גירושים ומשמורת על הילדים עלו לכותרות בשנה האחרונה בעקבות עבודת ועדת שניט, שהמליצה, בשונה מהחוק הקיים בארץ, על משמורת משותפת ועל ביטול חזקת הגיל הרך. השבוע קבע שר המשפטים, יעקב נאמן, כי הוא מאמץ את החלטות ועדת שניט והחזיר את הדיון לכותרות.

 

עוד בonlife:

 

חזקת הגיל הרך קבעה כי לאם עדיפות בגידול הילדים והיא זאת שתקבל, באופן אוטומטי, משמורת על ילדים צעירים, המלצות ועדת שניט קבעו כי המשמורת צריכה להיות משותפת, גם בגיל הצעיר.

 

ההחלטה הסעירה ציבור של הורים, עורכי דין, גופים העוסקים בטובת הילד וארגוני נשים. לטענת חלק מהארגונים, נשים הן אלה שתפסדנה, כיוון שבפועל הן תגדלנה את הילדים, אבל המזונות שישולמו להן נמוכים יותר, אם בכלל.

 

בעיה ראשונה: גברים תשלפו ארנקים

עו"ד שירי מלכה, מומחית בדיני משפחה, רואה בעיה הפוכה, דווקא בקושי הכלכלי לגברים: "בהתאם להמלצות הוועדה תהיה לאב חובה חקוקה (ולא זכות) למימוש אחריותו ההורית. כלומר – בין האב לאם תתקיים משמורת משותפת על הילדים. הבעיה היא שהוועדה לא נתנה פתרון לעניין תשלום המזונות על הילדים. הוועדה פשוט הייתה מנותקת מהאבסורד שקיים בבסיס החוק הישראלי הקובע שעל האב בלבד מוטל נטל מימון המזונות הבסיסיים".

 

עו"ד מלכה תוהה "כיצד יוכלו אבות, מכל שכבות האוכלוסייה ולא רק מהשכבות המבוססות, לקחת חלק שווה בגידול הילדים, כאשר נטל המזונות העיקרי מונח על כתפיהם. בחוק הישראלי קיימת חובת מזונות בסיסים על האב. כיום הסכום המינימלי שנפסק לאב הוא 1,250 שקל לחודש עבור כל ילד, גם אם האב הוא מובטל, זאת בנוסף להשתתפות בהוצאות מדור, גנים וחינוך".

 

"כיום, ההטבה היחידה שקיימת לאבות שחולקים עם אמהות משמורת משותפת - אליה מכוונת ועדת שניט - היא הפחתה של 25% מדמי המדור שהם צריכים לשלם" מדגישה עו"ד מלכה. מדובר, לפי חשבונה בסכום חודשי לא גדול.

 

מלבד נטל כלכלי כפול על הגבר, שיאלץ גם לגדל את הילדים וגם לשלם מזונות האבות יתקלו בבעיה חדשה, לפי עו"ד מלכה: "אותם אבות שמעוניינים לחלוק משמורת משותפת, צריכים להסביר למעסיקים שלהם במקומות העבודה מדוע הם צריכים לצמצם את שעות עבודתם בצורה ניכרת, מדוע פתאום הם נעדרים מהעבודה כשהילדים חולים או בחופשות וכו'".

 

"ועדת שניט מקבעת מצב לפיו רק אבות מבוססים מבחינה כלכלית יכולים להרשות לעצמם גם לשלם את דמי המזונות הגבוהים וגם לחלוק משמורת משותפת. רוב האבות יאלצו, לשם מימון דמי המזונות, לחפש לעצמם עבודה נוספת על מנת לפרנס בכבוד את עצמם ואת ילדיהם, ולאפשר לעצמם לארח את ילדיהם פעם - פעמיים בשבוע ובסופי שבוע לסירוגין". 

בעיה שניה: הילדים שק חבטות

אחת השאלות העולות היא האם ועדת שניט והחלטותיה תיצור מצב בו הילדים לא נפגעים מהתהליך. כנראה שהוועדה לא התייחסה לנקודה, למרות שההחלטה היא בידי ההורים.

 

עו"ד יעל גיל טוענת כי ניתן להתגרש באופן המכבד והתומך בהורים ותוך כך, פועל לטובת הילדים, הגורם החלש, אשר ניזוק בדרכים שאין להן שיעור. "לעיתים, פוגע הליך הגירושין על המאבקים, אשר מתרחשים בין ההורים, בין במהלכו ובין לאחריו, בילדים, ומותיר בהם צלקות לכל חייהם".

 

"הורים רבים מידי, נשים וגברים, אינם מפרידים בין כעסם כלפי בני הזוג, לבין מערכת היחסים שלהם עם ילדיהם. הורים מסוימים, מסיתים את הילד כנגד הורהו האחר ונוקמים בבן או בבת הזוג, באמצעות הילד. כל האהבה אשר חשים ההורים לילד ורצונם הכן בטובתו, מתגמדים לעיתים, לנוכח מחלוקות הגירושין. לעיתים פועלים ההורים, כאשר שיקול הדעת ההולם והדאגה לרווחת ילדיהם וההגנה עליהם, אינם עומדים לנגד עיניהם. חלקם, ואולי רובם, אינם מודעים לנזק העצום, אשר הנם גורמים לילדיהם, בהווה ובעתיד".

 

"במדינת ישראל, משתדלים העוסקים במלאכה, בתחום הגירושין, לעשות ככל יכולתם, על מנת לשמור על עקרון טובת הילד. לא תמיד הדברים נעשים בהצלחה, אך לרוב הם מתבצעים, במלוא הכוונות הטובות. שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, מהווים לעיתים מזומנות, פיו ועורך דינו של הקטין, אשר הוריו מתדיינים באשר לגורלו, מבלי שקולו ישמע. גם פקידי הסעד, מנסים לחוות דעתם על מצב הילד, תוך ניסיון לפעול, על פי מה שנחשב לפי אמות המידה שלהם, כטובת הילד".

 

"משמורת הילדים", מציינת עו"ד גיל, "ניתנת ברוב המכריע של המקרים במדינת ישראל לאם. האב, הוא כידוע, הגורם המפרנס והמממן ותו לא, בעיני חלק מן המערכת הנזכרת לעיל. חשוב להדגיש כי חוקרים קבעו כי חשיבותו של האב, ביחסים עם ילדיו הנה עצומה. חשיבותה של האם בחיי ילדיה, לא היתה כלל שנויה במחלוקת".

 

עוד יעל גיל ממליצה להכניס לחוק הדרכת הורים וייעוץ, במהלך תהליך הגרושין: "הדרך, היא טיפול והדרכה מקצועיים להורים המתגרשים. טיפול והדרכה מעין אלה, יסייעו להורים, להתמודד עם הסיטואציה החדשה אליה נקלעו. הדרכה זו, תוביל את ההורים לדרך, באמצעותה ידעו, להפריד בין הכעסים שלהם, כלפי בני זוגם לשעבר לבין ילדיהם האהובים. טיפול מעין זה, ימנע הסתות וניכור הורי, ויגרום להורים, לקבל את עצמם. קבלה עצמית, הנה הבסיס החשוב ביותר, להצלחת הטיפול. הקבלה העצמית, חשובה, הן להתפתחות המודעות של ההורה, וויתורו על הכעסים, אשר הוא חש כלפי עצמו וכלפי זולתו, והן ליחסו של ההורה כלפי ילדיו וליכולתו לגדל את הילד כפי שראוי ונכון לגדלו".

 

"בהדרכה זו, לא יהיה משום פתרון קסמים, אשר יועיל באופן מידי לכל. אך, תהיה זו פריצת דרך ניכרת. ארוכה ורבה היא הדרך אשר מטרתה, חינוך ילדינו ברוח האמנה המגינה על זכויותיהם, לאורח חיים ללא אלימות, לסובלנות, לסבלנות, לכבוד ומעל לכל לאהבה. אך זו לפחות התחלה, אשר עשויה להועיל לרבים מן ההורים ומן הילדים ולשפר את איכות חייהם של כל הנוגעים בדבר".

בעיה שלישית: מי יגיע ראשון לבית הדין?

עו"ד שירי מלכה מוסיפה פתרון נוסף לטעמה. ועדת שניט לא נתנה פתרון למרוץ הסמכויות: "בעניינים הקשורים במשמורת ילדים קיימת סמכות גם לבית המשפט האזרחי וגם לבית הדין הרבני. אם הגבר יגיש תביעה בנוגע לילדים בבית הדין הרבני, התביעה תידון שם. אם האישה תגיש ראשונה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אז התביעה תדון שם. מי שירוץ ראשון להגיש תביעה, הוא זה שיעניק את סמכות השיפוט לערכאה שבה בחר".

 

עו"ד מלכה מדגישה כי מציאות משפטית כפולה זו רק מסלימה את הסכסוך:  "החרדה והמתח בין בני זוג בנוגע למשמורת או ל"אחריות ההורית". הבעיה היא שהחוקים על פיהם פוסקות שתי הערכאות שונים, אמות המידה ואמות המוסר שונות, ועל כן עלולים אותם בני זוג לקבל הכרעות שונות והפוכות זו מזו בערכאה האזרחית לעומת הדתית. כל עוד יהיה מרוץ סמכויות במדינת ישראל, לא נוכל להפחית את הסכסוכים בין ההורים, וכתוצאה מכך, את הפגיעה בילדים".

 

"לצערי הרב ועדת שניט לא המליצה ולא טיפלה בביטול מרוץ הסמכויות. על כן, כל שינוי שהיא מציעה, אינו יכול לשנות באופן מהותי את המציאות החברתית ואינו יכול להפחית באופן משמעתי את הסכסוך בין ההורים".