"זו אהבה אינסופית", "אי אפשר לכמת את זה במונחים מספריים", "ברור שאנחנו אוהבים את כולם בדיוק אותו דבר", אלה המשפטים שכמעט כל ההורים יאמרו, אם תשאלו אותם עד כמה הם אוהבים את הילדים שלהם. אבל במחשבה שנייה, שלישית ואפילו רביעית, מתגנב לליבם החשש, שהם אולי מעדיפים את אחד הילדים על פני הילדים האחרים.

 

 פרופ' רחל לוי שיף, פסיכולוגית קלינית והתפתחותית, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, אומרת כי התופעה הזו הידועה בשם "תסמונת הילד המועדף", נפוצה מאוד.

  

לדברי פרופ' לוי שיף, "התחושה של ההעדפה, היא בלתי רצונית. וכמו שבני אדם מתחברים לאנשים מסוימים כך הורים מתחברים לילד מסוים על פני ילדים אחרים. אמנם יהיו הורים, שבגלוי יעדיפו ילד אחד על אחיו והוא יהנה מזכויות ופריבילגיות לרוב, אבל רוב ההורים ינסו להסתיר את היחס המועדף, לו זוכה האח, ולהתנער מרגשותיהם בנוגע לילד המועדף.

 "נכון שעדיין, כשרוצים לדבר על בחירה בלתי אפשרית בחיים, אומרים  ש 'זה כמו לשאול אימא איזה ילד היא הכי אוהבת', אבל הורים כבר לא מסתירים את העדפתם האישית".  לדבריה, הורים רבים יותר יכולים לדבר על תחושותיהם ועל מה שהם באמת מרגישים. אם פעם מכרו לנו סיפור על הורות מושלמות, היום להורים יש את הלגיטימציה לומר שזה לא ממש ככה והם חשים אהבה גדולה יותר כלפי אחד הילדים.

הילד שדומה לי

 "מחקרים בנושא, מראים די בעקביות, כי הורים רבים הנוהגים באופן מעדיף כלפי ילד אחד, מודעים לכך פחות מהילדים עצמם", אומרת אפרת אלמוג, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית, סגנית מנהלת מרחב שרון והצפון –מכון ת.ל.מ. לדבריה, בין ההורים שדיווחו על העדפה לילד מסוים, התגלה כי הורים אלו חשו קרבה רבה יותר לילד הדומה להם באופי ובתכונות. מחקרים רבים מראים גם, כי ילדים בכורים והילדים הקטנים במשפחה, מועדפים באופן ניכר לעומת הילד האמצעי במשפחה. זאת, בעוד שלדברי לוי-שיף, למיקומו של הילד במשפחה אין חשיבות כל כך גדולה. "אמנם בתרבויות מסוימות בנים בכורים יזכו ליחס מועדף, אבל מיקומך בסולם ההולדה לא מעיד בדרך כלל על העדפת ההורים".

 

"ילד שמגשים את ציפיות ההורים ממנו, ילד שמתנהג יפה, ילד בעל הישגים, ילד שמזכיר לנו את עצמנו - כזה שמתהדר בתכונות אופי ותחביבים כמו שלנו , יהפוך לרוב למועדף. אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, דווקא ילד חלש או מוגבל שנשקיע בו יותר לא יהיה המועדף. אמנם רוב תשומת הלב תינתן לו בשל העובדה שהוא בעל צרכים מיוחדים, אבל צריך להפריד בין אהבה להשקעה", מסבירה לוי-שיף.

ילד של אימא

 ליאת, היא אימא לשני ילדים ילדים בני 10 ו-8. היא תתקשה להודות בכך, ואפילו אומרת בכל הזדמנות, כי היא אוהבת את ילדיה באותה מידה, אבל ההעדפה שלה לבנה הקטן, היא מאוד ברורה. "תמיד כשהם יריבו היא תשאל את אחיו הגדול בכעס "מה עשית לו?" ו"למה הוא בוכה?" ותמהר לנחם את הקטנצ'יק", מספר דווקא בעלה של ליאת.

 

עד כמה ההבדל ביחס הוא בולט?

"למשל, אם הקטן יחזור מבית הספר עם ציון גבוה או יקבל חיזוקים מהמדריך בחוג, היא תתלהב. לעומת זאת, כשאחיו הגדול מגיע להישגים, היא גם תיתן לו חיזוקים ותתמוך, אבל  ניתן לראות בבירור, שהיא לא מתרגשת מזה, כמו מסיפורי הבן הקטן. חוץ מזה, היא תמיד תמהר לחבק את הקטן ולכנותו בכינויים מתוקים למינהם"., מספר הבעל.

 הילד הגדול מרגיש בזה?

"הוא לא ידבר על כך, אבל אפשר לראות שהרבה פעמים הוא נמנע מתקשורת איתה, כדי לראות מה היא תגיד ואיך היא תתייחס אליו".

 לדברי הבעל, ההבדל קצת צורם לו, והוא משתדל לראות, "שהדברים לא עוברים את הגבול". ואילו ליאת עצמה, לא מבינה על מה המהומה. "אני אוהבת את שניהם בדיוק באותה מידה, פשוט הילד הקטן הוא ילד של אמא".

העדפת האמהות והעדפת הבנות

מחקר שערך אתר netmums.com לפני כמה שנים, גילה כי אחת מכל שש אמהות  שענו על שאלות המחקר, ציינה כי יש לה ילד מועדף. מתוך 1000 הורים שהשתתפו במחקר, 20% הודו כי יש להם ילד מועדף.  כריסטין דאף, חברת האגודה הבריטית לייעוץ ופסיכותרפיה, מציינת במחקר כי "לרוב האמהות קשה דווקא להעדיף את הילד הבכור, כי גידול הילד הראשון הוא בדרך כלל קשה יותר משאר הילדים".

 

 באשר למלחמת המינים על התואר הילד המועדף, מחקרים שנערכו בארץ בשנים האחרונות, מראים, כי ב 16% מהמקרים בנים יהיו הילדים המועדפים, ואילו הבנות מהוות 84%.

זהירות: הילדים הלא מועדפים נוטים לפתח דיכאון

לדברי אלמוג, תופעת הילדים המועדפים קיימת בכל התרבויות ובכל החברות. הבעיה היא שבחברה המערבית הרואה עצמה שוויונית, הדיבור על אפליה במשפחה, בין אם על רקע רגשי ובין אם על רקע כלכלי, מושתק. לעומת זאת, בחברות מסורתיות ושמרניות הדבר מוכר ומעוגן בערכים, אשר אולי מקלים על הילדים הלא מועדפים לקבל את מצבם, בכך שהם יכולים לתלות זאת בדברים חוץ משפחתיים, "כך נוהגים כולם בחברה אליה אני שייך. בחברה המערבית בה התפיסה המקובלת הנה של עידוד השוויון ,עלול הילד המופלה לחוש אשם על אי העדפתו. "אם אוהבים אותי פחות, כנראה שמשהו פגום בי", מסבירה אלמוג.

 

האם ההעדפה מזיקה לילדים"הלא מועדפים"?

"הילד הלא מועדף עלול לחוש דחוי ונדחק לפינה. הוא עלול להרגיש כי הוא לכוד בתוך דימוי שלילי, מבלי לדעת כיצד לצאת ממנו. הדימוי העצמי שלו בתוך המשפחה יקיש על תחושת הערך שלו גם באינטראקציות האחרות שלו עם העולם".

 

ומה קורה לילד המועדף?

"צריך לקחת בחשבון כי הילד המועדף לא בחר במעמדו. גם עבורו החיים אינם פשוטים. הילד המועדף עלול לחוש כי מונח על כתפיו משא כבד של ריצוי, ובכך איבוד העצמי שלו לטובת יחס ותשומת לב מיוחדת. הוא עלול לחוש אשמה ומלכוד מול אחיו הפחות מועדפים, שנוטרים לו טינה על מעמדו. בנוסף לכך, שישנם מחקרים שטוענים, כי לילדים הללו יש סיכון מוגבר לפתח דיכאון".

 

חשוב להבין כי הבחירה בילד מועדף, היא לגמרי לא רצונית. הרי בסופו של דבר, אנחנו יולדים ילדים, כי אנחנו רוצים לאהוב אותם. ואנחנו באמת אוהבים, אבל לפעמים אנחנו מרגישים שיש לנו  "חולשה" מיוחדת לאחד הילדים, להתנהגויות, לאמירות ואפילו להופעה החיצונית.

 אז בסופו של דבר, לשאול את ההורים את מי מהילדים אתם אוהבים יותר, זה כמעט כמו לשאול את הילדים, את מי אתם אוהבים יותר, את אמא או את אבא?