גירושין בעקבות החגים: איך תתגברו על הקשיים?
שני וקובי, הם זוג בתחילת שנות ה-40 לחייהם, נשוי יותר מעשר שנות נישואין. יש להם שלושה ילדים, בגילאי תשע, ארבע ושנה. הם מנהלים קריירות עמוסות, חיי משפחה צפופים, אבל הקשר ביניהם כמעט והתפרק אחרי החגים. "רגע לפני גירושין ", הם החליטו להגיע לטיפול כדי לנסות להציל את הנישואים שלהם.
לדברי רנדי טישלר, מטפל פרטני, זוגי ומשפחתי, מגשר ויועץ לגירושין בשיתוף פעולה, תופעת "גירושי אחרי החגים", היא אכן תופעה נפוצה. "המתחים שיש לזוג סביב החגים, רק מעצימים בעיות שכבר קיימות. בכל משפחה יש תחומים רגישים, פגועים ופגיעים, שאנשים בשגרה מוצאים דרכים לא לטפל בהם. אבל הרבה פעמים תקופת החגים מביאה איתה מתח שעולה לרמה מסוימת ואז "הסכר" נפרץ בבת אחת".
מסתבר שלמרות צפיפות החגים העמוסה בארץ, התופעה של קשרים שמתפרקים דווקא אחרי חגים או תקופות בהן המשפחה מבלה ביחד זמן רב, קיימת גם בכל העולם. מסקר שנערך על ידי Yahoo Personals, אתר ההיכרויות הגדול ביותר באינטרנט, מסתבר כי התקופה הקצרה שבין דצמבר (תקופת חגים וראשית השנה הנוצרית) ועד לוולנטיינס דיי בינואר, היא המועדת ביותר לפורענות מבחינת פרידות בזוגיות. על פי הסקר, סטטיסטיקת הפרידות במהלך תקופה זו הינה יותר מכפולה לעומת הממוצע בכל חודש אחר במהלך השנה.
אנה זורנוסה, סגנית הנשיא ומנהלת Yahoo Personals, טוענת כי אחת הסיבות העיקריות לעלייה העצומה בפרידות בתקופה זו היא העובדה שבמשך תקופת החגים אנשים נוטים להשהות את הפרידות שלהם מחשש לפגוע מדי בבני הזוג והרצון לא לבלות את החג לבדם, אבל, מיד ב"גמר הפסטיבל" רבים שהחליטו להיפרד כחלק מ"החלטות השנה החדשה שלהם" – אוזרים אומץ ועושים מעשה.
החג שמוסיף מתחים נוספים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לססטטיסטיקה לשנת 2009, אחוז גירושין עומד היום על כשליש מכלל הזוגות שנישאים בשנה. אחת התקופות המובילות מבחינת הסטטיסטיקה של הגירושין, היא כאמור תקופת החגים.
יש גם זוגות רבים, שנפרדים בגלל החגים, עוד לפני שנישאו. זוג כזה הם מיה ורותם, באמצע שנות ה-20, שגרו יחד שנתיים ותיכננו לבנות חיים משותפים יחד. המתח בין בני הזוג התחיל עוד לפני החגים בגלל רצון משפחתה של מיה בצפון, שיישארו ללון אצלם לאחר ארוחת החג. רותם ראה באירוע הזדמנות להכיר את הורי בת הזוג באופן יותר מעמיק, ואילו דווקא היא דווקא העדיפה לחזור לביתם במרכז. בסופו של דבר, היא הסכימה להישאר, והם חזרו לביתם לאחר החג. סוף השבוע אצל הוריה של מיה, היה הטריגר למתח שהצטבר ביניהם, ולמריבות האינסופיות שהחלו להתגלע ביניהם. המריבות וההאשמות ההדדיות, כשהמשפחה המורחבת היוותה את גורם המריבות, הובילה לפרידתם הסופית.
לדברי טישלר, פרידות כאלה, הן קורבנות של כל הלחצים שמביאה איתה התקופה. "דווקא החגים, תקופה שעקרונית אמורה להיות משפחתית ונעימה, עלולים "להתהפך עלינו" ולייצר ריבים גדולים במיוחד בגלל כמה סיבות מרכזיות:
1. רצונות לא חופפים. בחגים הזוג מבלה יותר זמן ביחד מאשר בשגרה, כך שיש יותר הזדמנות לחשוף פערים – גם בתוכן וגם בסגנון. לדוגמא, לעתים קרובות יש פערים בצרכים ובהעדפות בין בני הזוג בניצול הזמן החופשי: אחד רוצה לטייל והשני מעדיף את הבית, אחד חובב תרבות והשני טבע, לאחד זיקה למסורת ולשני פחות.
2. חיכוכים עם המשפחה המורחבת ועם הילדים. הילדים נמצאים בבית, ואם יש חיכוכים סביב גידול הילדים, אז הם מן הסתם מועצמים. לעתים אחד מההורים גם חווה תסכול מכך שהילדים לא מאפשרים מנוחה בימים של "חופש". בנוסף, יש יותר מגע עם המשפחה המורחבת, שבנוסף לחלקים החיוביים שבעניין ,הוא גם עלול להעלות תסכולים וכעסים רדומים.
3. קשיים כלכליים. תקופת החגים היא תקופה מאוד יקרה, גם אם מדובר באירוח, וגם אם מדובר במתנות למארחים. זו הוצאה גדולה, שיחד עם הלחצים הנוספים, עלולה להביא למתחים, מריבות, וכאמור, לפרידה.
זה לא חייב להיגמר בגירושין
נעה ומשה לוינגר, עו"ס ומטפלים מוסמכים בשיטת אימאגו, מודים כי "למרות שגם אצלנו ניתן לראות עלייה בפניות לאחר החגים, צריך להבין כי תקופת "אחרי החגים" היא תקופת השגרה הראשונה לאחר החגים עצמם ולאחר חופשת הקיץ- גורם לחץ בפני עצמו. לכן זה אך טבעי שבתקופה זו יהיו הרבה פניות שאינן דווקא תוצאה של החגים אלא החלטה מודעת של הזוג להתחיל הטיפול עם החזרה לשיגרה וסיום החופשים השונים". השניים טוענים עוד, כי לא כל "אירוע לחץ" חייב להיות דווקא אירוע שלילי. על פי שיטת אימאגו, הקונפליקט הוא הזדמנות מצוינת לצמיחה ולריפוי הדדיים, בעוד הניסיון להילחם או להימנע מהשוני שקיים בין העולמות השונים של בני הזוג, מוביל בדרך כלל רק למאבקי כוח ולהסלמה ביחסים.
אבל מסתבר שמאבקי הכוח והשוני, יכולים לצוץ גם אחרי שנות נישואים וזוגיות רבות. שמעון ובתיה, הם זוג בשנות ה- 60 לחייהם. ילדיהם כבר בגרו, והעימותים ביניהם עברו לנושאים כמו כמה זמן צריך להקדיש למשפחות הילדים, וכמה זמן צריך להקדיש לזוגיות המתחדשת ביניהם. החגים העצימו את הוויכוחים ביניהם, והם כמעט הגיעו לידי גירושין.
עורכי דין לגירושין איתם שוחחנו, מודים כי "תקופת אחרי החגים" היא תקופה עמוסה בהגשת בקשות גירושים, בכל הגילאים, פעמים רבות גם בגילאים מבוגרים, אולם לא כולם מגיעים לידי מימוש. גם רנדי טישלר מסכים, ואומר שלא כל המריבות של "אחרי החגים" מסתיימות בפרידה. "רבים מגיעים לטיפול בהחלטה כי זהו, הם מפרקים את החבילה, אבל הטיפול המתאים, משאיר אותם בסופו של דבר ביחד".
ככה תעברו את החגים בשלום
שלושת המטפלים מסבירים כיצד ניתן לעבור את החגים, לשמור על הזוגיות שלכם ולא להגיע לידי גירושין.
1. היו מודעים ללחץ. מודעות כידוע, היא התחלה של כל פתרון. אם תדעו שהמצב יכול להיות נפיץ, נסו להימנע מתחילתו של ויכוח או להרגיע אותו בעודו בתחילתו.
2. תיאום ציפיות מוקדם. ערכו תיאום ציפיות משותף לתקופת החגים. מה אתם מצפים לחוות בתקופה הזו, עם בני המשפחה, החברים והילדים. החלטה מראש יכולה למנוע הרבה אי הבנות, וכמובן מריבות מיותרות.
3. נסו לראות את הצד השני. אם כבר המריבה פרצה, נסו לשים את עצמכם בנעלי בן הזוג. אולי יש לדברים שלו טעם. בכל מקרה, נסו לכבות את המריבה לפני שהיא מתעצמת.
4. אל תסיטו את המריבה מהנושא. פעמים רבות, מריבות שפורצות בחגים חושפות בעיות ומשקעים מתקופות שונות. אל תתעסקו בזה. התייחסו נקודתית לנושא שמפריע לכם ליהנות מאווירת החג.
5. בקשו עזרה. לפעמים המשפחה המורחבת או האנשים שנמצאים סביבכם בחגים, יכולים להיות מקור עזרה. נסו את זה, לפעמים הם יכולים להציג בפניכם זווית שלא חשבתם עליה.
6. חשיבה חיובית. נסו להגיע לתקופת החגים חיוביים ואופטימיים. נסו להבטיח לעצמכם, כי החגים יהיו נהדרים וחגיגיים, בדיוק כמו שחשבתם. אולי זה אפלו יצליח.