מחקר חדש של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם בניו יורק טיימס אתמול, מגלה כי נשים סובלות מרמות כאב גבוהות יותר. גם כאשר גברים ונשים סובלים מאותו סוג כאב. המחקר, שנחשב למקיף ביותר בנושא השוואת רמות כאב בין גברים לנשים, מנתח נתונים של רשומות רפואיות אלקטרוניות של 11 אלף חולים. כדי להשיג ציוני כאב, ביקשו הרופאים מהחולים לתאר את רמת הכאב שלהם בסולם מ-0-10.

 

עוד ב-onlife:

 

החוקרים מצאו כי נשים דיווחו על רמות גבוהות יותר של כאבים מאשר גברים. עבור כאבי גב, נשים דיווחו על ציון של 6.03, בעוד שהגברים דיווחו על ציון של 5.53. עבור כאבים במפרקים דלקתיים, נשים הגיעו לציון של 6.00, בעוד שגברים הגיעו לציון של 4.93. בנוסף לכך, נשים דיווחו על רמות כאב גבוהות יותר באופן משמעותי לגבי סוכרת, יתר לחץ דם, פציעות בקרסול ואף דלקות בסינוסים.

 

 

הממצאים הראו כי ניקוד הכאב הממוצע של נשים היה גבוה לפחות ב-1% מניקוד הכאב של הגברים. מבחינה קלינית – מדובר בהבדל משמעותי מאוד, שכן בסופו של דבר, רמות הכאב של נשים גבוהות בכ-20% מרמות הכאב של הגברים. 

 

 

תהיה גבר - אל תודה שזה כואב

זה זמן רב ידוע כי סוגי כאב מסוימים, כמו מיגרנה, פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיז, שכיחים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. כמו כן, ידוע כי כאב כרוני לאחר לידה הוא נפוץ באופן מפתיע. המכון האמריקאי לרפואה גילה לאחרונה כי 18% מהנשים שעוברות ניתוח קיסרי ו-10% מהנשים שיולדות בצורה רגילה מדווחות על כאבים וגינאליים במשך שנה.

 

ד"ר סילביו בריל, מנהל היחידה בטיפול בכאב במרכז רפואי תל אביב ויו"ר האגודה הישראלית לכאב, מסכים עם הנתונים: "בשנתיים האחרונות בדקתי את הדברים וגיליתי כי מתוך 30 אלף חולים שהגיעו למרפאת כאב, 60% היו נשים ורק 40% היו גברים. ההתפלגות הזו קבועה ובסופו של דבר יותר נשים מגיעות למרפאות כאב ונשים צורכות יותר משככי כאבים לאחר ניתוח", הוא אומר. 

 

למרבה הצער, הנתונים לא מצביעים על התשובה לשאלה מדוע הנשים מדווחות על רמות כאב גבוהות יותר. אפשרות אחת היא שגברים, בשל קודים חברתיים, מעדיפים שלא להודות בכאב.  לעומת זאת, ד"ר אטול ביוט (Atul Butte), המחבר הראשי של המחקר ופרופסור בבית הספר לרפואה של סטנפורד, טוען כי הסבר זה איננו סביר במקרה זה שהרי מדובר במדגם גדול מאוד. גם לדעתו של ד"ר בריל, הסיבה להבדלים בין גברים לנשים לא נעוצה במאצ'ואיזם הגברי אלא בהבדלים ביולוגיים והורמונליים.

 

בהקשר זה,  דו"ח מקיף משנת 2007 שפורסם על ידי האיגוד הבינלאומי לחקר הכאב ציטט מחקרים המראים כי הורמוני המין עשויים לשחק תפקיד בתגובה לכאב. למעשה, חלק מן ההבדלים בין המינים, כאבי ראש וכאבי בטן במיוחד, מתחילים להצטמצם כאשר נשים עוברות את גיל המעבר.

 

אחת הסיבות לחוסר מידע אודות ההבדלים בין המינים היא שמחקרי כאב הן על בני אדם והן בעלי חיים נעשים בעיקר על זכרים. בנוסף לכך, ניסויים אשר בדקו כאב אצל גברים ונשים הראו כי קיים סף כאב שונה אצל גברים לנשים עבור סוגים שונים של כאב.  באופן כללי, נשים מדווחות על רמות גבוהות יותר של כאב מלחץ וגירוי חשמלי ומדווחות פחות על כאב שמקורו מחום.

 

הגיע תורה של הרפואה מגדרית

חוקרים מסוימים מאמינים כי חוויית הכאב של נשים עשויה להיות אפילו יותר מסובכת. לצורך העניין, נשים שעברו בחייהן לידה ככל הנראה ידרגו את תהליך הלידה בתור ציון 10 ("הכאב הגרוע ביותר") וידרגו חוויות כאב אחרות בציונים נמוכים יותר.  זאת בעוד שנשים אחרות, שלא חוו לידה, ייראו באותו סוג של כאב כ"כאב הגרוע ביותר".

 

ד"ר בריל מסביר כי הרפואה המגדרית היא אחד התחומים החשובים ביותר כיום. "לצערי כרגע אין עדיין פריצות דרך מדעיות בנושא. הניסיון והידע קיים אך אין עדיין תרופה שפותחה רק לנשים", הוא מציין. בשורה התחתונה, קיים מעט מאוד מידע על איך גברים ונשים חווים כאב וקיים צורך במחקרים נוספים שמטרתם הסופית תהיה להמליץ על דרכי טיפול המותאמים אישית לצרכי המטופלים, הגברים והנשים.