תחרות "המורה המצטיין של המדינה" קיימת כבר כמה שנים. זו יוזמה ברוכה של מספר ארגונים משפיעים וגדולים (מפעל הפיס, הסתדרות המורות/ים וידיעות אחרונות) ואני יכולה להבין את מטרתה העיקרית, אבל לא על זה אני רוצה להפנות את הזרקור.

 

ישנה הטיה מגדרית מובנית בתחרות עצמה והיא זוכה להתעלמות מוחלטת (אולי ברוח הדרת הנשים הרווחת כיום). 

אות מיס פיגי בהחלט ראוי להינתן כאן.

 

זה לא סוד שהוראה הוא מקצוע נשי ברובו.

מתוך נתוני הלמ"ס - "בשנים הראשונות לקיומה (של מערכת החינוך), כמחצית מכוח ההוראה היה מורכב מגברים. בשנת 2005 רק כ-20% מכלל המורים במערכת החינוך הם גברים".

 

איני יכולה להתעלם ממספר שאלות חשובות- בפרסומים לתחרות מצוין "המורה המצטיין של השנה" וכל הפניות הן בלשון זכר, למרות שמדובר ברוב מוחלט ומכריע של נשים.

 

אני יודעת שלשון זכר היא הלשון הנהוגה כשמדובר בפניה כוללת חסרת מגדר (וגם כתבתי כבר את דעתי בנושא) ואני מסכימה עם הטיעון שפניה בלשון אישה דווקא בתחרות שעוסקת במקצוע נשי יכולה להתפרש כניסיון למגדר את המקצוע ולהשאירו נשי.

 

אבל, לא רק שמדובר בציבור שרובו נשי, בעיניי, פניה בלשון אישה, כשהיא באה ממקום של מודעות והחלטה, היא בהכרח מאתגרת חשיבה קונבנציונלית ומאלצת אותנו לחשיבה ביקורתית.

 

2. המורות  או המורים המצטיינים של השנים הקודמות -

2009 - 2 נשים, 3 גברים

2010 - 4 נשים, 2 גברים

2011 - 3 נשים, 3 גברים

בכל תחרות יש מקום לשישייה המנצחת.

20% מתוך 6 (שיעור אמצע שנה, כיתה ה', חשבון) הם 1.2.

נעגל בהתאם לחוקים (שנלמדים במערכת החינוך מזה דורות) ונקבל 1.

מכאן, יש מקום למורה גבר אחד מתוך השישייה, כשניקח בחשבון את ההתפלגות המגדרית של המקצוע.

 

נכון לשנים קודמות (ואני מוכנה להמר, זה יקרה גם בבחירות של השנה) אחוז הגברים שנבחרו (ולמיטב זכרוני גם מספר המועמדים הגברים) היה גבוה משיעורם באוכלוסייה.

 

הייתכן שבאופן סטטיסטי הגברים שבוחרים במקצוע זה ראויים יותר מהנשים לתואר "מצטיין"? כבר שמעתי את הטיעון שאומר "כן. מן הידועות שכשמדובר במיעוט מגדרי בתחום מסוים, הרבה פעמים מדובר במצטיינים, שהולכים נגד הזרם".

 

ייתכן והוא אכן נכון.

 

אבל נדמה לי שיש עוד פן לדבר הזה. כשנשים מצליחות להיכנס לתחומים גבריים (ובהרבה מקרים מצטיינות בהם היטב, ברוח הטיעון שהוצג) ? ערכו של התחום כולו הולך ויורד (רפואה, למשל).

 

3. בולט הפער בין הרשימה שנבחרה כוועדה הציבורית למשפט שמציג אותה "את ששת המורים שיזכו בפרס "המורה של המדינה" תבחר ועדה בה חברים אישים בכירים בתחומי החינוך, החברה, התעשייה והכלכלה בישראל".

 

הועדה הציבורית שבוחרת את המורות/ים המצטיינות/ים מורכבת ברובה מגברים (14 גברים, 4 נשים) הראשון ברשימה הוא איש צבא (הרמטכ"ל לשעבר), הבאים אחריו הם אנשי תעשייה וכלכלה ורק לאחר מכן נשות ואנשי רוח וחינוך (וזה מבלי להתייחס לייצוגי החסר של מגזרים שונים בתרבות הישראלית).

 

 

דרך הצגת נשות ואנשי הועדה הציבורית מעוררת תמיהה, גם אם אין משמעות לסדר (ובעיניי יש משמעות פנימית, מובנית וסמויה). אי אפשר להתעלם מהקשר בין מערכת הביטחון לכלכלה ולחינוך.

מערכת החינוך היא לחלוטין כלי שרת חברתי, בעיקר בידי מערכות הביטחון והכלכלה.

 

אנו כולנו מחונכות ומחנכים לחשיבה אחידה, מסוימת שתוביל אותנו לדרך הברורה ? לימודים, צבא (לא בכדי סגן יו"ר הסוכנות נמצא בוועדה. מה זה משנה אם חרדים וערבים לא משרתים בצבא?), טיול בחו"ל, לימודים אקדמיים, חתונה והפיכתנו לחברות וחברי קהילה תורמים ויצרנים.

 

 

אל תזלזלו בחשיבה ביקורתית, אחרת. זו החשיבה שמאפשרת לנו לצבור פרסי נובל, שמאתגרת אותנו כחברה ומקדמת את ההתפתחות שלנו ומציבה אותנו לא פעם בחזיתות שונות.

לא חזיתות מלחמתיות, לשם שינוי. חזיתות של מדע, רפואה, הומניות ודמוקרטיה.

 

וכדי לפתח חשיבה ביקורתית ויצירתית יש גם לעשות אותה ולנהל פרקטיקה שמורכבות ממנה, ולא רק לדבר עליה.

 

 

שלחתי מכתב לכל הגורמים שאמונים על התחרות וטרם קיבלתי תשובה

 

גם אתן/ם מוזמנות/ים לכתוב להם:

מייל התחרות עצמה - hamore@yedioth.co.il

מייל פניות הציבור במפעל הפיס - hamore@yedioth.co.il

ודרך צרו קשר בהסתדרות המורות/ים.