שמי זאודו (אבי) טקה ואני גאה על הזכות שנפלה בחלקי להיוולד שונה. אני בן 25, יהודי יליד אתיופיה. לאחרונה עלתה לרשת תמונה שצילם הצלם המוערך זיו קורן במסגרת פרויקט שעליו הוא עבד בשיתוף עם הסוכנות היהודית. התמונה צולמה באתיופיה במחנה ההמתנה של בני הפלשמורה שבו הם ממתינים לאישורי העלייה לארץ ישראל. בתמונה הופיעה עלמה צעירה אשר רוחצת במקווה עירומה כביום היוולדה.

 

עוד ב-onlife:

 

לאחר שראיתי את התמונה ואת הנזק הפוטנציאלי שהיא עשויה לגרום לאותה העלמה החלטתי לכתוב לזיו קורן מכתב בפייסבוק בזו הלשון:

"זיו שלום, ראשית כל אני חייב לציין שאתה אגדה חיה מבחינתי ושהדרך שבה אתה מצליח להקפיא את הזמן ברגע המתאים כך שהצופה ירגיש כאילו הוא חלק מההתרחשות היא קסם מבחינתי. יצא לי לראות עבודות שלך באינטרנט (ימ"מ, שייטת ועוד) ולפחות חמש פעמים את הסרט התיעודי עליך, וכנראה שאני אולי מעריץ סמוי שלך ושל הדרך שעברת במהלך הקריירה.

 

 

התמונה עלולה להרוס את סיכוייה של המצולמת להינשא

"לאחרונה הופצה עבודה שלך שצולמה במחנה הפלאשמורה באתיופיה. התמונות יצאו מדהימות והם מציגות את הפשטות והתמימות שקיימת ביהודי אתיופיה "בגלות" לעומת השוני המהותי שחל ביהדות אתיופיה בישראל. בגלל מגוון סיבות שאתה בטח מודע להן, אחת התמונות הייתה קשה לצפייה וצרמה לי בצורה תהומית. בתמונה נמצאות שתי נשים. האחת עם כיסוי ראש והשנייה רוחצת במקווה עירומה לחלוטין.

 

"זיו, הקהילה האתיופית היא קהילה סגורה שבה כולם מכירים את כולם וכבודם של הנשים, בייחוד בקרב העולים החדשים, הוא בעל חשיבות ממעלה ראשונה. בסופו של דבר, אם ביום מן הימים אותה נערה/אישה תעלה לישראל, אתה, שלא במודע, גוזר עליה ועל בני משפחתה נידוי שכולל בתוכו גם איסור נישואים של אותה נערה/אישה והדבקת תווית של "קלה להשגה" או לחלופין פרוצה.

 

צילום: זיו קורן

 

 

זיו קורן לא הבין תחילה את חומרת המעשה

"אני בטוח במאת האחוזים שזו לא המטרה שלך ושהצילום נעשה בתמים מזווית תיעודית, אך אני פונה למצפון שלך ומבקש ממך לצנזר את התמונה הזו ולא לגרום לכך שהחלום של אותה נערה לעלות ארצה יהפוך לסיוט הגדול בחייה".   

 

הצלם זיו קורן, שספג עד למכתב שלי אין ספור קללות והשמצות אישיות לא הבין כנראה שהוא מנפץ טאבו עדתי ודתי ושהתמונה עלולה להרוס את חייה של מושא צילומו, קרא את המכתב והחליט להסיר אותה מהרשת לצמיתות.

 

 אסיים בכך שלאחרונה היינו עדים לסדרת גילויי גזענות מקוממים החל מקללות על רקע גזעי (נהגי אוטובוס, פקידי משרדים ממשלתיים, משטרת ישראל ועוד), סירוב רישום במוסדות חינוך (פתח-תקווה, נתניה, אשדוד, ראש העין) והשיא היה איסור מכירת דירות ליוצאי העדה בקריית מלאכי. אותו איסור הוצדק באמצעות התבטאויות מחרידות כגון: "עדיף ערבי מאשר אתיופי", "אתיופי טוב זה אתיופי מת".

 

בנימין נתניהו, המתגאה בשירותו הצבאי כלוחם, התנהג כמי שמפקיר פצוע בשטח

הדבר היותר משפיל ופוגע מבחינתי הוא אי ההתייחסות של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, לאותם מקרים. לא אחת הוא טורח לשלב בנאומיו חוויות משירותו הצבאי כלוחם. הוא מדבר על ההווי ותחושת המסירות ההדדית והמשפחתיות בינו לבין כל שאר הלוחמים. אני ששירתי כלוחם בהנסה קרבית והשתתפתי במלחמת לבנון השנייה חשתי בדיוק כך והאמנתי בכל מאודי שאני נלחם בשביל הבית, בשביל אחיי הלוחמים ושכל עם ישראל עומד מאחורי, כולל המנהיגים.

 

כיום יש בלבי ספקות. כל המקרים הנ"ל ובייחוד המקרה בקרית מלאכי הצדיק התייחסות של ראש הממשלה, אך זה החליט שהוא מעדיף "להפקיר פצוע בשטח". אני בטוח שרוב העם מקבל אותנו כשווים אך עם זאת בבקשה מכם תראו שיש גם צד אחר ואל תתנו למיעוט שולי ומנוכר לתת את הטון.