יש דברים שאנחנו יודעים שהם נכונים מבחינתנו. מאיפה? אי אפשר לדעת, אבל אנחנו בטוחים שהם אמת. כמו למשל, שקפה הכי טוב להחזיק בפריזר. כולם יודעים את זה, אבל מאיפה אנחנו יודעים את זה באמת?

 

עוד כתבות

יש כמה מיתוסים שכדאי מאד להעיף בהם מבט נוסף: 

 

מלח הוא מזיק.

 לא נכון.

כולם מכירים את הסברה שמלח יכול לגרום  ללחץ דם גבוה ולמחלות לב, אבל מסתבר שזה התחיל במקרה מטיפול שהעניק חוקר מאוניברסיטת דיוק בשנות ה-40. הוא נתן טיפול לחולים שסבלו מלחץ דם גבוה, ובתזונה שהם קיבלו לא היה מלח.

 

אין ספק שצריכת מלח מוגזמת היא לא בריאה, אבל בעצם המפתח לצריכת מלח, כמו גם מזונות אחרים הוא פשוט צריכה מתונה ופרופורציונלית. אנשים ללא בעיות בלחץ דם, לא צריכים להימנע ממלח לחלוטין. לא רק זאת, מחסור במלח יכול לגרום את התוצאה ההפוכה ולגרום ביכולת של הגוף לווסת את לחץ הדם.

 

נטע ברי, דיאטנית קלינית  מסבירה: "מלח בישול (נתרן כלורי) פועל למעשה כחומר אנטידיורטי (מונע השתנה) וכתוצאה מכך מעלה את נפח הדם ואת לחץ הדם

אין שום מניעה מהוספת מלח בישול למזונות הנאכלים".

 

"מעבר לכך, נראה כי במרבית המקרים האוכל מכיל כבר מראש כבר כמות גבוהה יחסית של נתרן המצוי במזונותינו ולפעמים גם תחת התפקיד של כחומר משמר ואין צורך להוסיפו לתבשילים באופן מיוחד".

 

אסור להקפיא קפה כדי לשמור על טריותו.

לא נכון.

בניגוד לכל השמועות, קפה הוא לא מוצר מדף קלאסי. פולי הקפה, כך מסתבר, מתקלקלים מהר מאוד בחשיפה לאור, חום, לחות ואוויר. כך שהקפאה יכולה להיות פעולה חיובית. הבעיה היא שבמהלך ההקפאה הקפה סופג ריחות ובתהליך ההפשרה, נפגם הטעם של הקפה.

 

אבל אם בכל זאת קניתם כמות גדולה ואתם לא יודעים איך לשמור עליה, כדאי להקפיא, אבל לשמור על כמה כללי זהירות מתבקשים: לא לטחון את הקפה, לארוז בצורה אטומה, ולא לפתוח אותו בפריזר כדי לקחת כמות, כדי שהריחות מסביב לא ייספגו.

לנשים בהריון לא מומלץ לאכול סושי.

נכון חלקית.

המיתוס השתרש בגלל התפיסה (שלא ברור מאיפה גם היא הגיעה) שדגים נאים מזיקים לנשים בהריון בגלל הכספית בהם. אין שום אינדיקציה מחקרית כי דגים, כשלעצמם מסוכנים לנשים הרות, וכמובן גם סושי.

 

מה שכן, מחקר שנערך בצפון אמריקה מזהיר מפני צריכת כספית גבוהה במהלך ההריון. אבל ניתן לראות איזה דגים עשירים בכספית ומהם להימנע. אם הנשים מפחדות ממחלות בדגים נאים, הדגים שמשתמשים בהם בהכנת סושי (בדרך כלל סלמון וטונה) עברו כבר תהליך הקפאה לפני שהגיעו לשולחן כך שסביר להניח שהחיידקים  כבר לא קיימים בהם.

 

ברי מסבירה: "לא לוקחים סיכון, אם יש ספק אז אין ספק. באופן חד משמעי, בזמן הריון לא נוגעים בדגים נאים או בבשר נא מכל סוג מחשש להרעלת מזון".

מזון מועשר בחלבונים יכול לגרום לגדילה של מסת שרירים.

לא נכון.

כדי לפתח שרירים, יש צורך בשני דברים עיקריים: אימון מאסיבי וצריכה אקססיבית של קלוריות. אולם אם אנחנו לא נאכל מספיק קלוריות מכל סוג, בניית השרירים עלולה להיעצר.

 

השאלה היא איזה באיזה הרכב קלורי מדובר והאם באמת החלבונים "שווים" יותר מקלוריות אחרות? לא רק שלא, אלא צריכת חלבונים רבה מדי עלולה לסכן את בריאותכם ולגרום לבעיות למערכת העיכול שלכם.

 

ברי מסבירה: "כדי לבנות שריר אנו זקוקים לאוכל שמקורו בחלבונים ופחמימות, בד"כ ביחס של 1:3 (על כל גרם אחד של חלבון, 3 גרם של פחמימה). אנשים המתאמנים פעמיים שלוש בשבוע בחדר כושר ממהרים לקנות תוספות חלבונים או להפריז באכילה מיותרת של חלבונים, דבר העלול לגרום להשמנה מיותרת ואף עשוי להתיש את הכליה".

חלבון מן החי טוב יותר מאשר חלבון מן הצומח

לא נכון.

חלבון הוא חלבון, ללא קשר למקור שלו. בעצם כל החלבונים שמקורם מן החי, התחילו כחלבונים מן הצומח באחד משלבי ההתפתחות שלהם.

 

המקור לחלבון הוא מכמה גורמים, ביניהם, בשר, גבינה, אגוזים ואפילו ברוקולי, תרד ותפוחי אדמה. בעצם, כל סוג מזון מכיל חלבונים. לא רק זה, לדברי מומחים, מסתבר שחומצות אמינו (אבני הבניין של החלבונים) הם בעצם ממקור צמחי.

 

גם בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד פרסם גם הוא הצהרה לפיה,  מה שבאמת משמעותי זו "האריזה החלבונית" בתוך המזון ולא המקור שלה, שתורם לבריאות ולתזונה נכונה.

 

ברי מסבירה: "בהחלט מבחינים בין איכות החלבון לפי הרכב חומצות האמינו שהחלבון מכיל. כך למשל נמצא כי חלבון ביצה נחשב לחלבון האיכותי ביותר שקיים (יותר מבשר וחלב) שכן הרכבו מתאים באופן מושלם להזנת גופינו ולאספקת כל חומצות האמינו החיוניות לנו ביחסים הטובים ביותר.

 

"לעומתם, הקטניות נחשבות דווקא לחלבון חסר שכן אינן מכילות את כל חומצות האמינו החיוניות לנו ולכן מומלץ לשלבם עם דגנים על מנת לקבל חלבון שלם יותר".

ממתיקים מלאכותיים בטוחים לחלוטין למאכל.

נכון חלקית.

קשה להעריך את נכונות המיתוס בגלל שאין ממש מחקר פעיל על הנושא הזה, אבל החדשות הטובות הן, שאף מחקר שהתבצע בעבר לא קשר בין ממתיקים מלאכותיים לבין מחלות שונות או תופעות המזיקות לבריאות.

 

מה גם שהממתיקים נמצאים בפיקוח ובקרה מצד רשויות המזון והבריאות בארה"ב. בעצם, כל המרכיבים של הממתיקים מוגדרים כבטוחים, כך שגם הממתיק עצמו אמור להיות בטוח. בכל מקרה, לכל המתלבטים אם להשתמש או לא, כדאי פשוט ללכת בדרך הביניים והפרופופרציות.

 

שומנים לא רוויים בריאים, בעוד ששומנים רווים מאוד לא בריאים.

נכון חלקית.

למרות שנראה לנו שפיצחנו את שיטת השומן "הטוב" ו"הלא טוב" זה לא בדיוק ככה. בעצם מדובר בסוג השומן ובכמות השומן שאתה אוכל.

 

כך לדוגמה, בעוד ששומנים לא רווים הנמצאים באבוקדו, שמן זית, אגוזים ואומגה 3,  הנחשבים לבריאים מאוד, מכילים  כמות גדולה מאוד של חומצות אומגה 6 העלולים לגרום למחלות שונות.

 

גם המיתוס הזה הוא תוצאה של חד צדדיות וחוסר פרופורציות. המומחים טוענים כי המפתח לכל הוא פשוט פרופורציות.

 

ברי מסבירה: "מה שחשוב באמת הוא ממה השומן שאנו אוכלים מורכב בעיקר, כלומר – מה חומצת השומן הדומיננטית בו. כך למשל, שמן הזית שמכיל ברובו הגדול חומצות שומן חד בלתי רוויות הוא באופן חד משמעי עדיף ויש לו חלק גדול מאוד בהפחתת הסיכון למחלות לב כתוצאה מהרכב השומנים שבו.

 

"למעשה אין אף שומן שהוא 100% רווי או 100% בלתי רווי. רוב השומנים הם תערובות של חומצות שומן ומה שחשוב זה הרכיב הדומיננטי. על פיו נגדיר את בריאות השמן".

אם מוותרים על ארוחה במהלך היום, זה עלול להאט את המטבוליזם בגוף ולהכניס את הגוף שלכם למצב של לחץ (רעב).

לא נכון.

כשמדלגים על ארוחה זה בהחלט לא משנה את המטבוליזם שלך ולבטח לא מכניס את הגוף שלך למוד של רעב. מה שבפעל קורה כשאתם מדלגים על ארוחות, רמת הסוכר בדם יורדת מה שגורם לכם לרצות לאכול באופן קיצוני.

 

כשתשבו לאכול את הארוחה הבאה, הגוף שלכם יאותת כי בעצם אתם רעבים יותר מאשר אתם באמת, ואז אתם נוטים לאכול יותר ממה שהתכוונתם. אז איך להימנע מהמצב הזה? אכלו כשאתם רעבים, כמובן בהתאם לזמני הארוחות. כלומר, אל תוכלו ארוחה כבדה בעשר בלילה. בנוגע לשינוי המטבולי, שינוי כזה מתרחש רק  אחרי שבועיים שלושה של מחסור תזונתי.

 

ברי מסבירה: "שינוי מטבולי או ליתר דיוק התייעלות מטבולית של הגוף, לא תקרה כל כך מהר אולם דילוג על ארוחה עלול להביא להגברת הרעב באופן משמעותי בארוחה הבאה או לחילופין לנשנושים מיותרים ואי סדר בארוחות.

 

"מומלץ לאכול כל 2-4 שעות גם כדי לשמור על איזון הורמונלי – לאפשר שחרור מאוזן של ההורמונים העיקריים: אינסולין המופרש בתום הארוחה בתגובה לאוכל אותו אנו אוכלים, וגלוקגון – המופרש בין הארוחות".