מאדאם דה פומפדור, כיכר המדינה, תל אביב. חנות יוקרה למותגי על, הפרוסה לאורך שלוש קומות, בעיצוב קיטשי של מועדון לילה צרפתי וניחוח רע של שאנל חמש. 62,535 שקלים למעיל. ולא סתם מעיל, אלא ממהדורה מוגבלת של "טיירי מוגלר האחד והיחיד".

 

היום ב- Onlife:

 

לכאורה, לא מפתיע, בחנות בה סט של חזייה ותחתונים עולה 3390 שקלים. בכל זאת, חנות יוקרה לאלפיון העליון. אבל האם הייתם מעלים על דעתכם שמדובר במעיל עם שרוולים שעשויים במלואם  מפרווה אותנטית של בבון? שמעתם נכונה. בבון.

 

או כמו שהיטיבה לתאר בעלת החנות, ניקול ראידמן, בראיון ל"ערב טוב עם גיא פינס": " זה בבון, את יודעת מה זה בבון? בבון זה קוף. צער בעלי חיים מאד מאד לא ישמחו. אני לא לובשת קוף. לא, אני רק עם - איך אומרים בעברית-  FOX? שועל". 

 

אם חשבתי לרגע שהפרק הראשון של "מעושרות", הסדרה בה מככבת הגברת, גרם לי לבחילה קלה, הרי שכאן כבר נדרשתי לשקית הקאה ואיזה קפה שחור שירגיע לי את העצבים.

 

האם ידעת, הגברת ראידמן, כי חיות שמגודלות לצרכי אופנה, נהרגות בשיטות שמטרתן היחידה היא שמירה על שלמות הפרווה? האם חדרה למוחך ההכרה כי רובן לא מומתות, או עוברות הימום כלשהו לפני שפושטים מהן את עורן.

 

דמייני לעצמך את התמונה הזו בראש, בפעם הבאה שאת מחליטה ללבוש את אחד ממעילי הפרווה הרבים שוודאי מאופסנים יפה בחדר הארונות שלך, בדירתך ה"צנועה" במגדלים. תחשבי על חיה שעוברת הימום ומתעוררת בזמן פשיטת העור וגוססת במשך דקות ארוכות.

 

עכשיו גם את רוצה איזו שקית הקאה, כדי להרגיש טוב יותר, נכון? סיגריה, כוסית קאווה, משהו? אולי להתקשר רגע לאמא ולבכות לה, כמו שבכית כשהיית קטנה וקיבלת מעיל פרווה ראשון? 

 

אז מי כאן מחזיקה מעיל פרווה בארון? ניקול ראידמן (במרכז) וחברותיה לסדרה "מעושרות"

 

בר רפאלי זכתה לנזיפה מפאמלה אנדרסון

עצוב לחשוב שמייבאים ביודעין לארץ ביגוד כלשהו שכולל פרווה אמיתית ועצוב עוד יותר לחשוב שיש נשים שמחליטות לרכוש כזה פריט למלתחה שלהן. מה לעזאזל קורה בעולמנו? איך הגענו למצב שבו אחרי הצלחת המאבק נגד תעשיית הפרוות בעולם, בשנות התשעים, שצמצם את היקף ייצור הפרוות בצורה חסרת תקדים, העשור האחרון גורם לתעשיית הפרוות לפריחה מחודשת?

 

אולי הסיבה נעוצה במעבר ממעילים ראוותניים וכבדים כמו בשנות השמונים לשימוש פחות בולט בפרווה ולהסוואה של הפרווה כחלק ממוצרים שונים. משווקי הפרווה רגישים למחאה המאיימת עליהם ובכל מקום שבו מופעל עליהם לחץ, הם מוותרים על השימוש בפרוות ומתנצלים פומבית על העוול שנגרם. ובכל זאת, בלתי ייאמן שהשימוש בפרווה עדיין כל כך נפוץ, אפילו בצעצועים שאתם קונים לילדים ולחיות המחמד שלכם.

 

כן, קראתם נכונה. ייתכן שמוצר תמים שקניתם, כמו מחזיק מפתחות, בובה פרוותית או עכבר צעצוע לחתול שלכם, לא מורכב מפרווה סינטטית, אלא מיצור חי, שכמה חודשים לפני כן חי בתנאים מחפירים ובכלובים קטנטנים, כדי שאתם תוכלו ליהנות ממנו אח"כ.

 

אפרופו מחפיר, צריך להזכיר גם את התמונה השערורייתית של בר רפאלי לקמפיין של המותג הצרפתי בל אייר. בר צולמה לבושה בז'קט העשוי כולו מפרוות שועל אמיתית ועוררה את חמתם של פעילי זכויות למען בע"ח וגם זכתה למכתב אישי מפמלה אנדרסון, שגם היא פעילה למען זכויות בע"ח.

 

 אגב התגובה הרשמית של בר בטוויטר האישי שלה הייתה: "זה הזמן לומר באופן ישיר: אני נגד פרוות!  האמת היא שביום הצילומים נאמר לי שהפרווה מזויפת! היו לי הזדמנויות רבות לעשות קמפיינים לפרוות, ותמיד סירבתי. מצער אותי ששיקרו לי". 

 

מאמינים לה? לא בטוח.

 

 

לחוקק חוק לאיסור על מכירה ויבוא של פרוות

אז איך נתמודד עם נשים כמו גברת ראידמן? אולי בכלל עלינו ללמוד מעיריית מערב הוליווד בקליפורניה, שאישרה לפני כחודש תקנה שהפכה אותה לרשות המקומית הראשונה בארצות הברית שאוסרת על מכירת מוצרי פרווה בתחומה. ההחלטה, אגב, התקבלה לאחר קמפיין של מספר חודשים מצד ארגונים לזכויות בעלי חיים.

 

ומה בישראל? לפני כשנתיים אושרה הצעת חוק טרומית דומה לאיסור על מכירה ויבוא של מוצרי פרווה, אבל קידומה מתעכב בוועדת השרים לענייני חקיקה, בעיקר בגלל לחץ של הסיעות הדתיות. אולי צריך להפעיל לחץ נגדי, כי הגיע הזמן שמשהו אחד כאן יילך כמו שצריך ולא יהיו יותר עיכובים בכנסת בגלל אינטרסים אישיים.

 

ולכל חובבי הפרוות, וראידמן בראשם, אני אומרת: הומניות היא לא מילה גסה. חפשו אותה בויקיפדיה.