את התפקיד הראשון שלי קיבלתי במקרה.

ליוויתי חברה טובה שביקשה ממני לבוא איתה לאודישן לפרסומת שנקבע לה. המפיק ראה אותי ובחר בי לתפקיד. בהתחלה לא הסכמתי כי לא רציתי לפגוע בה והתנאי שלי היה שגם היא תקבל תפקיד. אחרי הפרסומת קיבלתי תפקיד דיבור ראשון בתוכנית עם ג'ון פורסיית', שבהמשך שיחק איתי ב'שושלת'".

 

עוד ב- Onlife:

ד"ר חנה קהת על הדרך מהחברה החרדית לפמיניזם

איך באמת צריכה להיראות הפרזנטורית של ML

נבחרת החלומות של נעלי החורף שאת חייבת לעצמך

 

 

'שושלת' שינתה את חיי.

היה לי מסלול אחר בחיים. הייתי בת 39, ובאותה תקופה בדיוק התגרשתי מבעלי השני וחשבתי מה לעשות. בכלל התכוונתי להקים משפחה וילדים, אבל אמרתי לעצמי שאם זה לא עובד, אנסה לפתח קריירה. ואז 'שושלת' הגיעה, זה היה מענה לתפילותיי.

 

לא אכפת לי שזוכרים אותי בעיקר כקריסטל קרינגטון.

בגלל שהתוכנית הצליחה כל כך בכל העולם, לאנשים יש זכרונות של תשע שנים מהסדרה. לא אכפת לי שעושים לי 'טייפקאסט' כי אהבתי לעשות את זה. זו הייתה חוויה מדהימה. אין לי שום חרטות אלא רק הכרת תודה על "שושלת".

 

נבחרתי לאחת הנשים היפות בעולם.

דברים כאלה בהחלט טובים לקריירה שלך, אבל בסופו של דבר אם את באמת כנה עם עצמך את יודעת שזו לא המציאות. את קמה בבוקר, את רואה אך את נראית ואת יודעת שאת נראית כמו כולם. יש צוות שלם של אנשי מקצוע ש"עובדים עלייך"- על השיער, האיפור והבגדים, וברור שככה את תיראי נפלא. לדעתי קשה לתפקד כך כי אי אפשר לעמוד בציפיות. זו לא המציאות.

תמונות עירום שלי פורסמו בפלייבוי.

בעלי הראשון היה צלם והוא צילם אותי במהלך תשע השנים שהיינו יחד כתחביב. לקראת סוף הנישואים שלנו לא היה לו מספיק כסף והוא ביקש ממני למכור תמונות שלי בעירום, והסכמתי. אני בסדר עם זה. אלו היו תמונות אישיות אבל לדעתי הן צולמו בטעם טוב. זו אמנות. הן לא צולמו באופן שלא מכבד את גוף האישה או משהו כזה. לא הייתה לי כוונה שזה יתפרסם בהמשך ב'פלייבוי' אבל אני שלמה עם זה.

 

בכלל, נשלחתי ללמוד משחק כדי להתגבר על הביישנות.

בתיכון אמרו להורים שלי שיעיפו אותי מבית הספר אם לא אצליח להתגבר על  הביישנות, והם החליטו לשלוח אותי לשיעורי משחק. התביישתי אפילו לקום בכיתה. לא אהבתי את זה בכלל. רציתי להיות עקרת בית, נשואה עם ילדים. מעולם לא הייתי הופכת להיות שחקנית מבחירה אישית שלי. רציתי להיות מאחורי הקלעים".

 

אני לא מאמינה בפרישה באף גיל.

גם עד גיל  100. החלטתי לכתוב את הספר החדש שלי "מתכונים לחיים" כי אני מאמינה שכנשים, אם נדאג לעצמנו, נוכל ליצור לעצמנו חיים נפלאים גם בגילאים מבוגרים יותר. אני לא מאמינה בלצאת לפרישה, אנשים צריכים לפרוש ממשהו שהם לא אוהבים לעשות, ובמקום זאת לבחור משהו אחר שהם אוהבים, כי אנחנו צריכים להיות אקטיביים ולהמשיך להפעיל את הראש.

 

היום יש שחקניות בנות יותר מארבעים וחמישים בהוליווד שעובדות ומצליחות.

הדבר החשוב הוא שהן יהיו שלמות עם מה שהן רוצות מבלי שיהיה להן אכפת מהגיל שלהן. נשים חיות היום גם עד גיל  80-90-100.  יש גישה שונה בעניין. היום נשים יכולות להיות  מלאות חיים ואקטיביות בכל גיל . שחקנית שאני אוהבת במיוחד היום היא הלן מירן, מהמבוגרות יותר. מהצעירות אני מאוד אוהבת את שרליז ת'רון. היא נורא מוכשרת.

אני הולכת שעה ביום ומרימה משקולות כדי לשמור על הכושר.

לא כדי להיראות טוב אלא כדי להיות בריאה. אני מתאמנת כדי  ליהנות משנות השבעים והשמונים ולהיות אקטיבית בהן. הדבר הנפלא בלהיות בריאה ולהיראות טוב הוא להיות מאושרת.

 

לא ידענו שרוק הדסון חלה באיידס כשהוא השתתף בתכנית.

הוא נראה  מאד חולה על הסט ואמר שהוא נסע ונדבק במשהו, אבל לא ידענו. הוא היה רזה מאד, דאגנו לו. רק אחרי התוכנית נודע לנו שהוא חלה באיידס.

 

הייתה לנו סצינה משותפת שבה הוא אמור היה צריך לנשק אותי. בצילומים הוא נרתע מהנשיקה ונאלצנו לחזור על הסצינה שוב ושוב. הרגשתי שהוא לא עושה אותה טוב כמו שהוא יכול, בתשוקה, כי עבדתי איתו קודם לכן.

 

הבימאי והצוות ניסו לגרום לו לעשות את הסצינה טוב יותר שוב ושוב, עד שסיימנו. רק בהמשך הבנתי שהוא עשה את זה כדי להגן עליי, כי אז הרי חשבו שאפשר להידבק באיידס דרך נשיקה.

 

כל הצוות של 'שושלת' נשלח לבדיקות איידס.

היה מתח על הסט, כי היו אנשים שחששו שהמחלה תתפשטה כי היו להם ילדים. היו מי שהתרחקו ממני. היה עצוב לראות מה פחד יכול לעשות. תודה לאל היום יש יותר מידע על המחלה ואפשר להתמודד איתה בדרך הנכונה. למזלי, לא נדבקתי.

 

הרווחתי ב'שושלת' מספיק כסף כך שלא אצטרך עוד לעבוד.

גם מאוד אהבתי את העבודה אבל אחרי תשע שנים הבנתי שאין לי חיים. עבדתי 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. חשבתי לעצמי 'אך אני חוזרת לפתח חיים לעצמי ופשוט ליהנות?' ואז החלטתי לפרוש מהתכנית. התאהבתי והמשכתי בחיי.

 

שמרתי על קשר עם חבריי לסידרה.

ג'ון פורסיית' (ששיחק את בלייק קרינגטון בסידרה, ר.כ.) ואני שמרנו על קשר אחרי 'שושלת' כל הזמן. דיברנו כל כמה חודשים. הוא גר בקליפורניה, עם אשתו  ג'ולי  ואחר כך עם אשתו ניקול, ונהגתי לבקר אותם מדי פעם. שניהם נפטרו לא מזמן.

 

עם פמלה סו מרטין (ששיחקה בסידרה את פלון קרינגטון,ר.כ.)  אני בקשר רציף. כולנו נפגשנו לאחרונה גם באזכרה לג'ון. כל הצוות הגיע. העלנו זכרונות וסיפרנו כמה נפלא היה.

 

ג'ואן  ג'ואן (קולינס, ר.כ.) לא יכלה להגיע לאזכרה כי היא הייתה אז באירופה. לפני כחמש שנים העלנו יחד מחזה. היא גרה באירופה אז קצת קשה לנו לשמור על קשר.

היו לי אהבות נפלאות בחיים.

העובדה שהן הסתיימו לא הופכת אותן לרעות. אני עדיין אוהבת אותם וחברה שלהם, אך רובם לא בחיים. הייתי הרוסה מאד כשג'ון דרק, בעלי לשעבר, ובו, שהכרתי קודם לכן, הפכו לזוג ואני והוא נפרדנו.

 

לא היה לי מושג שזה עומד לקרות אבל המשכתי עם חיי. היו לנו חיים יפים יחד, חלקנו הרבה רגעים טובים יחד, ולכן למה שאכעס עליו? אהבתי אותו כאדם.  הייתי חברה של אורסולה ובו, הנשים האחרות שלו, כי הן היו נשים נפלאות. אני אוהבת אותן ואנחנו עדיין חברות גם היום".

 

בזמני היה קל יותר עם צלמי הפרפראצי.

זה הפך לקשה יותר בעשרים השנים האחרונות. היו לי קשרים טובים עם צלמי הפאפארצי, הכרתי את שמותיהם וחיבבתי אותם. ידעתי שהם צריכים להתפרנס מעבודתם. היום זה אחרת, ואני מצרה על כך שאנשים עוברים תקופות קשות בחייהם ונאלצים תוך כדי גם להתמודד עם צלמי פאפארצי.

 

בישול זו האהבה הגדולה שלי.

אני אוהבת לשמח אנשים ואוכל הוא אחד הדרכים הטובות ביותר לשמח אחרים. במשך השנים נהגתי לשאול אנשים מה הם הכי אוהבים לאכול ואז למדתי להכין את זה  ונהניתי  לראות אך הם נותנים את הביס הראשון ומתענגים ממה שהכנתי. בישלתי גם לחברים שלי, כמו ג'וני קרטיס ופול ניומן. אחד המתכונים הראשונים שאספתי היה של ג'ון ויין. זה היה מטבל מיוחד.

 

מאוד נהניתי להשתתף בתכנית הריאלטי הבריטית הלס קיטשן.

כל ערב היינו בטלוויזיה בפריים טיים. צילמנו בלונדון שבועיים, מבוקר עד ערב, ואהבתי כל שנייה מזה. עבדנו עם השף מרקו פייר וואיט. זו הייתה חוויה נהדרת. אני לא צופה בתכניות ריאליטי, אבל לא היה לי אכפת להשתלב בתכנית בישול עם ריאליטי.  

לא ביקרתי עדיין בישראל למרות שאני מאד רוצה.

פעם הייתי אמורה לבוא לביקור בישראל עם כל הצוות. אהרון ספלינג רצה שניסע בזמן החופשה מהצילומים. הצוות נסע לישראל והיינו אמורים גם לצלם שם ב"ספינת האהבה"  אבל לא היה לי זמן והייתי כה עמוסה שבסוף שיחררו אותי ולא נסעתי. אף פעם לא מאוחר מדי, אולי עוד אסע.

 

הייתי רוצה להיפגש לקפה עם נלסון מנדלה.

הייתי שמחה לשבת איתו ולשמוע מה עבר עליו בחיים. הייתי שמחה גם לשבת לכוס תה עם גנדי. הוא היה אדם יוצא דופן.