מחקר חדש שפורסם השבוע ונערך באוקספורד, מציין את העובדה שתינוקות יונקים, הופכים לתלמידים טובים יותר בבית הספר. ההנקה, מדגיש המחקר, טובה הן לתינוק והן לאם המניקה.

 

לא רק זאת יתרונות ההנקה  הרבים, ידועים כבר מזמן: תינוקות שינקו חלב אם ולא אכלו תמ"ל (תחליפי מזון לתינוקות) הם בריאים יותר וסובלים פחות ממחלות זיהומיות, מחלות בדרכי הנשימה, שלשולים ודלקות אוזניים. המחקרים מציינים גם כי אימהות מניקות יחלו פחות בסרטן השד וסרטן השחלות. ולמרות זאת, עדיין רווחת הסטיגמה כי אמהות מניקות הן הרבה פחות אינטליגנטיות.

מי בכלל רוצה להניק?

על פי הנתונים, אחוז הנשים המניקות לאורך זמן הוא נמוך. הנתונים מראים כי רק שליש מהאמהות האמריקאיות מניקות את תינוקן 3 חודשים מלאים, עוד פחות מהן, ממשיכות להניק הנקה מלאה עד גיל חצי שנה, כהמלצות מערכת הבריאות בארה"ב. הנתונים בארץ כנראה דומים.

 

אבל האם האחוזים הנמוכים של מניקות קשורות  ללחץ חברתי? האם ישנן תפיסות חברתיות המונעות מנשים להניק? שלושה מחקרים שונים חקרו לאחרונה את התייחסות הציבור לנשים מניקות. שלושת המחקרים ניסו, כל אחד בדרך שונה, להבין מהי התפיסה של האם המניקה.

 

כל המחקרים הראו באופן גורף, שדמות האם המניקה נתפסת,  בעיני הציבור כלא משכילה, לא חכמה ולא מוכשרת. המחקר האחרון הדגיש שהנקה מהווה מכשול לקבלה לעבודה. באופן מפתיע גם נשים שופטות נשים אחרות על הנקה. האם המניקה נתפסת כפחות מוכשרת וחכמה גם בעיני נשים ולא מדובר רק בתפיסה מגדרית גברית.

לברוקס שילדס יש כישורים מתמטיים?

ניסוי נוסף, המחזק את המחקרים האחרים, ניסה לבחון איך נשפטים אנשים, לפי מידע מוגבל. סטודנטים התבקשו לכתוב על השחקנית ברוק שילדס. הם קיבלו אודותיה מידע הכולל פרטים ביוגרפים וגם את העובדה שהיא כתבה ספר על אמהות. למחצית מהסטודנטים נכתבה המילה הנקה בדף המידע ולמחצית האחרת הוחלפה המילה הנקה  בהאכלה מבקבוק.

 

הסטודנטים שקראו על הנקה, יחסו לברוק שילדס תכונות כמו חום ואמהיות. הסטודנטים שהגיבו להאכלה בבקבוק העניקו לשחקנית כישורים אקדמיים, בכללותם כישורים מתמטיים. חשוב לציין שכל הנתונים האחרים היו זהים. הנקה היא לא גורם ניטרלי בהתייחסות הציבור.

 

בהקשר למחקרים אלו ולאחרים, הגיעו החוקרים למסקנה שהחוויה החברתית מונעת מנשים להניק. התפיסה החברתית רואה בנשים המניקות, כפחות מוכשרות או חכמות.

פרימיטיבית מתקופת האבן

שגית לב, יועצת הנקה, מעידה שההתייחסות לנשים מניקות לא תמיד אוהדת: "על  תפיסת ההנקה, אפשר לקבל הרבה מידע מטוקבקים שנכתבים בסוף כל כתבה על הנקה. משפטים כמו: "פרימיטיביות", "יש פורמולה, מה אנחנו, בתקופת האבן" או "הילד שלי קיבל בקבוק פורמולה וגדל יפה מאוד", נפוצים מאוד, לצערי כמובן".

 

לב יודעת שלא מדובר סטטיסטיקה מייצגת, אבל זהו רושם שמתקבל אצלה , כאשר היא קוראת טוקבקים. "כמובן שיש גם הערות מאלו שמרגישות שכל כתבה כזו נכתבה על ידי "פנאטית הנקה" או "טרוריסטית הנקה". אלו תמיד הערות שגורמות לי להרגיש רע מאוד, ובעיקר חבל לי על אותן אימהות מניקות".

הנתונים בשטח מוכיחים את ההפך

אבל למרות שאימהות מניקות נתפסות כנשים לא משכילות, מסתבר  שהאוכלוסייה המניקה דווקא משכילה יותר: תינוקות לאמהות בעלת השכלה ורמת הכנסה גבוהה יש סיכוי גדול יותר להיות תינוקות יונקים. הנתונים התבססו על סקרים שנעשו בשנת 2008 בארה"ב על 60 אלף תינוקות.

 

בישראל, כמו בעולם כולו, יש ניסיון לעודד הנקה ולהעביר את חשיבות הנושא ליולדות. אולם עדיין החברה סביבנו לא מעודדת הנקה. אין בישראל חדרי הנקה במקומות ציבוריים, או אפשרות לשאוב חלב בצורה מכובדת, ברוב מקומות העבודה. לכל אלה כמובן, מצטרפת העובדה שבישראל חופשת הלידה קצרה ולא מאפשרת הנקה, לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי.

 

המחקרים האלו מעלים את השאלה האם נשים באמת בוחרות את תזונת התינוק שלהם באופן ביקורתי או שהלחץ החברתי הסמוי והתנאים, הם אלו המכתיבים להם.