי ותמיד הייתי מתעצבנת על אמא שלי שהיא דאגה מדברים שלא היו סיבה לדאוג מהם, אבל זה הגיע גם אלי.
אני לא יכולה להגיד שאני חרדתית, אבל אם יש שני דברים שאני חרדה לגביהם זה: (1) כשמישהו אחר מסיע את הילדים שלי (וזה לא משנה אם אלו אנשים שאני הכי סומכת עליהם בעולם כמו בעלי או ההורים שלי) (2) מחלות.

מאז שאני אמא פתאום התחלתי לשים לב יותר למחלות, מהקלות ביותר לקשות ביותר (טפו טפו לא עלינו). פתאום אני חושבת קדימה שאם לא מנגבים אוזניים אחרי האמבטיה וזה חורף או קיץ עם מזגן – זה עלול להוביל לדלקת אוזניים. או שאם נכנסים לבריכה, עלולים לחטוף מחלות ויראליות הזויות כמו יבלות ויראליות (גיליתי שיש מחלה כזאת ממש לא מזמן).
מאז שהגדול שלנו הגיע לעולם, מקופסה קטנה שהכילה אדוויל ואלו-וורה, פתאום יש לנו בארון מדף שלם עם תרופות לכל דבר אפשרי בערך. מעבר לתרופות יש לנו 3 סוגים שונים של מדי-חום.
עוד משהו שקרה מאז שנולדה בתי – התחלתי להרגיש קצת כמו הזקנים שהולכים לקופת חולים כדי להעביר את היום ולדבר עם רופאים. אז לא, אני עדיין לא מעבירה את הבקרים שלי בקופת החולים ואני עדיין לא מסתובבת עם שקית מעוטרת בציורים של חמודי והכלבלב שלו כאקססורי, אבל כשאני מתלבטת במשהו, מעבר לפניה הרגילה והקבוע לד"ר גוגל, אני גם קובעת פגישה עם רופאת הילדיים ומתייעצת איתה.
חלק מכם יחשבו שזה מוגזם ושאני חרדתית, ואחרים יבינו אותי ויגידו שזה הכי הגיוני ברגע שיש ילדים. מאז ומעולם הייתי בן אדם מאורגן, שאוהב שיש לו את מה שהוא צריך כבר מבעוד-מועד ולא לחכות לדקה ה-90, וכך גם אני עם הילדים והמחלות כי הרי ברור לי שהחום, דלקות העיניים והאוזניים יגיעו מתישהו.

אני בקופת חולים כללית מאז שנולדתי (עד לפני שנה השתייכתי גם לאותו הסניף שבו נפתח התיק הרפואי הראשון שלי), ומאז שיש לי ילדים אני מקפידה יותר לפתוח את המיילים שמגיעים מהם. נכון, מדובר לרוב במיילים שיווקיים ופרסומיים, אבל יש שם גם לא מעט מידע חיוני שאני דווקא נהנית לקרוא. לפני כחודשיים פתחתי מייל שלהם ובו קראתי על מוצר חדש שעוזר לרופא האונליין לאבחן את החולה מבלי שזה יצטרך לצאת מהבית.

 

כעבור שבוע המכשיר כבר היה אצלי בבית. שוב, לא כי אני חרדתית ואני צריכה רופא 24/7, אלא כי באמת היו מקרים שבהם הילדים לא הרגישו טוב בלילה והמרפאות היו סגורות ועד כמה שרופא האונליין היה סופר נחמד ונתן הפניות למיון במידת הצורך, האפשרות להיבדק ע"י רופא מהבית מקלה הרבה יותר.

מכשיר הטייטו (Tyto) קטן, קומפקטי, מגיע בנרתיק מיוחד ובעיקר נראה מאוד לא מאיים. הוא מגיע עם חוברת הוראות המסבירה כיצד יש להגדיר ולהשתמש בו בפעם הראשונה ופשוט פעלתי לפיה ולפי ההוראות שהיו לי על המסך. הוא מגיע עם תוספים שבעת הצורך הרופא מבקש לחבר למכשיר: סטטוסקופ, תוסף לבדיקת אוזניים, תוסף לבדיקת הגרון ומקלות פלסטיק כאלה שהם למעשה המקלות מעץ שאיתם הרופא בודק את הגרון.
יש להוריד לטלפון אפליקציה מיוחדת ויש משהו חשוב שאני לא שמתי לב אליו בעת השימוש השני במכשיר ולא הבנתי למה דברים לא עובדים לי כמו שצריך: מי שיש לו בבית אינטרנט עם תשתית של סיב אופטי, חייב להעביר את ה-wifi מ-5G לרשת רגילה (2.4). סיפרו לי על זה בפעם הראשונה שהשתמשתי והגדרתי את המכשיר, אבל אחרי השימוש חזרתי לרשת המהירה ובפעם השניה שבאתי להשתמש בו, שכחתי להחזיר לרשת הרגילה, וזה פשוט לא עבד.

מה שמיוחד במכשיר זה שמאוד קל להשתמש בו. יש הנחיות על המסך וכמובן מקבלים הנחיות תוך כדי בדיקה מהרופא. הבדיקה עם הרופא נעשית באפליקציה מיוחדת ולמעשה מתנהלת כשיחת וידאו. אתם רואים את הרופא, הוא רואה אתכם (וכמובן שומע), ואז תוך כדי בדיקה הוא מבקש מכם לחבר את הסטטוסקופ ולפעול לפי ההנחיות, או לקרב את המכשיר למצח וככה הוא מודד חום, או לחבר את הפלסטיק ללשון ולפתוח את הפה ועוד ועוד. בחלקים של האוזן והגרון יש מצלמות זעירות שבאמצעותם הרופא ממש מסתכל בתעלות האוזן או בחלל הפה/גרון/שקדים ובזכות אלה יודע לאבחן.
דרך אגב, מה שמאוד יפה במכשיר זה שהוא לבד יודע מתי להשתיק את הווליום בטלפון. כאשר הרופא מבקש לחבר את תוסף הסטטוסקופ, אוטומטית המיקרופון בטלפון שלכם מושתק. אתם יכולים לשמוע את הרופא אבל הוא לא יכול לשמוע אתכם או את רעשי הרקע מהטלוויזיה ומכאן שהוא שומע נטו את הלב והריאות ללא הפרעות. ממש כמו במרפאה.

יצא לי להשתמש במכשיר פעמיים: פעם אחת על עצמי ופעם שניה עם הגדול שלי. בפעם הראשונה הרגשתי ממש רע, לא היה חום אבל הגרון הציק מאוד ופיזית הרגשתי חלשה. השתמשתי בטייטו ותוך דקות בודדות התקשר אלי הרופא באמצעות האפליקציה, חיברתי את התוסף של הגרון והוא ישר אמר שהשקדים נפוחים ויש דלקת. מכיוון שהוא לא יכול להוציא יד דרך הטלפון הוא כן אמר שאין לי מנוס מללכת למרפאה למחרת בבוקר ולעשות משטח גרון אבל על הדרך נתן לי טיפים ואמר לי מה לעשות אם מדובר בדלקת, ואיזו אנטיביוטיקה עדיף שהרופאת משפחה תתן לי במידה ומדובר בסטרפטוקוק (דרך אגב, בסוף התוצאות של משטח הגרון הראו שזה סטרפטוקוק).
לפני שבוע וקצת השתמשתי במכשיר בפעם השניה. הגדול התעורר בסביבות 21:30 בוכה ומחזיק את האוזן. במקרה היה לי אוטידין בבית וטפטפתי לו כדי להרגיע את המקום. אני מודה ששכחתי שיש לנו את הטייטו ופתחתי קריאה לרופא אונליין. לאחר שפתחתי את הקריאה נזכרתי שיש לנו את המכשיר ובאמצעותו/האפליקציה שלו פתחתי קריאה לרופא. פחות מ-7 דקות לאחר מכן, כבר ניהלתי שיחת וידאו עם רופא ממש נחמד שהנחה אותי כיצד לבצע בדיקת אוזניים. הוא אבחן דלקת ו-5 דקות לאחר מכן כבר קיבלתי עכדון מהאפליקציה של כללית שמחכה לי מרשם חדש. מזל שסניף סופר פארם פתוח אצלנו עד 23:00 ובעלי רץ לקנות את הטיפות האנטיביוטיות.

נכון, טייטו לא עולה כמו מד-חום דיגיטלי או אדוויל לילדים, אבל אני שמחה שיש לי אותו בבית. בין אם זה בגלל המהירות והקלות שמדברים עם רופא באמצע הלילה, אבל בעיקר בגלל שאני מדברת עם רופא שבאמת יכול לאבחן את הילד ולרשום תרופות מתאימות. אני עדיין לא חושבת שזה תחליף לרופא שיושב בקופת חולים ולפעמים אין מנוס מללכת לבקר אותו (כמו במקרה שלי שהייתי צריכה משטח גרון), אבל אם זה יכול לעזור ולמנוע את ההגעה לקופת חולים וחלילה להידבק בעוד דברים – אני בעד. בכלל, בתור אמא, אני שמחה שיש משהו שיכול לעזור לי לטפל בילדים בבית מבלי להוציא אותם בקור, בגשם או סתם בערב שרבי שאי אפשר לנשום בו.

אז לא, אני לא חרדתית, אבל אני אמא דואגת שמעדיפה להרחיק מחלות מהבית עד כמה שאפשר ובעיקר אוהבת שהילדים שלה בריאים וישנים לילות שלמים בכיף ?