לפני שנתיים יזמתי וניהלתי יום עיון בשם "האינטרנט כפלטפורמה למהפכה חברתית פמיניסטית". החזון שהוצג בשמו של יום עיון זה התממש והתגשם במידה רבה, במהפכה חברתית המונהגת על ידי דפני ליף וסתיו שפיר.

 

עוד ב – Onlife:

 

 

דף הקבוצה, שהחלה דפני ליף בפייסבוק, בקריאה להקמת אוהלים ברוטשילד, צבר תנופה וקיבל אלפי השתתפויות (Attending). מה שנראה תחילה כאירוע מחאה פרטי הפך למחאה כלל ישראלית, כאשר כל הארץ נמלאה אוהלים.

 

מרחב חדש של שיח ציבורי אודות התקציב הכלכלי, מדינת הרווחה, וצדק חברתי נפתח בכיכרות, ברחובות ובאמצעי התקשורת. שיח שהיה שמור קודם לכן לקומץ קטן יחסית של פעילות ופעילים חברתיים הפך לחלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי.

 

 זאת מהפכה בינלאומית

ישראל איננה לבד. המהפכה איננה רק שלנו, אלא חלק מגל ששוטף את העולם מתוך בקשה לייצר סדר חברתי חדש, לחלק את המשאבים בצורה הוגנת יותר ולתת יותר כוח לאנשים.

 

המחאה שהחלה הקיץ מהווה חלק ממגמה מתפשטת של התקוממויות חברתיות ופוליטיות כמו האביב הערבי, ואירועי המחאה בוול סטריט. למדיה החברתית באירועי מחאה המוניים אלו תפקיד חשוב, המתבטא בין השאר ביכולת לתת במה לקולותיהם של קבוצות מדוכאות ומודרות, ובכלל זה להשמעת קולותיהן של נשים.

 

אמצעי התקשורת המסורתיים משתיקים את הנשים

כאשר אנו בוחנות ובוחנים את השימוש במדיה החברתית לקידום זכויותיהן של נשים בישראל, ניתן להקשות ולשאול, מדוע להתמקד בנשים? שהרי נשים המבקשות להשמיע את קולותיהן במרחב הציבורי בישראל – אמורות להיות בעמדה שווה לגברים המבקשים לעשות זאת.

 

אנו חיים במדינה דמוקרטית המחויבת לשוויון זכויות גמור לכלל האזרחים בלי הבדל גזע דת ומין. אלא שבפועל אנו מוצאות את עצמנו בחברה שמשייכת אותנו למרחב פרטי של בית, ושל רגש; בחברה שנותנת לנו להבין שטבעי שגברים ידברו פוליטיקה, ידברו עסקים ויעסקו בנושאים ברומו של עולם. מנגנונים חברתיים-תרבותיים אלו פועלים במסווה של הסדר הטבעי של הדברים ומפחיתים את יכולתן של נשים להשפיע על השיח החברתי והמדיני

 

אמצעי התקשורת המסורתיים, בהם העיתונות, הרדיו והטלוויזיה תורמים לשימור המצב הקיים,. הדומיננטיות הגברית במדיה באה לידי ביטוי גם בכמות וגם בתוכן נשים מאופיינות בייצוג חסר וממלאות תפקיד משני בפרשנות לאירועי היום. תורמת במיוחד להחלשת הקול הנשי תעשייה שלמה של פרסומות אשר מציגה נשים כאובייקטים מיניים

 

מצב זה מייצר חסמים בפני אקטיביסטיות חברתיות המבקשות ליטול חלק במרחב הציבורי, על מנת לתת ביטוי לתפיסות עולמן ולהשפיע בנושאי מדיניות, חברה, תרבות וכלכלה. בניגוד לאמצעי התקשורת המסורתיים, למדיה החברתית ערוצי תקשורת פתוחים – כל אחת יכולה לפתוח בלוג, בכל שעה שהיא רוצה, תוך שמירה על אנונימיות, ומתוך יכולת לייצר קשר אינטראקטיבי ומיידי. מדיה חברתית זאת מהווה פוטנציאל לנשים להפגין נוכחות, להגיב ולהשמיע את קולותיהן.

 

המרחב המקוון הופך למרחב התאגדות והחלפת דעות שבאמצעותו ניתן ליזום אירועי מחאה, שיבושי תרבות, ושביתות מחאה ספונטנית.

 

דוגמא ממש עדכנית היא אירוע שנוצר ופורסם בפייסבוק ביוזמת ורד כהן-ברזילאי וענת סרגוסטי לכיבוי הטלוויזיה ביום חמישי הקרוב, במחאה על הדרתן של נשים מהמרקע.

 

דוגמא נוספת היא סרטון פמיניסטי שהועלה ליו-טיוב ואשר יוצג במסגרת הפאנל ניו-מדיה נשים ומהפכה בשבת הקרובה (12/11/11) בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות. הסרטון מדמה פרסומת המוכרת לנשים אמצעי חדשני שיאפשר להן לכוון את תשומת הלב הגברית למקום הרצוי בעזרת תוספת הנקראת Forhead Tittaes- ציצי מצח, ויכול ללמד שפמיניזם וחוש הומור הולכים היטב יחדיו.

המדיה החברתית יכולה לשנות את השיח הציבורי

האם כל האפשריות הטמונות במדיה החברתית החדשה חיוביות? התשובה היא לא. לצד יצירת כמה מהתנאים האידיאליים למרחב ציבורי אלטרנטיבי לניהול השיח הציבורי הדמוקרטי, ומקור לגיבוש ליצירת שינוי חברתי רחב היקף המערער על דפוסי החברה הפטריארכאלית, אפשר לאתר בקלות רבה גם באינטרנט את שעתוק של מבני השיח ההגמונים והכוחניים, השכיחים באמצעי התקשורת המסורתיים.

 

כוחניות זו, שרבות מאיתנו פגשנו ברשת, אינה אומרת שאנחנו צריכות לזנוח את הכלים שנותנת הרשת, אלא להשתמש בהם בצורה חכמה. בימים אלו, בשיתוף פעולה עם נעמת הצעירה וג'ון ברייס, כחלק ממחקר הפעולה שאני עורכת לעבודת הדוקטורט שלי, תתקיים סדנה בשם "פועלות ברשת" במחיר מוזל, שתאפשר לפעילות חברתיות לעבור קורס מסיבי בשימוש במדיה חברתית, פייסבוק, בלוג, טוויטר, יו-טיוק, וויקיפדיה ככלי ביטוי להעצמת האקטיביזם הנשי בשטח ולהנכחה של העשייה הפמיניסטית במרחב הציבורי.

המדיה החברתית מהווה פוטנציאל להעצמת הקול הנשי. בכוחנו לשנות את השיח, לא להיכנע לשחזור של מבני הכוח, לפורנוגרפיה, לשיח כוחני, לייצוגים מחלישים ומתישים. עלינו מוטלת המלאכה ליצור עולם חדש של ייצוגים של נשים פועלות, מדברות וחושבות – כפי שאנו פועלות, תומכות, משנות ועושת את העולם טוב יותר יום יום במציאות החיים הממשית.

 

הגיע הזמן ליצור מציאות חדשה בו נשים וגברים פועלים יחדיו בקדמת הבמה. עולם שאינו גורם לנו להתקיים כצרכנים אלא כאנשים, נשים וגברים המנהיגים את העולם צד לצד.

 

בואו ניצור עולם שבו נשים לוקחות מקום מרכזי בפוליטיקה, בתקשורת, בכלכלה – לא כדי לאמץ את השיטה הקיימת, אלא כדי לשנות אותה, להפוך אותה למותאמת למידתנו וידידותית לבני אנוש, לחי ולסביבה. לכתוב את עצמנו, להציג את כוחנו, לייצר שפה ויזואלית חדשה.

 

השינוי כבר כאן. המהפכה החלה.

 

 _____________________

 

בשבת הקרובה בשעה 11 ו-1/2 בבוקר, תנחה שלומית ליר פאנל: ניו-מדיה נשים ומהפכה במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי לנשים ברחובות בו ישתתפו דפני ליף, פרופסור גוסטבו מש, אסנת טרבלסי וואסמא אגברייה זחאלקה. הכניסה חופשית

 

לבלוג של שלומית ליר