"מעושרות", או בסיקול אותיות "מרושעות", היא תופעה טלוויזיונית פוסט פמניסטית שנהגתה, כך נראה, על בסיס ההשקפה כי פירות המאבק למעמד האשה כבר הניבו יסודות מוצקים.  גיבורות הסדרה הן נשים חזקות המניעות את גלגל חייהן ואינן מונעות על ידו, הן אינן זקוקות לגברים כלל אלא כסוג של אינסטרומנט שנראה כמו כורח זמני. 

 

עוד ב-Onlife:

 

טלי סיני התחתנה עם משולם ריקליס עול הימים ומחשבת יחד איתו על כוס יין את ימיו שנותרו לו. ניקול ראידמן בת 20+ (נשואה גם היא ל"מבוגר ממנה בהרבה") מפיקה אירוע הפסדי (על פי הצהרתה) בעלויות של מליוני שקלים בו תוכל לעלות ולשיר עם פלייבק מול "איצטדיון נדהם וצר מלהכיל". לאה שנירר מתזמנת מסיבת יום הולדת ראוותניות לעצמה ומאפשרת לסלבס "בצבע חום", כלומר זמרים בני עדות המזרח, להסתנוור לאורה.

 

וגם ענבר שנהב, עו"ד ממולחת, מתפארת בכך שהיא מחשקת את בן זוגה החדש (הזוכה לשניות מסך ספורות) בחוזים משפטיים על כל צעד ושעל - מסר לכולנו שגברים הם לא באמת אורגניזם שראוי לסמוך עליו, מסמכים משפטיים – כן. אתי דודאי גרושה מאיישת חווילה מעוצבת למשעי, מגיעה עם רכב הסדאן שלה (שעלותו נאמדת בתוכנית בכחצי מליון שקל) לשדרות רוטשילד, שם היא חונה בחניה אסורה ומשוחחת עם האספסוף על צדק חברתי, היא נפעמת מזה שלאנשים ממש קשה כלכלית וכאמנית היא גם מציירת עבורם שלטים עם הסיסמה הקליטה הזו נו.... העם רוצה...משהו....חיובי.....

 

 

זו האישה החדשה?

רבות נכתב על העריכה המגמתית ועל הקאסטינג המחושב היטב. כך או כך עולה מהסדרה הזו תמונת אשה חדשה אך בלתי מעודדת. הנשים על פי מעושרות הן חזקות, מצליחות ועצמאיות אך יחד עם זאת מנותקות מהמציאות, תאבות בצע, צבועות, רכלניות וגחמניות. עיקר עיסוקן הוא קניות ובגדים ועיקר מאווייהן הוא עושר חומרי שיקנה להן כמות נוספת ובלתי נגמרת של אירועים חסרי תוחלת ויאפשר קניות נוספות של בגדים ללא צורך.

 

התנהלותן הכלכלית בזבזנית, ערך הכסף בעיניהן הוא כקליפת השום ובשום מטפל כמובן השף הפרטי לצד הגנן הפרטי ,הברמן הפרטי ושאר נותני שירותים צמודים שלא ברור מי משלם את שכרם. חלק מהנשים בסדרה נראות כמי שלא הרוויחו את הונן אלא נישאו לו והגברים הנעדרים ממנה רק מקבעים את תפקידם ההיסטורי כמפרנסים.

 

התנועה הפמיניסטית פעלה רבות, כדי לקעקע מהאשה את תפקידה המגדרי כ"מקננת" ומהגבר את תפקיד כ"צייד".  במובן הזה "מעושרות" מסיגה את הפמיניזם לאחור כמעט שנות דור מתוך בטחון, בלתי מוצדק, כי מעמד האשה יציב דיו וכי ניתן לתעתע בו ולחשוף על בסיסו סגנונות נשיים חדשים שהם כוחניים אקסצנטריים וביזאריים. המעושרות שליהקה אורנה בן דור אינן רק מקננות בעורף חיי בני זוגן, הן מדממות את כספו ללא הכרה וללא סיבה נראית לעין רק משום שהן יכולות.

התכנית שמלבה שנאת נשים

הבסיס לפיחות במעמד האשה כרוך לא אחת בשנאת נשים מודעת ובלתי מודעת של גברים רבים. שנאה זו מוזנת היטב באמצעות סצנות רבות שנראו בפרקים ששודרו עד כה. גיבורות הסדרה הן מהמדוברות ביותר ברשת ונפחה "המדובר" עולה מונים רבים על נתוני הרייטינג שלה. הצלחתה תניב ללא ספק גם "מעושרות 2", 3 ו 4 וכמו בסרטי ג'ימס בונד השחקן הראשי יתחלף אך מאפייני הגיבורים יישארו זהים.

 

אפקט הפרפר של תופעת "מעושרות" היכה ביום שני שעבר גם בגלי צה"ל. דקות ספורות לפני שבע בערב סיים שמעון פרנס את תוכניתו הרדיופונית בציטוט אמרה עממית. לפני הציטוט ציין שזו אמרה חכמה מאד וצחק ללא שליטה אל המיקרופון הפתוח. האמרה היתה כל כך מוצלחת בעיניו שהוא הקפיד להקריא אותה פעם נוספת וצחק שוב ושוב עד שהגיע אות החדשות.

 

האמרה היתה -  "אשה יכולה להפוך כל גבר למיליונר בתנאי שהיה לפני כן מיליארדר". שעתיים לאחר מכן שידר ערוץ 10 פרק נוסף של "מועשרות" העונה לשם "צעצוע של אוליגרכים". לאה שנירר אמרה באותו פרק  את המשפט האלמותי "קאלטצ'ר שוק – קומפליטלי".

 

אז זהו ש"הקאלטצ'ר שוק" שמייצר "מעושרות"  הוא הכי "קומפליטלי" אבל לא מהסיבות הנכונות.