מארגני מחאת הקוטג' מסמנים מטרה חדשה – ישנה, מחירי תחליפי החלב והחיתולים. לפני מספר ימים שלחו מובילי המחאה מכתבים לשלושת החברות הגדולות במשק, שטראוס, יונילבר ואוסם בהם נדרשות החברות להוריד מחירים.

 

עוד ב-Onlife:

 

בני גרוברמן, ממארגני המאבק, מודה שהורים לתינוקות לא יפסיקו לקנות את תרכובות המזון לתינוקות אבל מציע דרך אחרת להילחם במחירים הגבוהים של תחליפי החלב בישראל: "אנחנו לא קוראים להחרים את מוצרי התחליפים למיניהם, אמא לא תפסיק לקנות לילד שלה תחליף חלב, אבל היא כן יכולה להפסיק לקנות מוצר אחר שאותה חברה מייצרת או מוכרת." מסביר גרוברמן ומוסיף, "לקראת החגים החליטו בחברות וברשתות השונות להוזיל את מחירי התחליפים, היום אפשר לקנות את תחליפי החלב ב 38 עד 45 שקלים, שזה מחיר סביר, אבל אם המחירים יעלו, הודענו לחברות שאנחנו נפעל כנגדם."

 

שוק שמגלגל מיליונים על גבי תינוקות

שוק תחליפי החלב גלגל בשנת 2010 יותר מ 480 מליון שקלים. יותר מ 6,110 טון של מזון תינוקות נמכרו בשנת 2010 במחיר ממוצע של 80 שקל לקילו. בזמן שהמחירים הרגילים בישראל נעים  סביב ה-80 שקלים בארצות העולם המחירים נמוכים בשלושים עד ארבעים אחוזים.

 

"ישראל היום נמצאת בין חמשת המדינות היקרות בעולם", אומר גרוברמן , "לצד יפן, נורווגיה, שוויץ ואוסטרליה. וזאת כאשר אנחנו מדברים על ההוצאה המשפחתית על מזון. סעיף המזון אצל משפחה ישראלית ממוצעת עולה על סעיף הדיור. זה פשוט בלתי נתפס. משנת 2008 המחירים רק עלו ועלו, מספר קטן ומצומצם של חברות קנה חברות אחרות והמצב כיום הוא שעל השוק כולו שולטות 4-5 חברות גדולות".

 

"מטרנה, לדוגמא, נקנתה על ידי אסם וכאשר אנחנו נבקש מהורים למחות כנגד עליית המחירים של מטרנה, הם למעשה ידרשו להפסיק לקנות את מוצרי אוסם ובכך למעשה להביע את מחאתם על המחיר הגבוהה של תחליף החלב – מטרנה."

אל תהיו צרכנים שבויים

נהוג לחשוב על הורים לתינוקות כעל לקוחות "שבויים" כאשר מדובר במיוחד בתמ"ל (תחליפי חלב לתינוקות). חברות התמ"ל משקיעות מאמץ וכסף רב כדי להגיע לכל תינוק שרק נולד בתינוקיות השונות בבתי החולים ברחבי הארץ. אמא שתינוקה ניזון מתחליף מסויים בתינוקיה, בטוחה כי לזה הוא רגיל ואת האחרים הוא פשוט יסרב לקבל.

 

ורד לב, נטורופתית, יועצת הנקה מוסמכת ומנהלת קבוצת "המטבח הפתוח של ורד לב",  מבקשת לנפץ את המחשבה המוטעית הזאת: "כולנו אוהבים להישאר נאמנים למותגים שאנחנו מכירים, גדולים וקטנים. אבל אם להודות לאמת, אין הבדל בין תחליף חלב כזה או אחר".

 

לב טוענת שאין הבדל אבל יהיו כאלה שיטענו, בעיקר אחרי פרשת רמדיה, שכדאי ואפילו מומלץ לערבב בין סוגי התחליפים כדאי שאם תהיה בעיה עם תרכובת מסוימת, התינוק יקבל את הנחוץ לו מתרכובת אחרת. 

 

לב מסבירה כח חברות התמ"ל השונות דואגות לשווק לנו אבקות שמיועדות גם לפעוטות שהתחילו כבר לאכול, ויותר מזה, לעיתים מבקשים למכור לנו אבקה תעשיתית בכדי להשקיט את מצפוננו, לילדים בני 3 ומעלה. "למעשה תינוק מעל גיל שנה שאוכל לא זקוק לתרכובת מזון לתינוקות", אומרת לב. "יש לא מעט ילדים שבגיל שנה פלוס אוכלים כבר הכול אבל להורים יש עדיין הרגל של לתת תחליף. זה מאוד דומה לנושא החטיפים המיועדים "לסתום" חורים. להורים לילד שאוכל אוכל מגוון, מעל גיל שנה, אני אומרת שאין צורך לתת את התחליף.  אין שום סיבה שימשיך לאכול אוכל תעשייתי."

לא לבזבז זמן על הכנת אוכל

גרוברמן וחבריו אולי לא התכוונו ,אבל הזרקור שהם מאירים על הצרכנות הישראלית הוביל אצל לא מעט משפחות לשינויים מהותיים בהרגלי הקנייה והמשפחה. גם בתחום מוצרי מזון לתינוקות: כאשר המחירים מרקיעים לשחקים וחנויות מצמידות זמזמים לקופסאות המזון  בעקבות מספר הגניבות ההולך וגדל - כדאי לעשות שינוי מחשבתי.

 

"יש לא מעט משפחות שמגיעות אלי לייעוץ כאשר התינוק שלהם מתחיל לאכול", אומרת לב, "הם מבקשים לדעת איך הם. כמשפחה, יכולים לעשות שינוי בתזונה שלהם. מדובר בהזדמנות לשדרג את התזונה של כל הבית. יש הורים שאומרים לי שסדר היום שלהם כל כך עמוס שאין להם זמן "לבזבז" על האוכל. כך אפשר לראות משפחות שניזונות מאוכל תעשייתי שלא מבשלות בבית ושמחפשות את הדרך המהירה לסיים עם הארוחה". 

 

כדאי לזכור שהילדים מחקים את ההורים, גם בכל הקשור באוכל. ילד בין שנה-שנה וחצי צריך את הזמן בשביל לאכול ארוחה ולעיתים זה לוקח חצי שעה ואפילו יותר - אבל החשיבות של שילוב ילדים קטנים בארוחות משפחתיות הוא מהותי להקניית הרגלי אכילה נכונים ובריאים לכל החיים."