ג'ולייטה וליטל מ"היפה והחנון" – חמש הנשים שעשו את השנה
התגלית
ג'ולייטה ? לה לה לנד זה כאן
השנה החולפת לא הייתה טובה ומתוקה במיוחד בכל מה שקשור לתדמיתן הציבורית של זמרות ארצנו. די אם אזכיר את "היכל התהילה", שהציג את ההתחשבנויות הקטנוניות שמאחורי הקולות הגדולים, ואת פרשת מרגול, שטרם הסתיימה אך הספיקה לשבור לבבות רבים של מעריצים.
בתוך הסחי הזה התבלטה לטובה תגלית השנה שלי בתחום הזמר ? ג'ולייטה. רוב הציבור הישראלי נחשף אליה לראשונה השנה בדוקו-ריאליטי-קומי-מוזיקלי "חי בלה לה לנד".
האמביציה המטורפת שלא הרסה את התום, הרגשות האמיתיים שלא קהו גם לאחר עוד אכזבה, מקצועית ואישית ? כל אלה, בצירוף חוש הומור בריא וגוף של דוגמנית, הופכים את ג'ולייטה מעוד זמיר למישהי שכדאי לשים לב אליה.
לי, ג'ולייטה הזכירה פן שכמעט שכחתי את חשיבותו בכל הנוגע לזמרות שאני אוהבת ? הבידור. עם כל הכבוד לזמרות שמביעות דעות פוליטיות, ששרות מחאה, שמתגייסות למען עקרונות ונגד מלחמות, ועם כל הכבוד לדיוות בעלות הקולות האלוהיים והפוזות מהגיהינום ? יש מקום גם לזמרות שתכליתן העיקרית היא לבדר אותנו, להשכיח מאיתנו לכמה דקות את החיים המסובכים שלנו.
ג'ולייטה היא פרפורמרית שכזו, ולטובת מי שהחמיץ את ריקוד הקטשופ שלה, הנה ההוכחה וההצדקה להיותה תגלית השנה שלי:
אשת החינוך
קארן טל ? מורה לחיים
אחד הנושאים שאזכורו מעלה אוטומטית הבעת צער על פני הקוראים הוא נושא החינוך בישראל. למרבה ההפתעה, דווקא נושא זה זכה ליחסי ציבור מצוינים השנה בעולם.
בטקסט האוסקר האמריקאי שנערך בפברואר השנה, זכה בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר "Strangers No More" ? סרט המתאר את קהילת בית הספר ביאליק-רוגוזין בתל אביב, שהתלמידים בו הגיעו מ-48 מדינות שונות. לא, אין מדובר בבית ספר לילדי דיפלומטים זרים, כי אם בבית ספר השוכן בדרום תל אביב ושבשעריו באים בעיקר ילדיהם של מהגרי עבודה ופליטים.
בראש צוות אנשי החינוך המסורים של בית הספר עומדת המנהלת, קארן טל. הזכייה בפרס היוקרתי תרמה לכך שרבים שלא ידעו או לא רצו לדעת על המפעל החינוכי הייחודי שהיא מובילה, נחשפו אליו ובנסיבות מפתיעות ואופטימיות יחסית.
מעבר להישגיה בתחום שילוב הילדים בעלי המעמד המיוחד במערכת החינוך (ובזכות כך גם בחברה), מייצגת קארן טל בעיניי מודל של אשת חינוך שנעלם עם השנים ושהוחלף בסוג של פשרה שבין אשת חוק ושמרטפית.
בראיונות שהתפרסמו איתה לאחר הזכייה היא תיארה את עבודתה כסוג של סטארט-אפ ? ההקדשה וההקרבה למען הרעיון החינוכי שמוביל אותה אינן מזכירות את מה שאנו נאלצים לקבל כברירת מחדל במוסדות חינוכיים רבים, "נחשבים" יותר מבית הספר לילדי הזרים.
אני מאחלת למערכת החינוך בישראל שתשכיל לאמץ בשנה הקרובה את המודל שהציבה קארן טל בבית ספר אחד בדרום תל אביב, ותדע להנחיל אותו במוסדות רבים אחרים ברחבי הארץ.
הטריילר לסרט המספק הצצה לעולמם של קארן טל, הצוות שלה והתלמידים שלהם:
הספורטאית
אנה וולצ'קוב ? עושה גלים
הקיץ האחרון היה לוהט בכל כך הרבה מובנים, ולכן שמחתי למצוא ממנו מפלט זמני בצפייה בתחרויות במסגרת אליפות העולם בשחייה בשנחאי. לפעמים די לי לצפות באנשים אחרים מזנקים לתוך בריכות אולימפיות כדי להרגיש קצת יותר קריר.
אחת הנציגות הישראליות בתחרות שקיררה לי את הראש וחיממה לי את הלב, הייתה אנה וולצ'קוב. למי שלא מכיר או שהעדיף לרבוץ באוהלו בשדרה במקום לצפות בשידורים הישירים מהבריכה: אנה וולצ'קוב היא אלופת ישראל ב-200 מטרים גב.
למעשה, היא אלופה כפולה, כי השיא הקודם באותו התחום היה שייך לה עצמה. את השיא הנוכחי, 2:13:39 דקות, היא קבעה באוגוסט האחרון, לא הרבה אחרי ששבה מהתחרויות בשנחאי.
וולצ'קוב היא ספורטאית צעירה, רק בת 19, והיא התגלית הספורטיבית שלי בשנה האחרונה, שלא הייתה רעה בכלל לספורטאיות ארצנו.
בחרתי בה כי עד לא מזמן היא לא הייתה מוכרת לציבור הרחב, ואני מאחלת לה ששנת תשע"ב תהיה השנה שבה תפרוץ קדימה, בבריכה המקומית ובבריכה הבינלאומית.
האבידה
אורה איל ? זיכרון ילדות קולקטיבי
סיפור ילדים טוב נמדד, בין השאר, ביכולת לראות לנגד העיניים דימוי מסוים מיד כשנתקלים בכותרתו או בשמות גיבוריו. כשאותו הדימוי בדיוק עולה לנגד עיניהם של כמה אנשים, מדובר בזיכרון קולקטיבי.
המאיירת והסופרת אורה איל שהלכה השנה לעולמה, אחראית לכמה מזיכרונות הילדות הקולקטיביים הישראליים: "מעשה בחמישה בלונים", "תירס חם", "הבית של יעל", "סיפורי איתמר", "מר זוטא ועץ התפוחים". לכל אלה ולעוד יצירות תרמה איל מכישרונה ומדמיונה, ואין בישראל מי ששומע את המילים "זה סופו של כל בלון" ולא רואה לנגד עיניו ילדים מאוירים קטנים שעונים על בלונים צבעוניים גדולים.
זיכרון קולקטיבי הוא סוג של מכנה משותף, ובישראל תשע"א המושג "מכנה משותף" מתורגם ישירות ל"ארץ נהדרת". תוכנית הבידור הפופולארית ביותר במדינה הציגה מערכון מחווה ליצירותיה של אורה איל, ונתנה להן טוויסט אקטואלי מבדר.
נערת השנה
ליטל סמדג'ה ? היוצאת מן הכלל
אם נניח לרגע, שתוכניות הריאליטי הישראליות משקפות במשהו את הריאליה של ישראל תשע"א, נגיע למסקנה הבלתי נמנעת שגדל כאן דור של נשים צעירות ומטומטמות. חוסר השכלה, חוסר תושייה, חוסר ניסיון, חוסר משווע בסקרנות, חוסר כבוד עצמי והדדי ? והרשימה עוד ארוכה.
תחשבו על כל אותן תוכניות שדרשו מהמתמודדות בהן "להיות מי שהן". גלריה של נשים צעירות שטמטומן זועק השמיימה, מבנות "האח הגדול" ועד דחליליות "24/7". האם עכשיו אתם מבינים למה לנבחרת של "מאסטר שף" ? תוכנית שדורשת ידע, כישרון, דיוק ושאיפה למושלמות ? נכנסה רק בת 21 אחת?
את כבודן האבוד של הנשים הישראליות הצעירות כמעט שהצליחה להציל ליטל סמדג'ה, זוכת "היפה והחנון 2". אמנם ההפקה לא עשתה לה חיים קלים, וניסתה להציגה כנערה עילגת במיוחד שכל תכליתה הוא להיות "סלב בב"ש", אך ליטל הוכיחה שחינוך טוב מהבית ולב זהב לא נרמסים בנקל תחת גלגלי הרייטינג.
בניגוד לחברותיה ה"חכמות" על חלשים, ליטל זיהתה את הפוטנציאל שיש בה להפוך את בן זוגה לתוכנית ליישות מעט שמחה יותר. היא קיבלה על עצמה את האחריות למצב רוחו ומינתה עצמה לאחותו הגדולה, התומכת והמגוננת.
על כך ועל שכמעט הצילה את תדמיתה הקורסת של העלמה הישראלית, אני מעניקה לה את תואר "נערת ישראל לשנת תשע"א".
ככה נראית חברה אמיתית ששמחה בשמחתו של החבר החדש והחנון שלה: