לאחרונה יצאה קרול וויט, בעברה הסוכנת האישית של נעמי קמפבל, באמירה שחשפה את פניה הגזעניות של תעשיית האופנה: "דוגמנית שחורה חייבת להיות כוכבת אמיתית לפני שילהקו אותה לשבועות האופנה באירופה. הם לוקחים דוגמנית שחורה רק כאשר כל התעשייה מדברת עליה".

 

עוד ב-Onlife:

ראיון מיוחד עם טריני וסוזאנה

האהוב החדש של קייט מידלטון

בואו לחגוג את הלילה הלבן עם אונלייף בנמל יפו: להרשמה לחצו כאן

 

 

היא האשימה את הערים האירופאיות, מילאנו ופאריז, בנטיעת זרע הגזענות ובהפליית הדוגמניות השחורות. "שם, הם לחלוטין לא רוצים דוגמניות שחורות", אומרת וויט. אבל "שם" לא מסתיים הסיפור. אירופה מכתיבה את הטון ושאר העולם מיישר קו ? אך לא בכל מקום מקבלים את ההעדפה לדוגמניות בהירות כגזרה משמיים.

 

השבוע במרחק של 11 שעות טיסה מבריטניה מחו מפגינים מחוץ לשבוע האופנה בסאו פאולו, ברזיל, כנגד הגזענות בעולם האופנה. הם דרשו שדוגמניות שחורות ובנות הלאומים המקומיים בברזיל, יקבלו ייצוג הוגן שלא יורד מ-20% מכלל הדוגמניות המציגות בשבוע האופנה במדינה.

 

 

ומה על היפות של ברזיל?

אם נביט על המספרים נבין שכעסם מוצדק. ב-2008, רק 28 מתוך 1,129 הדוגמניות שהציגו בשבוע אופנה בסאו פאולו היו שחורות עור. הסוכנים מתלוננים שיש עודף של דוגמניות כהות ביחס לדרישה לשירותיהן. עקב כך רבות מהן נותרות ללעוס חסה בביתן.

 

תצוגת האופנה של Huis Clos שבוע שעבר בסאו פאולו, ברזיל. חפשו את הדוגמנית השחורה

 

 

ההעדפה לדוגמניות בהירות יותר גרמה למצב אבסורדי בברזיל ? כש-70% מהדוגמניות המציגות בשבוע אופנה זה מגיעות "ביבוא אישי" ממדינות מערביות. זאת למרות שרוב האוכלוסייה המקומית בברזיל אינה בהירת עור.

 

 

"העובדה שברזיל מעולם לא הצליחה לייצא 'נעמי קמפבל' אכזבה אותי מאז ומתמיד. חוסר בנשים יפות אינו הסיבה לכך. מדובר במציאות מביכה" אמרה אריקה פלומינו, יועצת אופנה בסאו פאולו. בעבר, הסכימו מארגני שבוע האופנה לשלב בו מינימום של 10% דוגמניות שחורות, אך הבטחות לחוד ומעשים לחוד. מעצבי האופנה ועורכי המגזינים בשלהם.

 

אחד הפעילים במאבק הסביר,כי שבוע האופנה בברזיל רוכב על התדמית של "ברזיל השוויצרית", שבה כולם זהובי שיער ותכולי עיניים. אנו מכירים מצב זה גם מישראל. פרסומות ואירועי אופנה שנועדו לייצג את רוב האוכלוסייה בארץ לא תמיד נאמנים לעושר החזותי וליופי המגוון שמאפיין את המקום. למעשה, עד שנות ה-90 המאוחרות, עיקר הדמויות שהופיעו במודעות הפרסומת בישראל היו דומות יותר לבן הדוד האירופאי מאשר לשכן שחום העור ושחור הבלורית.

 

הדוגמניות ששולטות בשוק השחור: אימאן, טיירה בנקס ונעמי קמפבל

 

מדי פעם עושים לכהי העור טובה

האם תוכלו לנקוב בשמה של דוגמנית אסיאתיתאחת שאתם מכירים? ואולי הודית? או פיליפינית? מדי פעם, מועיל בטובו מעצב כזה או אחר להכתיר דוגמנית אתנית ככוכבת המסלול שלו, גם מגזיני האופנה מקדישים לעיתים גיליון למגוון צבעי העור המרכיב את אוכלוסיית העולם.

 

המפורסמים שבהם היה "הגיליון השחור" של ווג איטליה, אולם אחר כך הצטרפו לחגיגה גם ווג פריז ומגזינים נוספים. אבל, כמו כל טרנד באולם האופנה, מדובר בגל גבוה, שעושה הרבה רעש, משפריץ לכל עבר וחולף כאילו לא היה.

 

העובדה שקמפבל הפכה עם השנים רגישה כלפי הגזע שלה ומוצאה לא תפתיע אף אחד. במהלך השנים היפות ביותר של קמפבל, עידן הדוגמניות האמזונות של שנות ה-90, סבלה קמפבל מאפליה: כשלינדה אוונג'ליסטה לא הייתה מוכנה לקום בבוקר בשביל פחות מ-10,000 דולר, נעמי קמפבל הייתה צריכה להסתפק בהרבה פחות. גם במודעות הפרסומת או הפקות האופנה שבהן כיכבה לצד קריסטי טרלינגטון, קלודיה שיפר וסינדי קרופורד, השכר שהייתה מקבלת קמפבל נפל מזה שקיבלו חברותיה לפריים.

 

קמפבל שמה רגליים לשאר הדוגמניות השחורות

 

כשהתמזל מזלה של עוד דוגמנית שחורה, טיירה בנקס, לצלוח את תקרת הזכוכית, היא צעדה על המסלול בחזה שופע, מלאת אמביציה וחדורת אמונה. אבל מצבה לא היה שונה בהרבה ולעתים שמו לה רגליים דווקא אלו שסבלו מאותו הגורל בדיוק.

 

מודל החיקוי  של בנקס - קמפבל עצמה ? ניסתה למנוע ממנה להתברג לצידה על המסלול. על פי סיפוריה של בנקס, קמפבל נהגה להציג אולטימטומים מהסוג "זה או אני או היא" לכל מעסיק שנכון היה לעבוד עם בנקס.

 

קמפבל בפסטיבל קאן

 

הרצון של קמפבל לשמור לעצמה מונופול, הקביל וחפף לחוסר הנכונות של אנשי התעשייה לשלב דוגמניות שחורות. אותו הסיפור חזר עוד ועוד גם עם דוגמניות נוספות וכך, חיבלה קמפבל בנכונות של כל מי שהשכיל לשלב דוגמניות שחורות על המסלול. ככה זה כשיש רק משבצת אחת למלא.

 

 

מה זה חום, מתוק ודיוה?

על אף חוסר הקולגיאליות, קמפבל עדיין נחושה לבער את השד הגזעני. בשבועות האחרונים, התפרסמה בבריטניה מודעה הנושאת את הכיתוב הבא: "Move over Naomi, there is a new diva in town". המודעה היא מודעת פרסומת של חברת הממתקים הבריטית Cadbury , "הדיווה החדשה" היא חטיף שוקולד חדש העונה לשם Bliss, ונעמי, היא לא אחרת מאשר נעמי קמפבל, סופר-מודל השייכת לזן נדיר של דוגמניות - אפרו-אמריקאיות.

 

 

 

המודעה מקשרת באופן אסוציאטיבי בין קמפבל לשוקולד תוך התבססות על צבע עורה בלבד ולכן עוררה את זעמה של הדוגמנית הידועה בזכות הטמפרמנט התוסס שלה לא פחות מאשר בצבע עורה. קדברי מצידם התנצלו, אבל לפני כמה ימים, דחתה הBritain's Advertising Standards-את טענותיה של קמפבל וקבעה שלא מדובר כאן בגזענות.

 

המודעה של קדבורי שהכעיסה את נעמי

 

 

 

אימאן הייתה שם קודם

כפי שניתן לראות קמפבל בכל זאת השיגה מעמד של דיוה. אבל היא לא הייתה הדוגמנית הראשונה שזכתה להפוך לכוכבת, לפניה הייתה זו אימאן (הדוגמנית האגדית שנשאה לימים לזמר דיויד בואי). עם חברים כמו אנדי וורהול ובילויים ליליים עם הפמליה שלו בסטודיו 54, לאימאן לא היה קשה להתברג לתעשיית האופנה של אותה התקופה.

 

היום, לצד דוגמניות ותיקות יותר כגון אלן ווק וליה קבדה, גדל דור שלם ורענן של דוגמניות שחורות. בינהן שאנל אימן (אין כל קשר לאימאן "האגדית") וג'ורדן דן. אבל רק מעטות מהן מצליחות להתברג למסלול או למודעות הפרסומת בעולם האופנה. למרות המחאה בסאו פאולו, אם רוחות האפליה ימשיכו לנשב בבירות האופנה ספק אם מצב זה ישתנה.