עוד מימי "כיפה אדומה והזאב" הורים נהגו להזהיר את ילדיהם מפני הסכנות האורבות בדרך. אל תסטה מהשביל, אל תדבר עם זרים, הזהר ממתנות מזרים ובטח אל תלך לביתם של זאבים שאינך מכיר. אזהרות אלו מקבלות היום משנה תוקף. ברחובות האינטרנט אורבות סכנות לא פחותות מהסכנות בעולם האמיתי וברחובות האמיתיים.

 

הרשת מועילה לילדים ובכללם ילדי הגיל הרך. מחקרים מצאו שהיא מספקת הזדמנויות חינוכיות ומהווה כלי למידה. הרשת עשוייה להגביר יכולות בתחום פתרון בעיות, כישורי שפה, ידע, יצירתיות ואפילו כישורים חברתיים. אם זאת כמו בכל כלי, יש לנהוג בו בזהירות וללמוד איך להשתמש בו בחוכמה.

 

במציאות היום ההורה דוחף את הילד להתקדם ולבסס את כישורי הטכנולוגים ובפועל המחשב הפך להיות חלק מהמציאות היומיומית. מורים רבים בבית הספר וכבר בגילאים הנמוכים דורשים את עבודות הבית מודפסות  ובעלות שוליים כפולים. כך שתפקידו של ההורה הוא כפול מצד אחד לעודד ולדחוף לאימוץ טכנולוגיות חדשות, "הבאתי לילד טבלט, לא תאמין באיזה מהירות הוא משחק באנגרי ביירדס ". ומאידך ההורה הוא קו ההגנה הראשון ולעיתים גם היחידי בהתמודדות עם הסכנות ברשת. הוא נדרש להזהיר, לספק מידע, להדריך ויותר מכל להשגיח ועיתים אף להגביל את הזאטוטים בעודם משוטטים ברשת.

 

הילדים היום מתחילים את צעדיהם הראשונים ברשת כבר בגיל שלש, עוד בטרם למדו לכתוב ולקרוא. למעשה הם לא זקוקים לקריאה אלה רק ליכולת להקליק. רוב הילדים גולשים בהתחלה במחשבי ההורים שעמוסים בתוכנות וקישורים שיכולים בקלות להביא אותם לתכנים שאינם הולמים את גילם.

 

 אתרים כמו youtubeמאפשרים גלישה מסרטון לסרטון בקלות ומבלי לדעת לקרוא או להבין את השפה . פורטלים ואתרי חדשות מאפשרים גישה לסרטונים קשים לצפייה, דוגמת הטבח בסוריה ואסונות אחרים, בלחיצה עכבר אחת. גוגל באמצעות מילת חיפוש פשוטה מוצאת בקלות תכני פורנו ותכנים לא נאותים אחרים. תוכנות כמו מסנגר, סקייפ ודומיהם מאפשרות שיחה קולית וויזואלית עם זרים שחלקם לא רוצים בטובת הילד.

90 אחוזים מהילדים נחשפו לפורנו

מחקר שנעשה בלונדון מעלה נתון מדהים, תשעה מתוך עשרה ילדים בין הגילאים 8-16 נחשף לפורנוגרפיה בעת פעילות תמימה של חיפוש תמונות לעבודת הבית או בגלישה אקראית. מחקר אחר שנעשה בארצות הברית מראה כי  כ 80% מהחשיפות אלו  נעשו בבית 10% בבית הספר 5% בבתים אחרים ו5% הנותרים בספריות ציבוריות. מכאן ניתן להבין כי הסכנה ברורה ומיידית ואם זאת ניתנת לצמצום ולשליטה מפני שרובה נעשה בבית.

 

לטעמי הילדים זקוקים למפת דרכים וחוקים ברורים שיעזרו להם לנווט בבטחה ברשת. ואילו ההורים יכולים להשתמש במגוון גדול של אמצעים כדי לעשות זאת. החל משיחה על הסכנות והיתרונות ברשת וכלה בשימוש בתוכנות ייעודיות שחוסמות אתרים בעייתיים ותוכנות העוקבות ומדווחות על אופי השימוש באינטרנט.

 

לגיל הרך ההמלצה הינה לגלוש בסביבה ייעודית. סביבה נעימה בטוחה שאינה מאפשרת גלישה אקראית, אינה מאפשרת תקשורת בין הילדים לבין העולם החיצוני ובעלת תוכן לימודי וחינוכי. אתרים כמו אלפי, השכונה של הופ ואחרים מספקים מימד זה. בכלל בגיל הרך יש להרבות לשבת עם הילדים בזמן הגלישה להשגיח ולכוון.

ילדים מוסרים לזרים מספרי כרטיסי אשראי

לילדים גדולים יותר רצוי  לתת מערך של חוקי עשה ואל תעשה ברשת. כלל ראשון, לעולם אל תמסור פרטים אישיים ומידע אישי עליך הוא משפחתך.מחקרים מעלים כי  20% מהילדים נתנו את שמם האמיתי בצ'ט כ12% מסרו את מספר הטלפון והכתובת האמיתית 20% פרסמו את הפעילויות בהם הם עוסקים, 9% פרסמו את תמונותיהם. מספרים אלו אולי לא נשמעים גבוהים אבל כבר היו מיקרים בהם ילדים מסרו לזרים מספרי כרטיס אשראי וסיסמאות סודיות לחשבון הבנק של ההורים.

 

חשוב להסביר שהסתרת המידע מטרתה להגן על המידע האישי שלו ושל משפחתו. אין לגלות סיסמאות אפילו לחבר הכי קרוב. בכלל לרשת "זיכרון אין סופי" שום דבר אינו נמחק או נעלם ולכן רצוי לא לפרסם דברים שאתם עלולים להצטער עליהם עכשיו או בעוד מספר שנים.

 

טקטיקה ידועה ברשת שרצוי שהילדים יכירו הינה התחזות לילדים, הנחת המוצא של המתחזה כי כך יוכל לסחוף את הילד לגלות או לעשות דברים שאינו אמור לעשות, בארץ מוכר מאוד מקרה  הטרגי של הנער "אופיר רחום" שפותה על ידי מחבלת להגיע לרמאללה ומצא שם את מותו. אחת הדרכים לזהות מתחזה הינה ברגע שהוא מבקש לשמור על קיומו בסוד. במצב כזה הילד צריך לדעת כי עליו לשתף ב"סוד" מבוגר או הורה. כלל ברזל, איסור על פגישה אמיתית עם "חבר" מהאינטרנט מבלי לידע את ההורים.

 

דרך נוספת לאסוף מידע באינטרנט הוא על ידי תוכנות זדוניות. תוכנו אלו מגיעות הרבה פעמים מאתרים מפוקפקים וירוסים חמקמקים או אתרי שיתוף קבצים. תכונות אלה יכולות להיות "וירוסים" במקרה הקל או "רוגלות" תוכנות האוספות מידע עליך במקרה הרע. כלל פשוט, מה שלא מכירים לא מתקינם. איך יודעים אם מחשבכם "נגוע"? אם המחשב איטי מהרגיל ומתקשה לבצע פעולות יתכן ובמחשבכם שורץ ב"רוגלות" מסוג זה. כדי להסירם יש להשתמש בתוכנות מתאימות או להיעזר בטכנאי.

 

הורים רבים מתלבטים בשאלה האם ל"חטט" בתכתובות של הילדים? לדעתי אין פסול בדבר ורוב ההורים היו עושים זאת אם היו חושדים שילדם לדוגמה משתמש בסמים. ישנם תוכנות רבות העושות זאת ואף מדוחות על כך במייל דיסקרטי. תוכנות נוספות מסננות תכנים לא הולמים ושרות זה ניתן על יד רוב ספקיות האינטרנט בארץ. בגיל הרך המלצה היא למקם את המחשב במקום בו ההורה יכול להציץ מידי פעם כגון הסלון או המטבח. כדי לזכור כי הסמארטפונים והטאבלטים הם מחשבים לכל עיניו ודבר והם דורשים פיקוח דומה. 

 

הכותב הוא מנכ"ל אלפי, אתר למידות קטנות