הקליפ החדש והשנוי במחלוקת של ריהאנה Man Down יצא רק בתחילת החודש וכבר נצפה על ידי 15 מיליון משתמשי היוטיוב. אבל כבר עם יציאתו לאוויר עורר סערה לאומית, והורד מהאוויר עד שבערוץ המוזיקה יבדקו אותו.

אולי MTV רוצים להיתפס פתאום כערוץ הדואג לערכי הצעירים וכמי שנמנעים ומגנים מעשי אלימות, אך אינני יכולה שלא לשאול את עצמי למה צונזר דווקא הקליפ הזה? אני זוכרת קליפים קשים מאוד שלא הופסק שידורם. למשל הקליפ של אמינם - Stan  - שבו הגיבור רוצח את  אשתו, מכניס אותה לתא המטען וצולל עם המכונית לתוך מימי אגם. האם ייתכן כי אלימות כלפי נשים מקובלת על הערוץ ו"עוברת מסך" טוב יותר מאשר אלימות כלפי גבר אחד המבוצעת על ידי אישה אחת?

 

הקליפ של ריהאנה עשוי כסרט פעולה ומציג אישה היורה למוות בגבו של גבר הצועד ברחוב. בסצנה המוצגת בפלאשבק מנומקת העילה לרצח: התעללות ואונס שעברה הגיבורה, ריהאנה עצמה, יום קודם לכן.

 

ארגונים אקטיביסטיים שמרנים דרשו לאסור מיד את שידורו, דבר שפתח חזית עם ארגון פמיניסטי אמריקאי שטענו כי בקליפ קודם שלה, בה נראה גבר מבצע אלימות, הקליפ המשיך להיות משודר ללא כל הפרעה. ריהאנה עצמה צוטטה כי היא עברה התעללות מינית בעברה, ועדיין היא לא הולכת ורוצחת אנשים להנאתה.

 

השימוש שעושה ריהאנה בקליפ Man Down כפלטפורמה למחאה כנגד אלימות מינית כלפי נשים הוא פורץ דרך גם אם לא נעים ו"חינוכי" לכל הקהלים. מבחינות רבות הקליפ הוא חידוש חסר תקדים וכדאי להצביע על  מרכיביה של חדשנות זו.

ריהאנה הופכת את התפקידים

ראשית, מוסיקת ההיפ הופ הואשמה לאורך השנים על  שהיא במהותה מיזוגנית ותפיסת עולמה גברית-שוביניסטית. בקליפים של מוסיקת ראפ או היפ הופ מוצגות לא פעם סצנות של אלימות כלפי נשים כמחזה ראווה. הגישה השוביניסטית מתבטאת גם במוסיקה, במילות השירים וכן בייצוג הוויזואלי שלהם. למרות ששוביניזם איננו ייחודי רק למוסיקת ההיפ הופ ויש ביטויים נוספים ודומים לאלה לאורך ההיסטוריה של המוסיקה בז'אנרים נוספים - ברוק למשל- עדיין, ההיפ הופ נחשב מבחינה זו לבוטה במיוחד.

 

והנה, ריהאנה משתמשת בתרבות זו עצמה כפי שהיא משתקפת במילים במוסיקה וגם בהיבטים החזותיים של הקליפ, כדי להעביר מסר הפוך מנקודת מבט של אישה כשהיפוך זה  סותר כאמור את  הז'אנר במהותו. מן הבחינה הזו חתרנות זו מבורכת שכן היא פועלת כחלוצה בזירה בלתי סלולה.    

 

שנית, עצם השימוש בקליפ לצורך מחאה חברתית ספציפית המעניינת ומעסיקה את היוצרת המוזיקאית וכו' אף הוא שליחות חשובה. במקרה זה, המסר הפמיניסטי הבסיסי של זכותן של נשים על גופן  וזכותן להתלבש ולרקוד ככל העולה על רוחן גם אם גברים מסוימים לא "קוראים" נכון את הלבוש או את תנועות הריקוד – נשמע כאן בקול ובתמונה צלולים במיוחד.

נשים לוקחות את החוק לידיים

השימוש בקליפים לצורך מחאה חברתית מסוגים שונים נוכח לאורך ההיסטוריה של ה- MTV מראשיתו של הערוץ. יש לו גם הסתעפות ספציפית של עיסוק בנושאים פמיניסטיים מובהקים וריהאנה מחזקת היבט זה של הקליפ כז'אנר המאפשר מחאה פמיניסטית בז'אנר מוסיקלי שאין זה טבעי לו, כאמור לעיל.  

 

הביקורת העזה שנכתבת ברחבי הרשת בכל העולם כנגד ריהאנה בדבר השימוש באלימות כה קשה כנגד גבר שאנס, תובעת ללא ספק מחשבה נוספת. אני משאירה לארגונים נגד אלימות את המלאכה החשובה ואין בכך כדי לזלזל בפועלם.

 

ואולם, לא פחות מהאלימות כפתרון מצידן של נשים לאלימות מינית כלפיהן,  מטרידה אותי העובדה שהמסר העולה בקליפ שנשים צריכות לפעול לבד במצבי משבר קשים כאלה, שאין קהילה או תמיכה של משפחה, חברות או ארגוני נשים וממסדים אחרים שיסייעו לה לאישה במצוקה נוראה אליה היא נקלעה. ביקורת זו לא נשמעה, לעניות דעתי, עד כה, והיא חייבת להישמע לא פחות ממסר האלימות.

 

ולסיום: מי ייתן וגם קליפים ישראלים יהיו גם הם מעורים חברתית ושיוצרי מוסיקה ישראלים יעשו סוף סוף שימוש בז'אנר זה לצורך מסר בעל עוצמה לגבי עוולות ואי צדק לסוגיהם. יותר מכל הייתי מייחלת שיישמע באמצעות הקליפים קולן של מוסיקאיות ישראליות בסוגיות פמיניסטיות. סוגיות של נשים, נשיות ופמיניזם אינן נוכחות כלל בקליפים בארץ.  אצלנו אין בעיות כאלה!