כבר לא צריך למזער את חלון הפייסבוק או הטוויטר בכל פעם שהמנהל עובר ליד המחשב שלכם. מחקר של אוניברסיטת מלבורן גילה כי אנשים המשתמשים באינטרנט בצורה מתונה (פחות מ-15% מיום העבודה) לצורכי הנאה בעבודה הם פרודוקטיביים יותר מעמיתיהם שלא גולשים ברשת.

 

גם אם אתם לא בפייסבוק בזמן העבודה, אל תחששו להרים את הראש מהמחשב. בפעם הבאה שהבוס שלכם אומר לכם "תישארו מרוכזים" אתם מוזמנים לצטט ממחקר חדש של אוניברסיטת אילינוי שגילה כי הפסקות, אפילו קצרות, משפרות בצורה דרמטית את יכולת הריכוז של העובד לטווח הארוך.

 

המחקר למעשה מנסה למצוא פתרון לתופעה לפיה כשמתמקדים במשימה אחת לאורך זמן מתחילים לאבד את הריכוז בה, וברגע שמאבדים את הריכוז התפוקה יורדת. מבצע המחקר, פרופסור אלחנדרו ללרס טען כי המוח מפסיק לקלוט חוש מסוים, מראה, תחושה או קול כלשהו במידה והוא מופיע באופן עקבי. כך למשל: "אנו מפסיקים להרגיש את הבגדים שעל עורנו, התרגלנו לתחושה שלהם על גופנו". ללרס מוסיף כי "גירוי עקבי נרשם במוחנו כלא משמעותי, עד לנקודה שהמוח מוחק אותו לחלוטין". 

 

ללרס בדק את יכולת הנבדקים להתרכז במשימה ממוחשבת במשך שעה תחת תנאים שונים. לחלק מהנבדקים ניתנו הסחות דעת קצרות בעוד שלנבדקים אחרים נאמר להישאר מרוכזים במשימה ללא הפסקה.   ללרס גילה כי אפילו שתי הפסקות קצרות במהלך משימה משפרות את יכולת הריכוז.   

 

יש דבר כזה ריכוז יתר

מחקר זה תואם את הרעיון כי המוח בנוי כך שהוא יכול להבחין ולהגיב לשינויים. על פי ללרס "דווקא תשומת לב ארוכה מדי למשימה מסוימת עלולה לפגוע בעשייה שלך". לטענתו "השבתה והפעלה מחדש של מטרותינו מאפשרת לנו להישאר מרוכזים".

 

הדברים האלה מתיישבים היטב גם עם ממצאי המחקר שנערך במלבורן, שמצא כי אנשים שנהגו לגלוש ברשת בזמן העבודה היו ב-9% פוריים יותר מאשר עמיתיהם שנשארו מרוכזים לגמרי במשימה. פרופסור בראנד קוקר מקשר את ממצאיו למחקר של ללרס ומסביר כי במהלך ההפסקות הקצרות האלה ברשת הריכוז עובר רענון. כמו כן העובד חש אוטונומיה מסוימת משום שהוא מרגיש כי המעסיק שלו נותן לו לנהל את עצמו. לטענת קוקר "ככל שהסחת הדעת מהנה יותר (למשל, צפייה ביוטיוב לעומת תשלום חובות) כך תחזרו טעונים יותר למשימה". 

 

איתן מאירי, מנכ"ל חברת ניהול אפקטיבי ומומחה לפסיכולוגיה תעסוקתית מסכים עם הממצאים: "הפסקות קטנות עושות refresh למוח ולכן אנשים מגיעים לתפוקות הרבה יותר גבוהות ולאיכויות הרבה יותר טובות". לדבריו חלק מהמנהלים המתנגדים לנושא ההפסקות למעשה מתבלבלים בין יעילות לאפקטיביות.

 

לדבריו, "אנחנו מגדירים יעילות בתור 'לעשות את הדברים נכון' בעוד שאפקטיביות זה "לעשות את הדברים הנכונים". אפקטיביות באה לפני היעילות, כלומר חשוב לעשות את הדברים הנכונים ורק אחר כך לעשות אותם נכון".

עובד שלוקח הפסקות הוא עובד טוב יותר

בנוסף לכך כשאתם לא לוקחים הפסקות במהלך יום העבודה שלכם יש לכך גם השלכות גופניות ובמהרה תתחילו לסבול מכאבי ראש ומכאבי גב. בסופו של דבר "הגוף לא מגיב טוב כשאתה לא נותן לו את מה שהוא צריך", מסביר מאירי.

 

מאירי ממחיש את הדברים בסיפור על תחרות בין שני חוטבי עצים. אחד עבד בלי הפסקה והשני כל הזמן יצא להפסקות. בסוף היום דווקא זה שלקח הפסקות היה בעל התוצאות הטובות יותר, וחטב הרבה יותר עצים. שאלו אותו "מה עשית כל פעם שנעלמת"? והוא ענה: "פשוט השחזתי את הגרזן". המסקנה מהסיפור הקצר הזה לפי מאירי היא ש"כמו שאנו משחיזים את הגרזן, גם החשיבה שלנו זקוקה להשחזה ".

 

הוא מסכם בהמלצה למנהלים "להכניס לעבודה קצת fun". לדבריו, "ברגע שמייצרים סביבת עבודה שהיא יותר כיפית והעובד מאושר יותר אז יש גם תפוקות גדולות יותר. עובד שנשחק פחות, העובד יישאר יותר זמן במערכת, לא יחפש מקומות עבודה אחרים ולא יעבור רק בשביל עוד כמה אחוזים בשכר".