כנראה שחברות היבואנים לתחפושות חושבות שבתעשיית הפורנו אפשר 'לעשות' הרבה יותר כסף מאשר 'סתם' בתעשיית התחפושות העממיות לפורים. נדמה שהן לא מעודכנות בהצעת החוק שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית האוסרת על צריכת זנות. או שמא, האם הן רואות בעצמן רק המספקות ולא הצורכות, ולכן האשמה לא עליהן?

 

עוד בonlife:

 

אין לי הסבר אחר לקולקציית התחפושות הזנותיות לנשים, כפי שהיא מוצעת כיום בחנויות השיווק השונות ובאתר האינטרנט של החברה (למעט אולי פרפראזה על סיפור ושתי שסירבה להתפשט בפני החברים של אחשוורוש ואסתר המלכה, שבאה לשמשו). אלא שהפעם - אנחנו הנשים צורכות את הזנות עבור עצמנו. איך זה קשור אלי? אני מהצרכניות. לא של הפורנו. של התחפושות. נעים מאוד, אני רני חזון וייס ואני חובבת פורים ותחפושות.

 

ההכנות הקונקרטיות לחג הנפלא הזה מתחילות כבר בט"ו בשבט: מה נכין השנה במשלוחי המנות? איפה נערוך את המשתה ולאיזו מסיבה נלך? וגולת הכותרת: תחפושות. תחפושת מבחינה זו היא כמו חיפוש אחר אהבה: מידי שנה אני מוצאת את עצמי עסוקה במה להתחפש ובשיטוטים בחנויות השונות על מנת להרכיב לעצמי תחפושת ולמצוא את האחת.

 

אני לא נוטה לקנות תחפושות המיועדות למבוגרים. תמיד קניתי אביזרים שונים ומהם בניתי לעצמי תחפושת. השנה, במסגרת הרחבת התא המשפחתי, הלכתי לחפש תחפושת לבני הקטן ומצאתי את עצמי פוזלת לכיוון התחפושות למבוגרים. חשבתי לתומי שאולי בכל השלל אמצא לעצמי אחת. הרי תעשיית התחפושות גדולה ובה תחפושות רבות, לכל המינים ומכל הסוגים ובטח אמצא גם משהו שיתאים לי. מסתבר שטעיתי.

חדר תלבושות של סרט פורנו

טיילתי בין חנויות שונות המספקות תחפושות לנשים, ביניהן "הפיראט האדום", "כפר השעשועים" ועוד. הלכתי לחפש את האחת לעצמי. היצע התחפושות רחב. יצרני ויבואני התחפושות מרוויחים לא רע בתקופה זו של השנה. תחפושות בשלל צבעי הקשת. תחפושות בהתאם לרוח ולתקופה (השנה הדרדסים שולטים) ותחפושות קלאסיות שחיות כנראה חיי נצח (שלגיה, מיני מאוס, שוטרת, נסיכות, בעלי חיים ועוד).

 

חיפשתי ופשפשתי בין כל היצע התחפושות אחר תחפושת שתתאים לי אלא שהחיפושים עלו בתוהו. מעבר למחירים המופקעים של התחפושות (נושא למאמר אחר), התחושה שלי הייתה שאני משוטטת בחדר תלבושות לסרט פורנו נועז במיוחד. אומנם אף פעם לא הייתי באחד כזה אבל יכולתי לדמיין. חזרתי הביתה בידיים ריקות ונכנסתי לאתרים של חברות היבואן כדי לחפש נחמה. חשבתי לעצמי שזה בטח ביקוש שבא מהצרכניות של אותה חנות (זה הביקוש? אני תוהה לעצמי בקול) ואולי אמצא באתרים הללו אלטרנטיבה להזמנה. אלא שנכונה לי אכזבה.

 

יאמר לזכותם של האתרים שהחיפוש באתרי האינטרנט מאוד מובנה ומסודר: תחפושות לבנים, תחפושות לבנות, תחפושות לדתיים, תחפושות לגברים ותחפושות לנשים. אלא שמה גדול הפער בין ההיצע לגברים וההיצע לנשים. תהיתי: האם לכל הסוהרות, השפנפנות, השילגיות, חוקרות ה-FBI, הכבאיות ועוד יש מחשוף עמוק ושמלה קצרצרה שמגיעה עד אמצע הירכיים? האם כל המקצועות הללו הן מקצועות פתייניים, בשיעור "מבוא לזנות" במכללת שושי זוהר? האם היא לא שמעה שפורים יוצא במרץ וכמעט תמיד יורד גשם? ומה אתנו הירושלמיות? 

אנחנו הופכות לצרכניות של תחפושות מבזות

מלכת אנגליה הייתה משתגעת למראה חיילת שלה כפי שהיא מוצעת למתחפשות. ומה אומרים לילדה בת עשר ששולפת את הפרסומות המופצת בכל עיתון ובכל בית בישראל ומצביעה על התחפושות לנשים? האם זה דימוי הגוף שאנחנו רוצות להציע לילדינו וילדותינו? ומה אני מצפה מהילדים ומהילדות בכלל כשאין שום רסן של המבוגרים או מבוגרות בדף הפייסבוק של החברה ואנחנו הנשים הופכות הצרכניות הגדולות ביותר של התחפושות הללו? אחרת – מה הטעם לייצר אותן?

 

רק בשבוע שעבר עברה בקריאה טרומית הצעת חוק האוסרת על צריכת זנות בישראל. לצערי, אי שם בחברות הייצור והיבוא עוד לא התעדכנו על כך, לאור קולקציית התחפושות שהם מציעים למבוגרות. יתירה מזאת, "שושי זוהר" הגדילו לעשות ומחקו את כל תגובות המבקרים וחסמו את אפשרות התגובה בעמוד הפייסבוק שלהם. אז אני את התחפושת שלי לא אקנה בחנויות המעודדות זנות ופורנו, במסווה, במודע או שלא במודע וכנראה שגם השנה – אכין כמנהגי תחפושות בעצמי.