לפני שבועיים או שלושה, הגיע אלי מייל. מישהי מקסימה, צורפת שיוצרת ומוכרת תכשיטים, פנתה אלי וליתר לקוחותיה בהצעה להתכונן מראש ליום האהבה. עקרונית, אני בהחלט מעדיפה להתכונן מראש. באנלוגיה על הצרצר והנמלה אני לגמרי הנמלה, ולו רק מהסיבה הפשוטה שאני לא מתפקדת בתנאי לחץ. אבל יום האהבה? נו, באמת.

 

עוד ב- Onlife

האם המוות של וויטני יוסטון היה מוות ידוע מראש

למה נשים שמוטרדות מינית בוחרות שלא להתלונן

מבחן ההשוואה: המכנסיים השחורים הכי מחמיאים

 

 

מחקתי את המייל והמשכתי הלאה בחיי. אך הימים חלפו ופתאום האוויר נהיה צפוף: הפייסבוק התמלא בלבבות, הנייד שלי הוצף בהודעות שיווק מנג'סות שמתחילות במשפט "לרגל יום האהבה". לאן שלא פניתי זה היה שם, כמו בודק אותי, מאיים לחדור אלי, לכבוש אותי, להשתלט על חיי: יום האהבה מתקרב. אהבה, אהבה אהבה.

 

לכי תסבירי על אהבה לילדה מאוהבת

אחרי התקף הציניות החלטתי לעשות רגע חושבים עם עצמי ולהתעכב לבדוק מתי הפכתי צינית וחסרת כל נטייה רומנטית? ולמה היום הזה כה אווילי ומיותר בעיניי? האם לפני עשרים שנה הייתי עונה אחרת? החלטתי לזמן לשיחה נערה צעירה שחביבה עליי מאוד, מיכל גריבי בת התשע-עשרה, חיילת, בעיצומה של אהבה ראשונה ועזה, מסוחררת עד עמקי נשמתה, תמימה ואופטימית. החלטתי לפנות ללב של עצמי לפני 22 שנים ולשאול אותו, מה השתבש בדרך לגן עדן של לבבות שוקולד עטופים בנייר צלופן?

 

מיכל גריבי: יום האהבה הוא סיבה למסיבה. חג לכל מי שאוהב רומנטיקה. ממתי הפכת לשונאת מסיבות, חגיגות והפתעות?

 

מיכל גולדן: אני לא שונאת, אבל גם לא אוהבת. אני פשוט לא מבינה את כל הדרמה מסביב.  למי יש זמן לחגיגות ולהפתעות שלא מפתיעות אף אחד? מה מפתיע ביום שכולם יודעים עליו מראש, מה מפתיע באירוע שכולם יודעים ומתכוננים לקראתו? הסוף צפוי מראש. מה הסיכוי שאצליח להפתיע ולרגש את בן זוגי או להיפך? אנחנו מתעוררים כל בוקר זה לצדה של זו. אנחנו מכירים את כל מצבי הרוח אחד של השני. את כל המניירות הקטנות, לטוב ולרע.

 

מיכל גריבי: אמאל'ה, הפכת לאישה מעצבנת. זו בדיוק הסיבה ששווה להתאמץ, להיות רומנטיים ולרגש. דווקא בגלל שהכול מוכר, שווה להוסיף קצת רומנטיקה לחיים, קצת לנער את האבק ולהכניס בלונים ונצנצים. קיטש היא לא מילה גסה. ובינינו, כמה ימים בשנה יוצא לנו לחגוג את הדבר החשוב ביותר בחיים, את האהבה? אז עד שיש יום אחד שכולו אופטימיות טהורה, את מוכרחה לבאס?

 

מיכל גולדן: מוזר, הדברים שלך פועלים עליי בדיוק להיפך: את דווקא גורמת לי לדבוק באמונות של עצמי. בעיני, ההתייחסות לאהבה היא לגמרי מוגזמת. יום האהבה הוא ילדותי, ואינו רלוונטי לחיים עצמם. בואי תתבגרי איתי. כשחיים יחד יום יום, אהבה היא לא המרכז. נישואים וזוגיות ארוכת שנים הם הרבה מעבר לימי הולדת, ימי נישואין, ימי אהבה, בלונים מסיבות, ושטויות. נישואים הם הנצח.

 

הבחירה להישאר עם אותו אדם, שמזמן לא מפתיע אותי. בנאדם שאני רואה גם בחולשותיו וגם ברגעים פחות יפים שלו; זה שלעיתים מוציא אותי מדעתי, או לוקח אותי כמובן מאילו. הבחירה הזו, להישאר לצדו ולהמשיך לחיות אתו את החיים, היא החגיגה האמיתית. היא ההצלחה שלי, והיא השמחה שלי. הרגתי לך את השמחה? נמאס לך ממני ומעודף המודעות שלי לחיים? צאי מהתמימות, זוגיות לא יכולה להיות סקסית כל הזמן. לגור יחד תחת קורת גג אחת זה מסובך. 

 

אז למה אני נאחזת בגרסה השמרנית? למה אני אובססיבית על נישואים? בגלל שבתוך הקשר הזוגי שלי, למדתי כל כך הרבה דברים על עצמי. בזכות שי, בעלי הקשוח, העזתי לעשות דברים שאחרי שעשיתי אותם גדלתי. הרצון לשמוח בקשר הזוגי, מאפשר לי לוותר על האגו. את יודעת כמה נעים לנהל שיחה בלי שהאגו נדחף? האהבה שלי לשי היא דבר הרבה יותר משמעותי ממה שאת חווה, מכל ארוחת ערב רומנטית ומכל מחווה מצועצעת של פרחים ולבבות מצוירים. אנחנו לא רק מבלים ונהנים מהחלקים היפים של החיים. אנחנו חיים ביחד את החיים. זו אהבה.

 

(אזהרה: פצצת קיטש של זקנים מתקרבת) בשבילי, כל יום הוא יום האהבה. כל יום בו אני בזוגיות עם חברי לחיים, הוא יום האהבה. אני לא צריכה תזכורת לכך. אני לא נאחזת בכך כדי לקבל קצת צומי, או קצת "אהבה". אני בוחנת את האהבה שלי בכל יום, נותנת ומקבלת.

 

מיכל גריבי: מרוב מודעות את יורה לעצמך ברגל. יופי, הבנתי, נישואים זה לא רק הפי-הפי, פאן-פאן. זה מורכב ומשעמם, זה התפתחות והתבגרות. אז למה לעזאזל, לא תנוחי לרגע, ותצאי מעצמך, צאי לבלות לכי לרקוד, לשתות. תקני מתנות תכתבי שירים ותיהני מקצת קיטשיות?

 

מיכל גולדן: אולי הפכתי לזקנה, עברתי טרנספורמציה לדודה משעממת. אולי אני פוחדת להתאכזב. אולי אני סתם עוטפת את החולשות שלי בדברי היגיון. אולי זו בעצם הדרך שלי לשרוד? אולי כדי להימנע מהכאב אני מוותרת גם על השמחה. ואולי אני פשוט, סתם הורסת מסיבות סדרתית?

 

בכל מקרה, אם זה עושה לך טוב, ילדה, אז לכי לקרוע את העיר בלב שלם. שיהיה לך יום האהבה שמח. אני אלך להמשיך לעבוד על הזוגיות שלי.