אין ספק כי הבצל מוסיף טעם לכל מאכל, אבל הבצל הוא הרבה יותר מכך. מסתבר שהוא בעל סגולות מרפאות לא מעטות, שהתגלו כבר  על ידי המתיישבים הראשונים באמריקה, שהשתמשו בו כטיפול בהצטננויות, שיעול, ואסטמה.

 

עוד ב-Onlife

 

כיום, ארגון הבריאות העולמי (WHO), תומך בשימוש בבצל כרכיב תזונתי אשר עוזר בטיפול בחוסר תאבון ובמניעת היווצרות טרשת העורקים. בנוסף, רכיבי הבצל מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כטיפול יעיל כנגד הצטננויות, שיעולים, אסטמה, וברונכיטיס.

 

בעקבות כל זאת, מסתבר כי כמות גידול הבצל בעולם כולו עולה מדי שנה, עד לרמה שגידולי הבצל הם השניים בחשיבותם בעולם, אחרי העגבניות, שכן הוא עולה על שולחנם של רוב המטבחים בעולם.

בריא ללב, למערכת העיכול ובמאבק בסרטן

מחקרים מהשנים האחרונות, גילו כי הבצל לכל סוגיו תורם לבריאות הלב, עוזר בבלימת התפתחות גידולים סרטניים ומסייע בפעילותה של מערכת העיכול.

 

מחקר שנערך באוניברסיטת טקושימה ביפן ופורסם ב-2008, מצא כי קורציטין, אחד הרכיבים של בצל, עוזר להילחם בתהליכים חימצוניים באבי העורקים, עוזר למנוע תהליכים טרשתיים, ומפחית את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם.

 

כמו כן, נמצא כי הספיגה של הקורציטין כתוצאה מאכילת מזון שמכיל אותו, יעילה יותר מהספיגה והפעילות שלו כשמקבלים אותו כתוסף. נמצא שדווקא טיגון, או חימום הבצל עוזר בספיגת הקורציטין.

 

מחקר נוסף שהתפרסם בשנת 2010 באוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב, מגלה כי שימוש בג'ל על בסיס מיצוי בצל, מסיע בהחלמה יותר טובה של הצטלקויות בעור. המחקר מצא שהוא עוזר להגמיש את אזור הצלקת, להפחית את הנזק ואת אזור ההצטלקות.

מוריד שומנים ותורם לרמת הכולסטרול

הבצל עשיר בשתי תרכובות כימיות עיקריות שתורמות לריחו, טעמו, צבעו, וכמובן ליתרונותיו הבריאותיים: הפלבנואידים והפרוקטו-אוליגוסכרידים. בנוסף לשתי התרכובות העיקריות מכיל הבצל גם חומרים פנוליים.

 

הפלבנואידים הם אלה שתורמים לבצל את צבעו האדום/סגול, במהלך תגובה עם החומרים החנקניים שבבצל, ותרכובות חנקניות, וגורמים לריח החזק של הבצל, כאשר הם מתפרקים.

 

התרכובות הפלבנואידיות והפנולים נחשבים גם כחומרים נוגדי חמצון. כמויות גבוהות של נוגדי חמצון עוזרות להילחם, ולמנוע תהליכים חימצוניים בגופנו. תהליכים  אלה, הינם תהליכים שגורמים נזק לתאים ורקמות, ובסופו של דבר עלולים להביא להתפתחות גידולים סרטניים.

 

הפרוקטו-אוליגוסכרידים נחשבים לבריאים, ומועילים למערכת העיכול בשל יכולתם לעודד צמיחת חיידקים ידידותיים במערכת העיכול, ומניעת צמיחת חיידקים פתוגנים במעי הגס. כמו כן הם מפחיתים את הסיכון להתפתחות סרטן במעי הגס.

 

התרכובות הסולפידיות בבצל דומות לאלו הנמצאות בשום, ומסייעות בהורדת רמות השומנים בדם, בינהם: LDL (הכולסטרול ה"רע"), וטריגליצרידים. התרכובות הפלבנואידיות בבצל ידועות ביכולתן להגן מפני מחלות לב, וכלי דם.

 

בנוסף לאלו קיימים בבצל חומרים המשמשים כמדללי דם טבעיים. חומרים אלו ניחנים ביכולת למנוע היווצרות קרישי דם, ואף לפרק קרישים שנוצרו.

 

החומרים הסולפידים (חנקניים) עוזרים גם להילחם בחיידקים. חיידקי הסלמונה והאי-קולי, אשר ידועים כחיידקים מסוכנים ביותר, ועשויים לגרום למוות. חיידקים אלו עשויים להימצא במזון, ושתייה מזוהמים.

תרופות סבתא המבוססות על בצל

  • כאבי גרון. ערבוב של תמצית בצל עם דבש עוזר לטיפול בכאבי גרון, שיעול, והצטננויות.
  • חיידקים בפה. לעיסה של בצל חי במשך שתיים עד שלוש דקות, נמצאה כיעיל בחיסול החיידקים בפה, וחיטוי הפה.
  • הגנה בפני עקיצות. מריחת תמצית בצל על עקיצת דבורה, או כחומר מרחיק יתושים.
  • טיפול בעור. מריחת תמצית בצל מעורבב בשמן זית, עוזרת במלחמה כנגד פצעי בגרות, ומעניקה לעור גוון בוהק ונקי.