אני זוכרת את החופש הגדול, כשהייתי ילדה. בין הים, הבריכה, הפטפוטים הבלתי פוסקים עם החברות, הייתה שם גם הטלוויזיה. והיה לה מקום של כבוד, בבילויי הקיץ שלי, ושל חברותיי. תכניות בוקר  ארוכות (רואים 6:6, מישהו זוכר?), סדרות, סרטים בווידאו. שעות על גבי שעות של צפיה.

 

גם היום, לטלוויזיה יש מקום משמעותי בחיי ילדינו והם מבלים שעות רבות בכל יום מול המסך. מחקר של פרופ' עמוס רולידר מצא כי תלמיד ישראלי ממוצע יבלה מול מסך הטלויזיה כ-3.5 שעות ביום, ועוד כשעה וחצי במחשב. נתון זה נכון לימי לימודים, בימי חופשה המספרים גבוהים יותר.

 

עוד בonlife:

 

למעשה ילד ממוצע יצבור עד גיל 14 שנתיים שלמות של צפייה בטלוויזיה. מחקרים רבים מקשרים בין צפייה מרובה לבין היעדר כישורים חברתיים, הפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות שינה; וכמובן קשר בין צפייה מרובה לבריאות ולהרגלי אכילה.

מחקר אחר שנעשה בארה"ב מצא כי ילדים שהוגבלו למספר מצומצם של שעות צפייה בטלוויזיה בשבוע, הפחיתו בממוצע כ-10% ממשקלם. ארגון הבריאות האמריקאי מקשר בין צפייה בטלוויזיה לבין ילדים הסובלים מהשמנה, מחלות כמו לחץ דם גבוה, סכרת, בעיות גב, בעיות נשימה ועוד.

 

מה מזיק כל כך בצפייה מרובה בטלוויזיה?

  • צפייה בטלוויזיה או במחשב היא זמן פאסיבי, זמן של ישיבה ללא תנועה. אפילו בעת משחק קופסא או הרכבת פאזל אנו נעים יותר.
  • עוד התברר שילדים שצופים יותר בטלויזיה צורכים פחות פירות וירקות.
  • פרסומות - מעודדות קניה. נמצא כי ילדים החל מגיל 3 כבר יזהו בסופר את המוצר מהפרסומת, וידרשו אותו. הפרסום, אגב, מתוחכם, הוא פונה במיוחד לקהל היעד שלו, לילדים, ומפתה אותם לקנות.
  • אכילה מול הטלוויזיה נעשית בהיסח דעת. כאשר אוכלים תוך כדי צפייה אנו מפספסים את איתותי השובע, לועסים פחות ועל כן אוכלים כמות גדולה יותר של אוכל.
  • הטלוויזיה מעבירה לילדים ולהורים מסרים בעייתיים, לדוגמה, בפרסומות ממרח שוקולד מוצג כארוחה מאוזנת, דגני בוקר כבריאים, חטיפי אנרגיה כארוחה מזינה וכדומה.
  • קושי בדחיית סיפוקים - בניגוד לקריאת ספרים, הקצב בתוכניות הטלוויזיה הוא מאד מהיר ולא מצריך השקעת מחשבה. בעיקר לקהל הצעיר, התוכניות קצרות והמעברים מהירים. גם הפיקוח ובעייתי: אם בעבר היה מכשיר טלוויזיה אחד בבית, וכולם רבו על איזה סרט או איזה ערוץ לראות, כיום בבתים רבים יש לכל ילד מכשיר משלו בחדר. כך, שלא רק שאין פיקוח על משך הצפיה ועל התכנים הנצפים, גם אין צורך בדינמיקה הכל כך חשובה הזו של משא ומתן, וויתורים ודחיית סיפוקים.

איך להתמודד עם בעיית הצפייה בטלוויזיה:

  • בוחרים תכניות - עוברים ביחד על לוח המשדרים, בוחרים מספר תכניות ומכניסים אותן  למערך סדר היום.
  • משך צפייה מומלץ ביום - לא יותר משעתיים (סה"כ לטלוויזיה ולמחשב).
  • הוציאו מכשירי טלוויזיה ומחשבים מחדרי הילדים. הקפידו על צפייה באזור 'ציבורי'. כך תוכלו לפקח על משך הזמן בו מבלים ילדיכם מול המסך ולאילו תכנים הם חשופים.
  • צפייה משותפת ומבוקרת - שבו עם הילדים, צפו עמם בחלק מהתוכניות שהם אוהבים. דעו לאלו תכנים הם חשופים. נהלו עמם שיחה על המסרים השונים המועברים בתוכניות. היו פתוחים לשמוע מהם שאלות או מחשבות.
  • הטלוויזיה היא בייביסיטר נפלא, אך דאגו לאזן את שעות הצפייה בפעילויות מגוונות אחרות, רצוי כאלה המשלבות פעילות פיזית.
  • לא אוכלים מל הטלוויזיה - הנהיגו את הכלל. כמובן שאין רע בהגשת צלחת פירות חתוכים או קערת פופקורן מדי פעם, אך צריך לדאוג שהארוחות ייאכלו בישיבה ליד שולחן, כאשר הטלוויזיה אינה פועלת.