זו אחת השיחות שלא ממש באות לנו באופן טבעי, אבל מצב היציאות שלנו יכול להעיד על מצבנו התזונתי והבריאותי. וזה אפילו הגיוני. כשכל המערכות פועל כמו שצריך, הגוף מרוקן את עצמו באופן סדיר וללא כל בעיות. אבל מה קורה כשיש בעיות ומשהו משתבש?

 

עוד ב- Onlife

 

ד"ר עדי להט - צוק, רופאה בכירה במכון למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרואנטרולוגיה) בבית החולים שיבא תל השומר, מסבירה כי שינויים בהרגלי התזונה והחיים, יכולים לגרום לשינוי מהותי ביציאות שלנו. "שינויים כאלה יכולים לבוא לידי ביטוי בצבע, במרקם ואפילו בריח שאנחנו רגילים אליו".

 

כך למשל, אנשים שטסים הרבה לחו"ל מדווחים על עצירות, כמו גם חיילות שמתגייסות וחשות רתיעה ממהשירותים הצבאיים סובלות מעצירויות.

 

בצד השני של הסקאלה, יש אנשים הסובלים משלשולים. מצב כזה יכול להעיד על בעיה תזונתית או בריאותית, כלומר אכילת מאכלים רכים מדי או בעיות כמו זיהומים במעיים, חסימות ומחלות שונות.

מה צריך להיות באסלה - אבחנו את עצמכם

הצואה מכילה כ-75% מים וכ-25% חומרים מוצקים, כשהחלוקה משתנה קצת מאדם לאדם.

 

לרוב, הקקי שלנו מכיל שאריות מזון שלא עוכל, חיידקים מתים, חיידקים חיים, מלחים, שומנים והפרשות שונות שמקורן בכבד ובכיס המרה. בדרך כלל, מעבר המזון מאכילתו עד יציאתו נמשך בין  12 ל-72 שעות.

 

באוניברסיטל בריסטול  באנגליה פיתחו חוקרים בשנת 1997 את "סולם בריסטול" המדרג את המרקם, הצבע, והצורה של היציאות. הסולם מדרג את היציאות מהגרועה לטובה. הסוג הרביעי נחשב על פי הסולם לסוג האופטימלי.

 

סוג 1

מוגדר כעצירות חמורה, שמקורה בדרך כלל מתזונה לקויה.

מה אפשר לעשות? פעילות גופנית, שתיית הרבה מים, אכילת הרבה סיבים תזונתיים.

 

סוג 2

מוגדר כעצירות פחות חמורה, שנגרמת בדרך כלל מצואה שנשארה במעיים זמן רב.

מה אפשר לעשות? פעילות גופנית, שתיית הרבה מים, אכילת הרבה סיבים תזונתיים.

 

 סוג 3

מוגדר כיציאה יבשה מאוד.

 מה אפשר לעשות? לשתות הרבה מים, לאכול ירקות ופירות וכמובן לא לשכוח סיבים תזונתיים.

סוג 4

מוגדר כיציאה האופטימלית.

ככה צריך להמשיך.

 

סוג 5

מוגדר כיציאה קצת רכה שעלולה להיגרם בגלל חוסרים תזונתיים או התייבשות.

מה אפשר לעשות? מומלץ להוסיף לתפריט סיבים מבושלים מדוחן, אורז מלא וקינואה. כדאי גם להוסיף חיידקים פרוביוטיים.

 

סוג 6

 מוגדר כיציאה כמעט שלשולית היכולה להיגרם מרגישות למזון, מחלה או זיהום.

מה אפשר לעשות? מומלץ לאכול דגנים מלאים, להימנע ממוצרי חלב ומפירות וירקות טריים, ואם זה לא נפסק לגשת לרופא.

 

 סוג  7

מוגדר כיציאה רכה נוזלית שיכולה להעיד על זיהום או מחלה.

מה אפשר לעשות? מומלץ לשתות הרבה מים, לאכול אורז ומרק ואם זה לא עוזר לפנות לרופא.

הפרמטרים שכדאי לשים לב אליהם

  • צבע

כל מי שאכל בימיו סלק מכיר את ההפתעה שבצואה בצבע יוצא דופן. תזונה היא לא הגורם היחיד אשר יכול לגרום לשינוי צבע.

 

"אנשים שלוקחים ברזל", מסבירה ד"ר להט, "צפויים לראות צואה שחורה, אולם צואה שחורה יכולה להיות גם כאשר קיים דימום מדרכי העיכול העליונות. צואה בהירה עשויה להצביע על חסימה של דרכי המרה וצהבת. כמובן שבכל אחד מהמקרים יש צורך בבירור רפואי שיוכיח או ישלול אפשרות כזאת או אחרת".

 

  • מרקם

"שלשול ועצירות, שני קצוות שיכולים להצביע על מספר לא מבוטל של בעיות בריאותיות. כאשר הצואה  לאורך זמן הנה צרה מאד, יש לבדוק האם ישנה היצרות במעיים אשר גורמת לצואה לצאת כך.

 

"חשוב לזכור שמערכת העיכול הנה למעשה צינור ארוך, וכאשר ישנה היצרות בצינור- כגידול אשר הולך ומצר את חלל המעי, ההיצרות יכולה להגיע עד  לכדי חסימת מעי מלאה.

 

"שלשולים גם הם יכולים להצביע על מגוון רחב של בעיות, כמו דלקות במעי- זיהומיות וכרוניות ואפילו גידולים. אחת הסיבות  הנפוצות לשלשול פרט לזיהום במעי ("קלקול קיבה") הנה שימוש באנטיביוטיקה.

 

"שימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח גורם לשינוי באוכלוסית החיידקים במעי ולשלשולים. אחת הדרכים לנסות ולמנוע תופעה זו היא באמצעות טיפול בפרוביוטיקה בעת נטילת אנטיביוטיקה.

 

  • ריח

צואה עם ריח חריף יכולה להצביע על הפרעה בספיגה והפרשה עודפת של שומנים. גם לצואה שחורה, בעקבות נוכחות של דם (מלנה) יש ריח ספציפי.

לדברי ד"ר צוק –להט, "אנשים סבורים שכשגרה יש צורך להתרוקן כל יום, אולם יציאות של עד שלוש פעמים בשבוע נחשבות לתקינות. מה שחשוב במיוחד אלה ההרגלים ולא התדירות.

 

הקשר בין היציאות לבין סרטן המעי הגס

אחת הבעיות המדוברות ביותר כאשר דנים ביציאות הוא סרטן המעי הגס, השני בשכיחותו בעולם המערבי.

 

על פי הסטטיסטיקה, כ -5-6  אחוז מכלל האוכלוסייה,  צפויים במהלך חייהם לפתח סרטן של המעי הגס.

 

"רובם המכריע של הגידולים מתחיל כפוליפים קטנים  הניתנים להסרה תוך כדי הקולונוסקופיה וללא כל צורך בטיפול נוסף," מסבירה ד"ר להט. "גם במקרים בהם הגידול אינו ניתן להסרה באמצעות קולונוסופיה, גילוי מוקדם בשלב בו הגידול עדיין לא הספיק להתפשט לאברים נוספים משפר באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה מהמחלה ומקל על הטיפול בה".

 

סימני אזהרה המחייבים פנייה לרופא

1: כאשר רואים דימום בצואה, אפילו רק פעם אחת.

2: כשיש שינוי בהרגלי היציאה.

3: כשיש שינוי בצבע היציאה.