יותר מ- 15 מיליון בני אדם סובלים בארצות הברית בלבד מכבד שומני, לשליש מהם תתפתח דלקת בכבד, ואחוז אחד מהחולים, יפתחו שחמת. "הכבד השומני זאת ה - מחלה שתעסיק אותנו בעתיד הקרוב", אומר ד"ר אורן שבולת מנהל יחידת הכבד במכון למחלות מערכת העיכול והכבד במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי ואוניברסיטת תל אביב. 

 

הבעיה המרכזית של המחלה שהיא בעצם "מחלה נסתרת": לא ניתן לאבחן אותה אלא כסימפטום נלווה של מחלות אחרות, ואין לה סימפטומים משל עצמה.

 

עוד ב- Onlife

 

הוא מסביר: "אם בעבר חשבנו שמדובר במחלה לא מסוכנת, היום אנחנו יודעים כי קיים קשר עמוק בינה לבין עמידות לאינסולין, התחלת סוכרת, בעיות לחץ דם, עלייה בכולסטרול ומחלות לב. וכל זה לצד העובדה שהכבד השומני הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות דלקת בכבד, (NASH, שחמת אי ספיקה כבדית וסרטן הכבד."

האם באמת אפשר לאבחן?

רוב רובם של החולים הסובלים ממחלת הכבד השומני הם אנשים בעלי עודף משקל, אולם בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים ללא בעיית משקל מתגלים כחולים. הבעיה העיקרית היא שכמעט ואי ואפשר לגלות את המחלה מראש.

 

הגילוי האקראי חושף היום את האפלה בה מצויים אנשי הרפואה: "אין לנו כלים או הסבר טוב להבין ולדעת למה ואיך הופך כבד לשומני. ברחבי העולם מתבצעים מחקרים רבים בצורה מאוד אינטנסיבית, יש תאוריות ורמזים על חיידקים במעי שאולי עוזרים, אבל תשובה חד משמעית עדיין אין", אומר ד"ר שבולת.

 

אחת התאוריות, מתבססת על ההשערה שגופנו בנוי אבולציונית ביעילות לשמירת אנרגיה אבל לא יעיל בניצולה. "האוכל היום זמין ורב", מצביע ד"ר שבולת על התזונה כמקור לבעיתיות, "אנחנו אוכלים הרבה ובשפע, והגוף שלנו לא יודע להיפטר ביעילות מהעודף שאנחנו מעמיסים עליו".

 

"החברה המערבית הפכה עם השנים להיות חברה אוביסוגנית, חברה המעודדת השמנה", אומרת אורלי מנירב, תזונאית קלינית, לכן גם הגורמים לכבד השומני השתנו עם השנים".

 

אם בעבר, ניתן היה לראות מצבים של כבד שומני בעיקר בקרב צרכני אלכוהול כבדים היום נהוג לכנות את מחלת הכבד השומני בשם NAFLD (Non Alcoholic Fatty Liver Disease), כלומר מחלת כבד שומני שאינה על רקע אלכוהול.

הקשר בין המחלה לתזונה

לדברי ד"ר שבולת, היום יודעים שישנם מזונות שגורמים לנטייה להתפתחות מצב של כבד שומני. "זה בעצם עניין של תזונה".

 

מנירב מוסיפה: "כבד שומני נפוץ בקרב אנשים בעלי התסמונת המטבולית הכוללת היפרליפידמיה, תנגודת לאינסולין, סוכרת, השמנה בכלל והשמנה בטנית בפרט - היקף מותן העולה על 102 ס"מ בגברים ו- 88 ס"מ בנשים. מסיבה זו, אחת ההמלצות החשובות בטיפול בכבד השומני היא ירידה מתונה במשקל".

 

ד"ר שבולת מסביר: "גם שתייה מתוקה מוגזת, מתבררת כאחת הגורמים, במיוחד בגיל ההתבגרות ואצל ילדים להצטברות שומן בכבד. בנוסף, מומלץ לצמצם את צריכת מזונות שמנים מהחי  ולעבור לנתחים רזים של בשר אדום, דגים ועוף. להתרחק מסוכרים מזוקקים וממזון מטוגן".

 

גם תמר נהרי, נטורופתית מוסמכת ומומחית לצמחי מרפא, מסבירה: "בגלל שכבד שומני הוא בדרך כלל תוצאה של אורחות החיים, השינוי בהם צריך להיות מהותי. מומלץ לעבור לתזונה  צמחונית ברובה, להתרחק ממזונות מעובדים ומוכנים העתירים בתוספים ברעלים ובחומרים תעשייתיים, שמטרתם לשמר ולהאריך את חיי המדף של אותו מזון, ובנוסף להימנע מסוכרים ופחמימות מזוקקות".

 

על תזונה ומניעה

"אנחנו לא מדברים על דיאטה כטיפול או מניעה", אומר ד"ר שבולת, "כי מניסיון אנחנו יודעים שרובם של העושים דיאטה מעלים חזרה את משקלם לאחר תקופה מסוימת. אנחנו מדברים על שינוי בהרגלי התזונה ביחד עם פעילות גופנית".

 

מנירב מסבירה: "כיוון שבמחלת הכבד השומני קיימת הצטברות שומנים (טריגליצרידים) בכבד, הטיפול התזונתי כולל הפחתה במזונות המגבירים את ייצור אותם השומנים.

 

"כאמור, בניגוד למצופה, על אף שטריגליצרידים הם שומנים, הגורם העיקרי להיווצרותם הוא דווקא סוכר! מסיבה זו הדיאטה המומלצת לכבד השומני תדמה באופיה לזו של החולה הסוכרתי. היא תשים דגש על פחמימות מלאות כמו לחם מחיטה מלאה, אורז מלא, פסטה מלאה ושיבולת שועל. מנגד, היא תצמצם צריכת פחמימות פשוטות כמו פירות, מיצים, דבש ומתוקים למיניהם".

 

עוד היא מוסיפה: "הטיפול התזונתי כולל צמצום צריכת השומנים הרוויים (שומנים מן החי) ושומני הטרנס כמו חמאה, מרגרינה, בורקס, מלאווח, קרואסון, עוגות, בשרים שומניים (כולל איברים פנימיים ובשרים טחונים) וגבינות עתירות שומן.

 

"מנגד, יש להעדיף שומנים בריאים כמו זיתים, שמן זית, שמן קנולה, טחינה ואבוקדו. אומגה 3 יכולה גם כן לסייע בהורדת טריגליצרידים ועל כן מומלץ לשלב כמה שיותר דגים בתפריט השבועי".

 

נהרי מסבירה עוד כי הנטורופתיה מקנה חשיבות למזונות ירוקים, להם יכולת להטיב עם הכבד: "מזונות ירוקים טריים ומבושלים כמו שעועית מש, נבטים, אצות, שמן זית, עלים ירוקים, אספרגוס, ברוקולי, מלפפון ובמיוחד ארטישוק - מומלצים כמו גם מזונות מרים הממריצים את פעילות הכבד והפרשת מיצי המרה, כמו תה שיבה".

 

ד"ר שבולת אומר: "כיום הדרך היחידה המוכחת כמוצלחת היא ניתוחי הרזייה,שהוכחו כיעילים בירידה במשקל. בנוסף הצטברו עדויות כי חלק מהשפעת הניתוח היא ירידה בשומן בכבד, אולם לא כולם יכולים או עומדים בקריטריונים של ניתוח קיצור קיבה לכן ההמלצה כרגע היא תזונה ופעילות גופנית- כאורח חיים".

 

טיפול משלים: צמחי מרפא

נהרי מציעה טיפול שיכול להוות אלטרנטיבה מתאימה שכן אין עדיין תשובות חד משמעיות לטיפול במחלות הכבד, רפואת צמחים.  "יש כ- 20 סוגים שונים של צמחים מכל העולם, שיש להם יכולת מוכחת בפירוק שומנים, נטרול רעלים, עידוד הפרשת מיצי מרה וכפועל יוצא מכך -  הגברת פעילות המעיים".

 

נהרי מדגישה כי צמחי מרפא מסוימים, במינונים רפואיים, בתמציות מקצועיות ובריכוז גבוה, מסוגלים אף לשקם את הכבד. אחד מהם הוא הגדילן, אותו קוץ בעל פריחה סגולה הנפוץ בישראל.

 

בספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית, מתועדים מאות מחקרים על הגדילן המצוי והשפעותיו על הכבד ואברים אחרים בגוף. 

 

צמחים נוספים שיכולים לסייע הם: תמצית ארטישוק, תמצית שן הארי ותמצית לענה.