לפני שבועיים צוין "יום החיבוק הבינלאומי" שמטרתו לעודד בני משפחה וחברים להתחבק יותר ובחופשיות. בהקשר הזה יש לציין כי מחקרים רבים הוכיחו, כי החיבוק יכול להשפיע לטובה על הבריאות. למשל, מחקר שיצא באוניברסיטת צפון קרוליינה קבע, כי החיבוק מוריד את לחץ הדם ומפחית את הסימפטומים הפיזיים הנובעים מלחץ.

 

עוד ב-onlife:

 

למרות ההשפעות החיוביות שיש לחיבוק, האקט עצמו לא נחשב למקובל במרבית המוסדות הפורמליים. כך למשל, סקר חדש של staffing agency קבע כי 7 מתוך 10 מנהלים סבורים שזה לא הולם להתחבק במקום העבודה. 

 

מוטי כהן, פסיכולוג תעסוקתי-ארגוני, טוען כי הסקר איננו משקף את המצב בישראל: "ישראלים הם בדרך כלל פחות פורמאליים במקומות העבודה והחיבוק הוא תופעה שכיחה. אף מנהל לא יראה חיבוק בין שני עובדים כדבר שלילי".

 

5 כללי התנהגות - מה לא עושים במקום העבודה

1. החתמת כרטיסי עובד - כהן מסביר כי עובדים בארץ לא תמיד מחתימים את כרטיס העובד בזמן. לדבריו "עובדים רבים מרשים לעצמם ללכת הביתה מוקדם בזמן שחבריהם לעבודה מחתימים להם את כרטיס העובד מאוחר יותר. כך הם צוברים שעות מבלי באמת לעבוד".

 

הפתרון: כהן ממליץ ליזום הדרכה לעובדים בה יועבר המסר שזו עבירה שלא תתקבל בסלחנות. לדבריו "ארגון שרוצה להקצין, יכול להתקין מצלמה בקרבת שעוני הנוכחות".

 

2. הפסקות ממושכות - במרבית הארגונים משך ההפסקה הוא דבר המוגדר בנהלים. במציאות, עובדים רבים נוהגים "למרוח" את ההפסקה, בייחוד המעשנים שביניהם, מסביר כהן.

 

הפתרון: יש להגדיר תקנה המגדירה את משך ההפסקה המותר. כהן ממליץ להנהלה הבכירה של הארגון, להנחות את ההנהלה הישירה להקפיד על העניין עם העובדים.

 

3. גלישה באינטרנט - אין ארגון שיצהיר על גלישה באינטרנט בזמן העבודה כלגיטימית, מסבירה נירית עציוני-כהן, פסיכולוגית ויועצת ארגונית. מצד שני, עובדים רבים סבורים, שאין זה חריג להשתמש בשרותי האינטרנט בזמן העבודה. למשל, הזמנת כרטיסים למופעים, מקומות במסעדות או אפילו גלישה ברשתות החברתיות ובמייל האישי נחשבת בעיניהם כלגיטימית. בסופו של דבר, זמן עבודה יקר מתבזבז.

 

הפתרון: הגדרת נהלי עבודה וקוד אתי. לדברי עציוני-כהן "כאשר מעגנים תופעה בנוהל עבודה, היא הופכת לחלק מהקוד האתי של הארגון. בדרך-כלל עובדים מרגישים פחות נוח להפר את הקוד אתי".

 

4. עקיפת סמכות - קיימים מקרים רבים בהם עובדים לא מסכימים עם הממונים עליהם ולכן הם פונים לדרג בכיר יותר על מנת לפתור את הבעיה. עציוני-כהן מסבירה כי "במרבית הארגונים עקיפת סמכות איננה מקובלת והבעיה חמורה אפילו יותר כאשר מדובר בארגונים היררכיים".

 

הפתרון: מנהל שעובדיו עוקפים את סמכותו צריך לעשות בדק בית. "על המנהל לבדוק האם משהו לא בסדר בהתנהלות שלו, למשל האם הוא מקשיב מספיק לעובדים ומציע להם מענה". לעובדים, ממליצה עציוני-כהן, ליידע את המנהל מדוע הם עוקפים את סמכותו, "ב-90% מהמקרים המנהל ירצה לדעת ולהקשיב לעובד".

 

 

5. שיחות אישיות - שיחות אישיות בארגונים בדרך כלל לא נחשבות למקובלות, אולם גם כאן העניין נתון לפרשנות. "אם עובדת מתקשרת לבן זוגה לשאול אם הוא מוציא את הילדים מהגן זה לא משהו חריג. אבל אם מתבזבז זמן יקר על שיחות נפש עם חברים זו כבר בעיה", אומרת עציוני-כהן.

 

הפתרון: גם כאן הגדרת נהלי עבודה יכולה להיות הפתרון. אולם במידה ופעולה זו אינה עוזרת, "המנהל לנהל ישיבה סביב ההתנהגות של אדם ספציפי. כשאנשים משלמים מחיר על התנהגות, זה מונע מקרים נוספים"

 

צילום: shutterstock

 

עסקים עם אנשי עסקים מחו"ל? ותרו על החברמניות הישראלית

התנהגויות רבות שממש לא מקובלות בחו"ל נחשבות למקובלות בארץ. פרופסור יצחק הרפז, ראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי, טוען כי באירופה ובארצות-הברית, נגיעות הן דבר שאיננו מקובל באופן גורף. כך למשל, "בפגישות עסקים, אנשים לעולם לא יתחבקו או יתנשקו אלא רק אחרי הכרות ממושכת".

 

מהסיבה הזו קיימים משרדים המתמחים בהכנת עובדים ישראליים למפגשי עסקים עם חברות בינלאומיות. כמו כן, "המודעות הביאה לכך שעובדים מבינים שאין תמיד מקום לחברמניות הישראלית ושהתרבות הישראלית יכולה להיתפס לעיתים כגסה, שחצנית ולא רגישה".

 

מנגד, חשוב לזכור כי לא רק הישראלים זקוקים ל"חינוך מחדש" שהרי גם עובדים של חברות בינלאומיות מתודרכים מראש כיצד להתנהל מול אנשי עסקים זרים. "אשת עסקים אמריקאית תודרך מראש לא ללחוץ את ידו של אדם יהודי דתי, מתוך ההבנה שהוא שומר נגיעה", אומר הרפז.

 

צילום: shutterstock

 

5 כללים של "עשה ואל תעשה" בפגישת עסקים בינלאומית

1. תחקיר על המדינה ועל תרבות המקום - כהן טוען כי על אנשי עסקים ישראליים להיות מודעים לכללי התרבות העסקיים המקובלים במדינה איתה הם נפגשים. "ישנן מדינות שהפגישות בהן יהיו מאוד פורמאליות ואין מקום לצחוקים וישנן מדינות שהפגישות בהן יהיו יותר פתוחות ואפשר לדבר גם על נושאים אישיים".

 

2. נושא שלא כדאי לעלות בפגישה –אל תעלו בפגישות עסקיות נושאים פוליטיים, אלא אם כן האדם מולך פתוח ושואל על פוליטיקה בהתאם למה שקורה אצלו במדינה, טוען כהן. לדבריו "זאת משום שאנחנו לא יודעים איזו דעה יכולה להיות לצד השני ומכאן שחבל להיכנס למחלוקת על בסיס פוליטי שאינה קשורה לעסקים ביניכם".

 

3. נושאים ל -Small Talk - לפי כהן, מזג האוויר הישראלי הוא תמיד נושא טוב לשיחה. "בשביל לשבור את הקרח אפשר לספר כיצד בישראל יורד קצת גשם וכל המדינה משותקת". כמו כן במידה ואתם אלה המתארחים במדינה הזרה, תמיד אפשר לבקש המלצות לאטרקציות באזור.

 

4. פתיחת מתנות בפגישה - הרפז טוען ש"בחברה האמריקאית, נהוג לפתוח את המתנה בפגישה עצמה. לעומת זאת, בחברות האסייתיות זה לא מקובל ואנשי העסקים עלולים להיפגע מכך".

 

5. רגישות לצד השני - יש להיות רגישים לניואנסים הקטנים של הצד השני דרך שפת גוף והמרחב האישי ולפי זה להרגיש מה אפשר לעלות בפגישה ומה לא.