אתמול נתנה כבוד הנשיאה דורית בייניש את פסק דינה האחרון טרם פרישתה, בטקס חגיגי בו נכחו כל בכירי מערכת המשפט. בפסק הדין התקדימי ביטל הרכב מורחב של 7 שופטים סעיף בחוק הבטחת הכנסה אשר שולל זכאות לגמלת קיום בגין שימוש או בעלות ברכב. ביהמ"ש קיבל את עתירת "איתך מעכי- משפטניות למען צדק חברתי" (וכן של הסיוע המשפטי ושל ארגון עדאלה) במלואה ופסק כי סעיף החוק האמור אינו חוקתי.

 

עוד ב- Onlife:

 

סעיף החוק שבוטל ייחס באופן שרירותי וגורף לכל מקבלי גמלה שעושים שימוש ברכב הכנסה השוללת גמלת קיום. בצורה זו מנע המוסד לביטוח לאומי את זכאותם לגמלה של עשרות אלפי אנשים והקשה בצורה בלתי סבירה ושלא לצורך על מי שחיים ממילא במאבק הישרדותי יומיומי. "איתך-מעכי" צרפה לעתירתה תצהירים רבים של אמהות חד הוריות הממחישים את האבסורד וחוסר ההיגיון בקיומו של סעיף חוק זה. כך למשל, אם חד הורית אשר השתמשה ברכב הוריה פעמיים בשבוע לצורך עריכת קניות והסעת ילדה לחוג / טיפת חלב - נשללת זכאותה לגמלה והיא אף מחויבת להחזיר למוסד לביטוח לאומי את הגמלה שקיבלה משך השנים.

 

ככה משנים מציאות 

בבחירתה זו כיוונה דורית ביניש זרקור על הנושאים המעסיקים אנשים בכלל ונשים בפרט, שחיים בעוני ואשר בדרך כלל אינם זוכים לתשומת לב ציבורית או משפטית. הנשיאה התייחסה בפסק הדין בכובד ראש לסיפוריהן של העותרות ונתנה משקל רב בהכרעתה למציאות העולה מהן: "כל אחת מהנשים העותרות שלפנינו מגוללת סיפור חיים קשה ומורכב. כולן אמהות חד הוריות שנטל הפרנסה והדאגה לילדים רכים בשנים רבת עליהן במועד הגשת העתירה. חלק מהעותרות התפרנסו בדי עמל מעבודות שהשכר המשתלם עבורן הינו זעום, וחלקן האחר לא התפרנס כלל והתקיים מגמלת הבטחת הכנסה ו/או מדמי מזונות בלבד."

 

נוכח מציאות זו דחתה הנשיאה את עמדת המדינה לפיה בהכרח כל מקבלת הבטחת הכנסה שעורכת שימוש ברכב מעלימה הכנסות וכי ניתן לשלול זכאות לגמלת הבטחת הכנסה מכל המעז/ה לערוך שימוש ברכב גם ללא בחינה עובדתית אם אכן יש לו/לה מקורות הכנסה חלופיים.

 

לבד משינוי המציאות עבור מקבלי (ובעיקר מקבלות) הבטחת הכנסה, פסק הדין משרטט גבולות חדשים של אקטיביזם שיפוטי והגנה על זכויות אדם חברתיות. בית המשפט פסק אתמול לראשונה כי מעמדן של זכויות חברתיות (כגון הזכות לחינוך, בריאות, דיור) זהות ושוות במעמדן לזכויות אזרחיות ופוליטיות (כגון הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחיים ועוד).

 

לפיכך, קבעה ביניש, בג"צ יעביר ביקורת שיפוטית על חוקים הפוגעים בזכויות חברתיות באופן זהה לביקורת השיפוטית המופעלת על חוקים הפוגעים בזכויות אזרחיות-פוליטיות. בכך, ביהמ"ש שולל לחלוטין את עמדת המדינה אשר ביקשה לצמצם עד למאוד את יכולתו של בג"צ להגן על זכויות חברתיות ולהיות גוף רלוונטי עבור הרואים כי זכותם לקיום בכבוד נפגעה.

 

בית המשפט כמחולל שינוי חברתי אמיתי

בעשותו כן ביהמ"ש העליון מציב עצמו כגוף אשר קשוב לרחשי העם הזועק ל"צדק חברתי", כמגן על הדמוקרטיה המהותית בישראל וכמחויב להגן על האוכלוסיות המודרות והמוחלשות בחברה אשר זכויותיהן נרמסות על ידי המדינה (ובראשן נשים, ואנשים החיים בעוני - יהודים וערבים).

 

פסק דין זה נכתב ברוח פמיניסטית ומהווה בשורה פמיניסטית הקוראת לשינוי סדרי עדיפויות בחברה הישראלית, הנכחת הקולות של נשים ואנשים המודרים מהשיח הציבורי ומוקדי קבלת החלטות והבנה כי הימצאות במעגלי עוני, על פי רוב, אינה מבחירה. פסיקה זאת מראה גם את כוחו של המשפט כמחולל שינוי חברתי ויכולתו לתרום לקידום צדק ושוויון בחברה.

 

בנאום הפרידה ציינה הנשיאה את חשיבותם של ארגוני זכויות אדם ועמותות וולונטריות (כגון הללו שהגישו את העתירות בעניין זה) בהגנה על אוכלוסיות חלשות ושמירה על שלטון החוק והזהירה מפני צמצום כוחם כעותרים ציבוריים.

 

ההישג המשפטי והחברתי הוא בנשים אמיצות אשר מעזות לשנות מציאות: ביניש - שבחרה בעתירה העוסקת בזכויות נשים חד הוריות שחיות בעוני, הכירה במציאות חייהן הקשה ופעלה על מנת לשמור על זכויותיהן, 5 הנשים אשר עתרו לבג"צ והסכימו שסיפורן האישי ייהפך לנחלת הכלל על מנת להשיג צדק לכלל הנשים בחברה הישראלית וגם עורכות דין עמותת איתך-מעכי אשר ניהלו את העתירה משך 7 שנים ומלוות ומייצגות עשרות רבות של נשים במאבקן למימוש זכויותיהן ולצדק חברתי.