הזיכרונות שיש לי מסבתי הם סביב ריח הבישול הביתי, הנוכחות שלה בבית, המסירות האין סופית לילדים ולנכדים והדאגה לכולם, רק לא לעצמה. לעומת זאת, אימי היא סבתא מודרנית שכמעט תמיד מוציאה אוכל קפוא, קשה למצוא אותה בבית, היא רצה מפעילות לפעילות ומבלה ומתמרנת בין בילויים, חברים ונכדים.

 

עוד ב-Onlife:

 

סבתא של היום היא לא אותה סבתא שהייתה פעם. הסבתא "הישנה" בדרך כלל לא עבדה מחוץ לבית, אלא ניהלה את הבית ועזרה בגידול הנכדים, ובספרי ילדים היא הוצגה כבעלת שיער אפור, משקפיים וסינר. הסבתא "החדשה", לעומת זאת,  בוחרת את הסגנון חיים שלה: היא אופנתית יותר, לעיתים בשיא הקריירה שלה, לא מקריבה את זמנה הפרטי  ולא זמינה עבור כולם ואפשר למצוא אותה בחוגים (אפילו באירובי), טיולים, הרצאות, לימודים ועוד.

 

השינוי בדמותה של הסבאות והסבתאות המודרניים הוביל לדילמות לא פשוטות. כל סבתא וסבא מגבשים סגנון סבאות שונה לפי אישיותם וסגנון חייהם, שמשפיע על הזמן שיש להם להשקיע בנכדים ואופי הקשר עם הנכדים.  הסבאות בעידן המודרני כוללת הרבה פעמים אשמה בעקבות השאלה "האם אני עוזר/ת מספיק?"

 

יש סבים וסבתות שיפתחו סגנון חיים יצירת: יעסקו בפיסול, ציור, שירה, או סגנון חיים תרבותי, כלומר יבקרו במוזיאונים והצגות. יש שיפתחו סגנון חיים ספורטיבי (מכון כושר, הליכה) ויש שיפתחו סגנון חיים של בילויים ויתכננו תמיד את הטיול הבא. סגנון נוסף הוא סגנון חיים לימוד-, הכוונה לאותם סבים וסבתות שישבו על ספסל הלימודים ולעיתים מדובר אף בלימודי תואר. ויש כאלו שיפתחו סגנון חיים התנדבותי, כלומר סבים וסבתות הפעילים בארגונים ובעמותות.

 

בהתאם לסגנון החיים שבחרו להם הסבים והסבתות , נגזר בדרך כלל תפקיד הסבאות במשפחה. כאן אפשר להבחין בין כמה סגנוני סבאות:

 

  • סבאות של הנאה - סבים וסבתות המחפשים הנאה בחברת הנכדים.
  • סבאות מרוחקת - סבים וסבתות שרואים את הנכדים בעיקר בחגים, לעיתים בשל מרחק פיסי.
  • סבאות הורית  - סבים וסבתות המשמשים כתחליף להורים בהעדרם.
  • סבאות נורמטיבית  - סבים וסבתות מפנקים אך אינם מחנכים, שומרים על הנכדים מדי פעם אך לא מתפקדים כהורים.
  • סבאות מסורתית  - סבים וסבתות בעלי מעמד של סמכות וכבוד בשל המנהגים והמסורת המשפחתית.

  

במקביל לכך שתוחלת ואיכות החיים עלתה, קיימת לסבים וסבתות רבים כיום מחויבויות של טיפול בהורים מבוגרים. סבים וסבתות רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם מספר תפקידים במקביל: טיפול בנכדים, טיפול בהורים, קריירה, התנדבות. בנוסף, לעיתים מתמודדים הסבים והסבתות עם קשיים פסיכולוגיים כמו פחד מהזקנה או קושי להפנים את הסבאות ("אני צעירה מדי בכדי להיות סבתא").

 

כאמור, אחת הדילמות המשמעותיות היא האם לעזור לילדים ואם כן עד כמה לעזור ולהיות מעורבים. התשובה לכך אינה חד משמעית ומשתנה בין המשפחות ובתוך המשפחות:

אז כמה לעזור?  זהו נושא סובייקטיבי שנקבע לפי תיאום ציפיות הדדי בין הסבים להורים. מצד אחד חשוב להבין מה ההורים מצפים מהסבים והסבתות ולאיזו עזרה הם זקוקים. מצד שני, חשוב שהסבא והסבתא יבהירו להורים מהם הגבולות שלהם, על אילו פעילויות הם לא מוכנים לוותר, באילו מקרים לא יוכלו לעזור מכיוון שהם נותנים עדיפות לחיים שלהם שהם חשובים לא פחות.

סבים וסבתות שעוזרים בגידול הנכדים נוטים להסביר את העזרה והמעורבות שלהם כך:

 

 - העזרה נותנת תחושת כוח, חיוניות, מסוגלות וחשיבות.

  - טיפול בנכדים מאפשר תיקון טעויות העבר שעשינו בגידול הילדים.

  - זוהי דרך להישאר קרוב לנכדים ולילדים.

  - העזרה והמעורבות מאפשרים למלא חלל ולהפיג שעמום.

 -  קושי להודות בפני עצמי ובפני האחרים שאנו לא מסוגלים כבר לטפל.

 -  קושי לומר "לא" ולאכזב את הילדים.

 

 סבים וסבתות המגלים קושי וסירוב לעזור בגידול הנכדים, נוטים להסביר זאת כך:

 

- לא מתחשק לי, אני את שלי עשיתי.

-  יש לי תוכניות אחרות, אני עמוס בפעילויות.

-  אני עדיין עובד, מתנדב או שיש לי קריירה.

 - הזמן והאנרגיות שלי הם משאב יקר ומוגבל, כדאי שאשקיע אותם בעצמי.

 - קשה לי, אני כבר לא צעיר.

 

10 טיפים לסבאות בעידן המודרני:

1. תאום ציפיות עם ההורים: לברר למה הם מצפים ומה אני יכול/ה לתת, תאום ציפיות מונע אכזבות רבות בעתיד.

2. אפשר לומר: "אני מאוד רוצה לעזור, אך לא אוכל לשמור על הנכדים היום" ולהישאר בחיים.

3. חשוב לזכור שחינוך הנכדים זה לא התפקיד של הסבים והסבתות.

4. להימנע מביקורת כלפי ההורים על חינוך הנכדים.

5. להיות מעורבים אך לא מתערבים.

6. לא "לסגור חשבון" עם הילדים על חשבון הנכדים.

7. מותר וצריך לקבוע גבולות לנכדים אצלכם בבית.

8. להימנע מפינוק יתר של הנכדים.

9. לא ליצור קואליציה עם ההורים נגד הנכדים או להיפך.

10. מלאו את יומכם בדברים שגורמים לכם הנאה והשקיעו בעצמכם כי מגיע לכם.

 

לאתר של דלית הלוי סטרוק