העצובה

וירג'יני רזאנו ? לזכר האהבה

 

 

בא לי לשלוח חיבוק לטניסאית הצרפתייה וירג'יני רזאנו, שהפכה את הכאב הפרטי שלה לאנרגיה ספורטיבית מזוקקת. רזאנו איבדה לפני כשבוע את ארוסה, סטפן וידאל, שנפטר בגיל 32 עקב גידול ממאיר במוחו.

 

השבוע, כשהיא עונדת סרט אבל שחור על בגדי הטניס שלה, היא עלתה על מגרש החמר ושיחקה מול יריבתה, ג'רמילה גיידוסובה הסלובקית, כדי להגשים את צוואתו הרוחנית של אהובה.

על הכיסא בפינת החלפת הבגדים היא הניחה שרשרת שהעניקה לפני שנים לסטפן לכבוד חג האהבה. זו הייתה דרכה להראות לכולם ולעצמה שהוא מלווה אותה.

 

"עשיתי את זה בשביל סטפן ובשבילי, כי זה מה שהוא רצה שאעשה", סיפרה מאוחר יותר לעיתונאים כשהיא מוחה את דמעותיה, "הוא רצה שאשחק ושאמשיך בחיי, גם אם הנסיבות קשות ביותר וכואבות. אבל הוא האמין בי והאמין שיש בי הכוחות. גם לו היו כוחות, וזו הסיבה שהיינו טובים כל כך ביחד".

 

את המשחק היא לא ניצחה, אבל זה לא באמת משנה, נכון?

 

 

 

הנהגת

דניקה פטריק ? אל תסעי לאט

 

 

פערי תרבויות, חוקי מדינה והעובדה שאין לי רישיון נהיגה הביאו לכך שעל דניקה פטריק (Danica Patrick) קראתי לראשונה רק כשדורגה במקום ה-96 ברשימת הסלבס המשפיעים ביותר של "פורבס".

 

כן, הרשימה המדוברת שעשתה כותרות לאחר שליידי גאגא הדיחה את אופרה ווינפרי מראשה. ולמה הלכתי דווקא לסוף הרשימה? הו, כי זה יותר מעניין.

 

ככה התוודעתי לנהגת המרוצים דניקה פטריק, אישה שהמושג "בינוניות" כנראה אינו חלק מהלקסיקון שלה. היא יפה מאוד (הרשת מלאה בתמונות שיוכיחו את הטענה הזו), היא עשירה מאוד ("פורבס" מעריך את הכנסותיה בשנה האחרונה ומדווח כי הן עומדות על 12 מיליון דולר), והיא נסעה למקומות שאף אישה לפניה לא הגיעה אליהם.

 

בראש המקומות האלה נמצא מרוץ המכוניות Indy 500, שייערך ביום ראשון הקרוב, 29 במאי. למי שלא מכיר, מדובר במרוץ מכוניות יוקרתי שראשית ימיו בראשית המאה ה-20. איוונט גדול מאוד לחובבי הז'אנר. וכן, אין שם יותר מדי נשים על המסלול. דניקה פטריק נחשבת שם למשהו שבין אטרקציה לאלילה, תלוי את מי שואלים.

 

כמי שבימים אלה מתלבטת מאוד אם לעשות את הצעד ולהתחיל לחפש מור?ה (כן, כמו ברירת המחדל בבתי הספר. אישה שמלמדת. מורה) לנהיגה, דניקה פטריק היא בהחלט מישהי שאשמח לאמץ לי כסוג של מודל. רק שתשמור על עצמה שם, אומרים שהכביש זה כמו ג'ונגל.

 

 

הישראלית

עליזה רוזן ? חוזרת לקולנוע

 

 

הידיעה על הזכייה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן שלחה אותי לפשפש בנבכי הסרט הישראלי החדש "הערת שוליים".

 

 למה? כי במאי הסרט, יוסף סידר, מצטיין ביצירת סרטי גברים. זוכרים את "בופור" שלו? אף לא אישה אחת חצתה את המסך. הפשפוש העלה מציאה משמחת מאוד ? עליזה רוזן משתתפת בסרט. בניגוד לכתוב בוויקיפדיה, עליזה רוזן ממש לא "משחקת בסרטי קולנוע רבים". ממש לא. וחבל.

 

עבור בני גילי, אלה שיודעים לצטט מ"ניקוי ראש" רק את המערכון על הפסטיבלים ("ורק ירושלים ? אפס שתיים"), עליזה רוזן היא מישהי שמפציעה מדי פעם על המסך הקטן, זוהרת לרגע ושוב נעלמת. אני בטוחה שהצעירים ממני מכירים אותה כמעט רק מ"השיר שלנו", שם עמדה בראש גוורדיית השחקנים הוותיקים שאכלו בלי מלח את הדוגמגישים הצעירים בתפקידים הראשיים.

 

אם חופרים קצת לעומק התרבות שלנו, ולאו דווקא בעזרת הוויקיפדיה, אפשר לגלות הרבה דברים יפים שעליזה רוזן הייתה שותפה להם. אני חושבת שהדבר שהכי נגע ללבי היה דווקא היא בתפקיד עצמה בסדרה התיעודית "יורים ושרים", שעסקה בתולדות הלהקות הצבאיות. הבחירה לראיין אותה שם הבינה למסך תובנות לא קלות שרק אישה שיש לה פרספקטיבה ואומץ יכולה לשים בפני הצופים שרוצים לראות עוד פעם את הקליפ הענתיקי ל"12 טון".

 

במסגרת החיפוש שלי אחרי הפילמוגרפיה של עליזה רוזן נתקלתי בטריילר לסרט קצר שבו השתתפה. "במיטה בעשר בלילה", סרט קצר של אסף פולונסקי שהתחרה בפסטיבל ירושלים לקולנוע בשנה שעברה. אם מישהו שם ידו על עותק של הסרט המלא ? אתם יודעים איפה למצוא אותי.

 

 

 

 

הגיבורה

סו מק ? גבולות המוח האנושי

 

 

הסיפור של סו מק (Su Meck), אמריקאית בת 45, הוא מהסיפורים האלה שנחוץ לי לקרוא מדי פעם. פרופורציות קוראים לזה, ובמינון הנכון זה עושה לי טוב.

 

אז סו מק קיבלה השבוע תואר במוזיקה וזכתה לפרסום רב באתרים אמריקאיים שונים באינטרנט ? חלקם אתרי חדשות וחלקם אתרים העוסקים במדע פופולרי. כי סו מק היא הוכחה חיה לכך שאין דבר העומד בפני המוח.

 

ב-1988 הייתה סו רעיה ואם צעירה לשני בנים וחיה חיים נורמליים לחלוטין, עד שתאונה ביתית התערבה לה בחיים ושינתה אותם לגמרי. מאוורר תקרה שניתק ממקומו פגע בראשה, והכניס אותה לתרדמת שממנה היא התעוררה וגילתה שזיכרונה נמחק כליל.

 

סו מק נאלצה "לתכנת" את עצמה מחדש, ללמוד תוך זמן קצר מחדש את כל מה שידעה במשך חייה ? כולל פעולות בסיסיות כמו אכילה ודיבור.

 

23 שנה אחרי, עם אותו הבעל ועם בת נוספת שנולדה לה (הלידה היחידה שהיא זוכרת שחוותה), עם תואר ושאיפות להמשיך ללמוד ? סו מק היא גיבורה מודרנית והוכחה חיה שאנחנו מכונה מופלאה באמת.

 

 

 

הנצחית

שר ? גיל זה רק מספר

 

 

פעם מזמן, לפני שהופיעו על במת העולם שמות כמו מדונה, ריהאנה וגליקריה, היה רק שם גדול אחד שלא נלווה אליו שם משפחה.

 

ואולי מוטב שכך, בהתחשב בעובדה ששם המשפחה היה קצת ארוך וקצת זר לאוזן שלנו שמחבבת שמות אמריקאיים מובהקים. אז במקום שרילין סרקיסיאן לה-פייר קיבלנו את שר, שחגגה בסוף השבוע שעבר יום הולדת 65.

 

המילה "קאמבק" לא הולכת להופיע כאן, אז אל תחפשו אותה אפילו בין השורות. שר היא מסוג האמנים שאתה חושב שאתה מכיר את הלהיטים הגדולים שלהם, אבל תמיד שמח לגלות עוד שלל הן של שירים והן של סרטים.

 

ויש גם מערכונים מתכניות הבידור שהגישה בסבנטיז (עם או בלי סוני בונו, האקס המיתולוגי) והופעות אורח קורעות בתכניות של אחרים, כמו הקטע הבא מתוך "וויל וגרייס", שבו היא מוכיחה שהיא הדבר האמיתי. מזל טוב!