כולנו רוצים לראות את ילדינו בריאים ושמחים אבל מה לעשות- התינוק החדש לא הגיע לאוויר העולם עם חוברת הפעלה צמודה וההורות אינה מגיעה עם מדריך הוראות מהימן.

 

מאין נובע הצורך הזה של ההורים לחפש תשובות והנחיות כיצד לגדל את ילדיהם? הפסיכולוג החינוכי-התפתחותי שלמה גור מוצא מספר סיבות לכך: "אין ספק שהפסיכולוגיה המודרנית הביאה לקדמת הבמה את החשיבות של השנים הראשונות, והשנה הראשונה בעיקר, להתפתחותו של הילד. בעוד שבעבר נטו לומר שהתינוק קטן וממילא עדיין לא מבין, הרי שכיום יודעים שהשנה הראשונה קריטית להתפתחותו העתידית".

 

"נוסף לכך", טוען גור, "קיימת היום  תחושה שההורים תמיד לא בסדר, וכל דור מנסה להיות יותר בסדר מהוריו וכך גם ההורה הצעיר מנסה להיות טוב יותר מהוריו שלו."

 

גור מדבר גם על כך שהאמהות של היום יותר קרייריסטיות, נמצאות פחות זמן עם ילדיהן, ואת הזמן שבו הן נמצאות עם הילדים הן רוצות לנצל בצורה הטובה ביתר. כדי שהזמן עם הילדים ינוצל בצורה יותר איכותית ההורים מחפשים יותר מידע כיצד לעשות זאת.

 

בלבול, חוסר אונים ושפע

"ההורות המודרנית ניצבת בפני בעיה"  אומרת אורית מילשטיין, יועצת משפחתית "יש המון אינפורמציה, הרבה תיאוריות ודעות ויותר מידי תכניות טלוויזיה שמציגות מה לעשות ואיך".

 

"המידע היה קיים תמיד, אבל בעוד שבעבר צריך היה לטרוח כדי לקבל אותו, היום הכל מגיע אלינו, אם זה דרך הטלוויזיה או בחיפוש קצר  באינטרנט". מסבירה מילשטיין. "בנוסף לכך יש היום יותר מידע. בעוד שבעבר אנשי המקצוע הסתמכו בעיקר על תיאוריות הרי שכיום כלי המחקר  הפכו יותר מדויקים, נעשו יותר תצפיות ויותר מחקרים ויש הרבה יותר הבנה וידע לגבי התפתחות התינוק בשנת החיים הראשונה".

 

השפע קיים לא רק באינטרנט. המשפחה, החברים- כולם קוראים, הכל זמין וכולם מוצפים בידע. "עודף הידע הזה מבורך אבל עלול גם מאד לבלבל: ההורים מנסים בכל פעם דרך אחרת והורים רבים הפסיקו לסמוך על האינטואיציה שלהם." אומרת מילשטיין. "בהחלט אפשר ורצוי להשתמש בידע הרב שיש סביבנו ולא לוותר עליו- צריך רק לבדוק מה מתאים לנו ולהיות עקביים."

 

גם שלמה גור מוצא שעודף המידע גורם לאיבוד האינסטינקטים הטבעיים שיש לנו כהורים." אנשים לא מעיזים לפעול לפי האינסטינקט שלהם כי אולי קראו באיזשהו מקום שזה לא נכון".

 

עודף מידע מסוכן

דר' גיל צ'פניק, רופא ילדים מבית החולים מאיר בכפר סבא, רואה גם הוא בלבול גדול בקרב הורים, בעיקר אצל הורים צעירים, ומתריע מפני הסכנות שעודף המידע עלול להביא עימו:  "אנחנו מוקפים באינפורמציה רבה ומאד קשה לברור את העיקר מן הטפל מאחר שחלק מן האינפורמציה נכתבה ע"י אנשים שאינם אנשי מקצוע או שרוצים לקדם תיאוריה כזו או אחרת.

 

דר' צ'פניק נתקל לעיתים בהמלצות שהורים קראו ושאינן באמת נכונות מבחינה רפואית.  "לפעמים, מתוך הרצון לעשות יותר, אפשר אפילו לגרום נזק. חשוב לזכור שההתפתחות של התינוק היא תהליך טבעי שלא צריך לעבוד עליו אבל כן צריך לאבחן בו קשיים."

 

חגית ואנו, מרפאה בעיסוק התפתחותית ובעלת אתר מאמינה גם היא שחשוב מאד לקבל ידע. לדבריה, הדרך הנכונה היא לצרוך את המידע באופן מבוקר ומסויג ואחר כך לפנות לאנשי מקצוע ולהיפגש עימם: "לעיתים ההורים קוראים שילדם "אמור" להגיע לשלב התפתחותי מסוים ואם הם רואים שילדים טרם הגיע אליו, הם נכנסים לחרדות. חשוב שההורים יידעו שטווח הנורמה מאד רחב ולעיתים דברים שנראים מבהילים הם נורמטיביים לגמרי".

 

יחד עם זאת, ואנו מציינת כי לעיתים ההורים הם הראשונים להרגיש בקושי אצל ילדיהם והם אלה המפנים את תשומת ליבם של אנשי המקצוע לכך.

 

דר' צ'פניק מתייחס בשיחה הראשונה שהוא מקיים עם הורים  לכך שבאינטרנט יש הרבה מידע אבל צריך לדעת למה להתייחס ולמה לא ובכל מקרה חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע. האבחון  המקצועי, לדעתו, צריך להיעשות ע"י אנשי מקצוע (מרפאה בעיסוק, פיזיתרפיסטית וקלינאית תקשורת) ומי שאמור לרכז את כל המידע הוא רופא הילדים.

 

אז מה עושים?

הורים רבים נעזרים בבני משפחה או חברים שכבר עברו את החוויה. אפשרות נוספת היא  לחפש תשובות בספרים. ישנם ספרים רבים וטובים:

 

 

חשוב מאד לפנות לאנשי מקצוע: טיפות החלב, רופאים, פסיכולוגים, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק או פיזיותרפיסט.

 

 ב-Onlife מציעים לכם אפשרות נוספת:

 הכנו עבורכם מדריךהתפתחות תינוקות לשנת חייו הראשונה של התינוק. מדריך התפתחות תינוקות מוגש בצורה ברורה, מחולק לפי גילאים  וכולל את ההתפתחות התנועתית, הקוגניטיבית ,השפתית, הרגשית והחברתית וכן טיפים מועילים להורים. הוא נכתב ע"י אפרת בן נאה, מרפאה בעיסוק ויועצת התפתחותית לגיל הרך ואיריס אופיר, קלינאית תקשורת ומאבחנת דידקטית.

 

אנחנו מאחלים לכם הנאה מקריאת המדריך, זכרו שטווח הנורמה מאד רחב והכי חשוב- תיהנו מן הילד שלכם

תגיות