עוד בOnlife:

נועה תשבי: "מזמן הפסקתי לעשות דיאטות"

צופית גרנט: "אני חושבת שגברים באמת אהבו אותי, רק בגיל הלא נכון"

מאסטר שף: מסכנות היא לא הצלחה

 

עד גיל 26 לא הכנתי בחיים שלי עוגה.

בכלל, המטבח לא עניין אותי בכלל עד אז, חוץ מלאכול כמובן. אבל אז הגעתי לקורס של הנס ברטלה ושם נגלה לי עולם מופלא. פשוט התאהבתי. הפכתי להיות אובססיסיבית לאפייה, שהפכה להיות החיים שלי.

 

העיסוק באפייה הוא בכלל לא הגשמת חלום.

בכלל לא ידעתי שאני רוצה את זה, עד אז הייתי במסלול שגרתי של לימודים (תכנות מחשבים) ועבודה, ושנאתי כל רגע. היום אני לא עובדת באפייה אלא  עושה את מה שאני אוהבת.

 

אנשים חושבים שהצלחתי בן רגע, אבל זה אחרי שנים של עבודה קשה.

כשהבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות כל החיים, אז התחלתי לחלום. לחלום שאני אוכל להתפרנס מזה. וזה לא היה פשוט. היו שנים שמכרתי עוגיות בדוכנים והייתי חוזרת עם כל העוגיות הביתה. היום כל בוקר אני קמה ומודה לאלוהים שהתקופה הזו עברה. לא אהבתי את מה שעשיתי, עכשיו אני כל הזמן סביב האפייה, מותשת אבל מאושרת.

 

למזל יש תפקיד מאוד מרכזי בהצלחה שלי.

אני עדיין לא מאמינה שאני במקום הזה. אני מרגישה מאוד בת מזל, ונדהמת כל פעם מחדש מכל מי שאומר לי שהוא מעריץ אותי. מספרים לי שיש ילדים בני שנתיים שצופים בדי.וי. ד של הסדרה. זה מדהים.

 

בדצמבר אני מתחילה לצלם את העונה הרביעית של "סודות מתוקים".

עד עכשיו כבר צילמנו 100 תוכניות, וזה עדיין מרגש אותי. בכל מקרה, בעונה הזו, אנחנו מתכוונים לרענן קצת את הפורמט וברור שנחליף את המטבח. שינויים זה כיף. אני משתעממת אם אני לא עושה שינויים.

 

להורים ולמשפחה שלי יותר קשה לקבל שינויים.

רק לפני כמה שנים, אבא שלי עוד הציע לי ללכת ללמוד רפואת שיניים. הם לא הבינו למה זרקתי לפח שנים של לימודים, ואמא שלי אפילו אמרה לי : "זה מה שאת עושה בחיים, עוגות"? אבל בסופו של דבר הם האמינו בי ונתנו לי כסף כדי שנוכל להוציא את "סודות מתוקים" 2.

 

אנשים מרעיפים עליי המון אהבה.

אנשים פונים אליי בכל הערוצים האפשריים, דרך הפייסבוק, דרך האתר שלי וגם כשאני באה לחתום על הספר החדש שלי בחנויות הספרים. אנשים שואלים, מתעניינים, רוצים לדעת, אני מרגישה המון אהבה. הם מציעים את המתכונים שלהם, מספרים איך הכינו את המתכונים שלי. זה מדהים. מבחינתי, גם ביקורת בונה היא ביקורת. אנשים יכולים להתלונן על כמות הקלוריות במתכונים שלי.

 

בימים של צילומים אני יכולה לטעום 17 עוגות.

גם בימים שאני מפתחת מתכונים, אני יכולה לטעום 12 עוגות בערך. בחודשים שלפני צילומים אני חיה על חסה, כי המצלמה בכל זאת מוסיפה כמה ק"ג בנדיבות, אבל זה לא אומר שאני הולכת להרעיב את עצמי. אני משתדלת לשמור באופן כללי על אורח חיים בריא, מקפידה על ספורט, אבל אני בטח ובטח לא מתכוונת להרעיב את עצמי.

לא תמיד עוגות מצליחות לי.

אבל אז אני עוזבת ועושה משהו אחר. לא מתעקשת, הולכת עושה דברים אחרים. יש עוגיות שנקראות עוגיות עבמבר, זה טריפוליטאיות ? עוגיות שקדים, שנמכרות רק בנתניה. הן טעימות, שאין דברים כאלה, וכבר עשיתי עליהם 30 ניסיונות, ועדיין אני לא מצליחה.

 

האפייה היא שילוב בין הצד הבוקי שלי לבין הצד היצירתי.

כי יש הרבה מאוד דיוק והקפדה על כמויות. מצד שני יש פה המון יצירתיות. וזה מתאים לי בדיוק. אני מזל תאומים וזה בדיוק השילוב בין שני הצדדים. בבישול למשל, יש הרבה יותר חופש, ואני לא לגמרי ציפור חופשייה. אני אוהבת לפרוץ מסגרות, אבל גם להישאר בתוכה.

 

ספרי אפייה בשבילי הם כמו ספרי מתח.

אני קוראת את הספר עד הסוף, ותוך כדי מקפלת אוזניים, רושמת הערות ורעיונות.ככה אני מקבלתאת ההשראה שלי.

 

אני עובדת עם בעלי כל היום.

ואוהבת כל רגע. אמנם ההתחלה לא הייתה פשוטה, אבל היום הגענו למצב שאנחנו כבר בקשר טלפתי. אני מעריכה כל רגע איתו ביחד ומרגישה שזכיתי. אנחנו ביחד מכיתה י"א, והוא באמת ובתמים הנפש התאומה שלי. רונן בעלי (השף הפרטי שלי) ואני מחלקים את העבודה בינינו. כל אחד נותן לשני את הספייס שלו, וכל אחד יודע מה התחומים שהוא אחראי עליהם. גם במטבח הפרטי. אני כמו אש במטבח. משאירה אחרי אדמה חרוכה, הוא שם מוזיקה, ברוגע. לוקח את הזמן. הוא בשלן בחסד עליון, ולי אין מושג בכלל בבישול.

 

"סודות מתוקים" אמנם תורגם לאנגלית, אבל אני לא מתכננת קריירה בחו"ל.

תרגמנו אותו באנגלית בעקבות בקשות ספציפיות, אבל כדי להצליח בחו"ל, צריך לחיות שם ואני לא רואה את עצמי עושה את זה. כשאני בחו"ל, אני מאוד מתגעגעת לארץ, למשפחה. אני צריכה את הדברים שלי. אז אמנם לא הייתי מתנגדת להזמנה של מיליון ספרים, אבל אני לא מוכנה לעזוב את החיים שלי פה בשביל זה.

אני תמיד אופה יחפה.

בבית אני תמיד  יחפה, אבל באולפן זה נולד לגמרי במקרה. הגעתי לסט של הצילומים ביום הראשון, והכל היה כזה  זר ומוזר, אז כדי להרגיש בבית, חלצתי נעליים. אבל קיבלנו פניות להחזיר נעליים, כי הילדים מחקים אותי ויש סיכונים כמו דברים חמים, שיכולים ליפול או מכשירים.

 

 הרבה אנשים מהווים בעיניי השראה.

יש הרבה מאוד קונדיטורים ושפים שאני מעריצה. מיקי שמו, למשל, הוא גאון בעיניי. גם בן עמי ברתיני שביט, שהפקנו לו את הספר הוא ענק. נייג'לה לוסון מאנגליה היא מושלמת, זה מדהים לראות את הרוגע שהיא משרה, גם ג'יימי אוליבר הוא גאון של ממש.

 

החלום האמיתי שלי הוא לתת לאנשים את כל המידע והכלים לאפייה.

המון אנשים פונים אליי ושואלים איפה קונים ןאיפה משיגים. הייתי רוצה לתת לאנשים את החבילה המלאה, להקל עליהם. הנה למשל, איכות המוצרים - המוצרים הם לא תמיד שווים באיכותם, ואז במתחם שלי יהיה את המכלול של הדברים. זו תהיה חותמת איכות. אבל היות שאין סיכוי שאני אפסיק לרצות להיות בשליטה של הכל, זה יישאר בינתיים בגדר חלום.

 

הייתי יושבת לקפה ועוגה כמובן, עם סבא שלי שנפטר.

 אני כמעט ולא זוכרת אותו כי הייתי קטנה, אבל הייתי רוצה לספר לו מה אני עושה. אני גם כל פעם רוצה לשבת לקפה עם הנס ברטלה ולא יוצא לנו, וגם עם ארז קומרובסקי וחיים כהן.