שנה עברה, שנה שלמה מאז נולדתי, אמא.
ואני יודע שזה הבלוג שלך ובלה בלה בלה , אבל מה לעשות שבגיל שנה עוד אין לי בלוג משלי , ולכן אני נאלץ להשתלט לך על הבלוג, רק להיום. לכבוד יום ההולדת שלי. בסדר?
אז ככה, יש כמה נושאים שאני רוצה לדבר איתך עליהם, סתם שנעשה יישור קו, וממש קשה לי לחכות עד גיל 17 , וגם סביר להניח שאני אשכח עד אז, או אהיה עסוק מדי בערמות הבחורות שיפלו לרגליי, אבל תקשיבי..

איך באתי לעולם ..
תקשיבי, אני שומע איך תמיד את מתארת אותי כעקשן ומוכיחה את זה בזה שלא הייתי מתוכנן ובכל זאת נכנסת להריון.  ואם החלטתי אז החלטתי וכאלה.. אז תקשיבי , סקס בטוח זו לא רק סיסמא ...
ועוד משהו, ההעדפות הקולינריות שלי, תשמעי אמא, זה לא אשמתך שאני אלרגי לחלב, ואני יודע שאת עושה את מירב המאמצים כדי להפוך את האוכל שלנו בבית לכזה שמותר לי לאכול , ובכל זאת , אל תתבאסי שאני לא אוכל מעדני חלב, אני בטוח שיש לא מעט ילדים שחיים יופי בלי המילקי והדני .. באמת.
ובואי נדבר רגע על השינה שלי , אני יודע שעד ממש לא מזמן הייתי מתעורר בלילות ומפריע לך לישון , ואפילו שתמיד היית נורא נחמדה אליי וחיבקת ונישקת , ואפילו לקחת אותי לישון איתך , למרות שכולם בטח יגידו לך על זה "נו נו נו " אבל תקשיבי , ביננו, גם לי זה כבר נמאס ,נורא לא נוח לשים את הרגליים על הראש שלך ואת הידיים על הראש של אבא. לפעמים כשאת מרשה אני נרדם לך על החזה, אבל את מעדיפה לישון על הבטן ואני יודע שאת שוכבת ערה כל הלילה כדי לא להפריע לי..  ולכן אני חושב מעכשיו אני אשן במיטה שלי , בלי לבעוט לך בראש, או להעיר אותך יותר בשלוש לפנות בוקר. למרות שאת ממש מתוקה כשאת קמה אליי עם העיניים חצי סגורות ומחבקת אותי עד שאני נרדם.


 



 


אה, ועוד משהו , אמא, תפסיקי להשוויץ בזה שהתחלתי ללכת לפני גיל 11 חודשים , כאילו באמת , מה הקטע, מה נראה לך? שאני יכול להמשיך לשכב כזה חסר אונים על השטיח בסלון כששלושת האחים הגדולים שלי מרקדים סביבי?
אני חייב להדביק את הקצב ולעמוד בסטנדרטים נורא גבוהים , אז די , בואי נסכם שאת נועלת לי את הנעליים כל בוקר , ומפסיקה להתלהב מחדש איך אני רץ, טוב?
בכל פעם שאת מוחאת כפיים לכבודי , אני נקרע מצחוק , ואז אני נופל.
די, לא מתאים . תני לי להתפתח בשקט , בלי להפריח בלונים ופרפרים על כל דבר.
עכשיו לנושא שממש קרוב לליבי , אמא , אני יודע איפה את , את מסתתרת מאחורי כפות הידיים שלך , ובכל פעם כשאת עושה לי " קוקו, יואבי! איפה אמא??!" אני נקרע מצחוק , ולא , לא בגלל מה שאת עושה , אלא בגלל שאני נהנה לראות אותך צוחקת אליי וזורחת מאושר.



אה, ועוד משהו , אני יודע שאת "אמא" , אני מתסכל עלייך כששואלים אותי איפה את , אז תפסיקי להגיד לי בכל הזדמנות " תגיד אמא. א-מ-א. " אני אגיד , כשאני אצטרך את תשומת ליבך ולא אקבל אותה מכל פיפס שאני אמלמל. מבטיח.
נושא נוסף, כמעט אחרון , אני יודע שלאף אחד במשפחה אין גומות , אני יודע . וגם אני לא בטוח מאיפה קיבלתי את הגומות הקטנטנות המתוקות האלה , אבל הן שם. עובדה קיימת. אולי זה בגלל שחלמת על זה כשהייתי בבטן שלך , לא יודע.
ועכשיו נושא אחרון  - שנורא חשוב לי ליישר איתך קו לגביו, זה נכון שנעמה , אחותי הגדולה אוכלת פחות ממני , ועכשיו כשהיא בת שלוש ואני בן שנה אנחנו כמעט באותה מידה בבגדים, אבל בבקשה , מכנס וורוד עם פרפרים, אפילו שהוא מחמם , וגרביים סגולות של דורה,  כי זה מה שהיה ב"שלוף" כשהתעוררתי , לא מתאימים עם חולצה ירוקה של פאוור רינג'רס , באמת אמא ,אפילו שהשבת קרה ואנחנו נשארים בבית. יש לי ערמות של בגדים , אל תתעצלי להלביש לי אותם. טוב?
ועכשיו, ברכה קצרה בשבילך, כי בכל זאת יום ההולדת שלי , זה גם קצת יום ההולדת שלך. היום שבו הפכת מאמא לשלושה לאמא לארבעה..



אמא , יקרה שלי , אני אוהב אותך, בדיוק ככה , ואני יודע ומבין שכל ילד מביא איתו את האושר שלו המיוחד , ואת הקשיים ואת ההתמודדויות. עד כה, את נהדרת, ואני בטוח שאם נמשיך ככה , את כמו שאת ואני כמו שאני , צפוי לנו קשר מיוחד מאוד , כזה ששמור לאמא ולגוזל הקטן ביותר שלה , לבן הזקונים , וחשוב לי שתדעי, שאני אוהב אותך בדיוק כמו שאת אוהבת אותי. רק שאני עוד לא יכול ללחוש לך באוזן , בלילה , לפני השינה : "לילה טוב אימוש.. אוהב אותך" כמו שאת עושה לי..
ודרך אגב, ממש מגניב העניין הזה עם הבלוג, אם תרשי לי  , אולי אני אכתוב עוד.. מה דעתך?