במשרד הבריאות סיימו בימים אלו כתיבת מסמך אשר יוגש למנכ"ל משרד הבריאות. המסמך מתייחס להנחיות חדשות בנוגע ללידות בית. בארץ ישנה עליה במספר לידות בית אבל לעומת מדינות מערביות אחרות, מדובר על מספר נמוך של כ- 740 לידות בשנה האחרונה.

 

עודבonlife:

 

המסמך המדובר טוען כי מקומה של הלידה הוא בבית החולים ודורש מכל אישה שרוצה ללדת לידת בית לעבור בדיקות בהריון ולצרף מכתב המעיד על בריאות פיזית ובריאות נפשית. מיילדות שירצו לילד לידות בית יהיו חיבות להיצמד להנחיות, כדי שרישיונן לא יישלל.

 

לא ילדתי בבית ואני מצרה על כך מאוד. הלידות דווקא היו קלות ונעימות (הלידה השנייה והשלישית, הראשונה היתה בניתוח). את השלישית אמנם כמעט הצליחו להרוס לי בגלל שיקולים שגויים, וזו אחת הסיבות לצער, אבל הצער העיקרי הוא על ילדי שנשארו ללא אמם למשך כשעתיים-שלוש אחרי הלידה (השלישי ממש צרח כל הזמן הזה) ועלי, שלא יכולתי לעזור להם ולעצמי בשעות האלה.

 

סיבות ללדת בבית מרובות, וחוסר ההפרדה בין האם לתינוק הוא אמנם בסיומה של הלידה, אבל בהחלט לא בסוף הרשימה. לידת בית נוחה יותר – היולדת לא צריכה לחשוב תוך כדי צירים אם ארזה את כל מה שצריך, אם הבייביסיטר תגיע בזמן לשמור על הגדולים, אם לא יהיו פקקים בדרך. היא יכולה להתמסר לתהליך, דבר כל כך חשוב ללידה טובה.

 

לידת בית טבעית יותר, מכיוון שלידה, בהנחה שההיריון אינו בסיכון, אינה דבר פתולוגי, היא כמעט אף פעם אינה מצריכה התערבות רפואית שמחייבת בית חולים, והמקום הנכון יותר לאישה ללדת בו הוא המקום שבו היא חשה בטוחה ונינוחה.

בלידות בית יש פחות התערבויות רפואיות. מחקרים מראים כי מלידה שנייה ומעלה, לידת בית אפילו בטוחה יותר הן ליולדת והן לתינוק. התחלואה בלידות בית  קטנה – חתכי חיץ, שימוש בוואקום ובמלקחיים וכו' שכיחים יותר בלידות בית חולים, וכמעט ואינם מתקיימת בלידות בית.

 

שיעור ההעברה לניתוחים קיסריים בלידות שהתחילו בבית נמוך בהרבה משיעור ההעברה לניתוחים בלידות שהתחילו בבית חולים. ההשגחה בלידת בית היא אקסקלוסיבית – מיילדת אחת ליולדת אחת, בניגוד ללידת בית חולים שבה יש מיילדת אחת לכל שתיים או שלוש יולדות. המעקב הצמוד עוזר במקרה שמתעורר צורך להתערב. לפעמים זיהוי המצב נעשה מוקדם יותר ממה שהיה נעשה אילו הלידה הייתה בבית חולים, ולפעמים המצב גם נפתר בבית בלי צורך לעבור לבית חולים.

 

בסיומה של הלידה היולדת יכולה לישון במיטה שלה עם התינוק הטרי, להתקלח במקלחת שלה, בלי לסבול מהטרדות כגון מדידה שגרתית של חום, לחץ דם וכיווץ הרחם, קריאות במערכת הכריזה, וביקורי האורחים של שכנות לחדר. וכמו שפתחתי ואמרתי – האם והתינוק לא צריכים להיפרד זה מזה לאחר הלידה.

 

היתרונות האלו ידועים לכל מי שבוחרת ללדת בבית מתוך יישוב דעת ובדעה צלולה. עם זאת, הדעה הרווחת היא עדיין שיולדות בית הן משוגעות, מרחפות, "רוחניקיות" ועוד. מי יתחייב שרופא המשפחה, אליו תיגש האישה, כדי לבקש אישור על שפיות לצורך לידת בית, כפי שדורשות ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, לא ייתן מבט אחד ויאמר שצריך להיות משוגעת כדי ללדת בבית ולא יאשר?

מה עם סעיפים אחרים בהנחיות, כגון, פינוי לבית חולים אחרי שש שעות של ירידת מים? האם בבית חולים תהיה היולדת בהשגחה טובה יותר? כל עוד לא תסכים לזירוז וזכותה לא להסכים, היא תאושפז, בסביבה הרבה יותר מזוהמת מזו שבביתה, ותהיה בהשגחה לא מאוד צמודה, הרבה פחות צמודה מזו של מיילדת בבית. ואלו רק שתי דוגמאות.

 

אבל גם אם יימצאו רופאים שיאשרו את הבקשה, וגם אם כל יולדות הבית יפתחו לידה תוך שש שעות מרגע ירידת המים, חמורה מכל אלה היא הצרת זכות הבחירה של היולדת. העברת האחריות לאדם אחר, בעל סמכות, שאמור לדעת טוב ממנה מה טוב לה ולתינוק, בלי להתייחס לעובדה שהיולדת שקלה את שיקוליה, בחנה את כל האופציות, והחליטה בשכלה הישר שלידת בית טובה לה יותר נותנת תחושה של התייחסות מזלזלת ומתנשאת בנשים.

 

תנו ליולדות מעט יותר קרדיט. אף אחת לא מתכוונת לסכן את עצמה או את תינוקה רק בשביל החוויה. וחשוב לא פחות – הבחירה ללדת בבית היא לגיטימית ובריאה גם אם היולדת היא מעופפת ו"רוחניקית", וגם אלה לא צריכות אישור רופא על שפיותן.

 

לבלוג של ימימה עברון