זוכרות את הפעם האחרונה שקראתן על ביסקסואליות בעיתון? אולי את כתבת החדשות האחרונה בנושא? או הספר האחרון על ביסקסואליות שראיתן בחנות? הסרט הביסקסואלי האחרון ששמעתן עליו או שראיתן? הדמות הביסקסואלית בסדרת הטלויזיה האהובה עליכן? לא?

 

עוד ב-Onlife:

 

הסיבה שרוב הקוראות והקוראים לא יזכרו דבר כזה, הוא שהדברים האלה לא קרו – או אם קרו, הביסקסואליות הוצגה בצורה סטריאוטיפית, כנראה תוך רמיזה “שאין באמת דבר כזה”. למעשה, הפעם האחרונה שהתפרסמה כתבה בנושא בעיתוני החדשות היתה לפני שש שנים תחת הכותרת "ביסקסואל הוא בעצם הומו מבולבל", ודיווחה על מחקר שלכאורה "הפריך" את קיומם של ביסקסואלים.

 

לדברים שתיארתי יש שמות: ביפוביה – יחס שלילי כלפי ביסקסואליות וא/נשים ביסקסואליות/ים; ומחיקה ביסקסואלית – כאשר ביסקסואליות "נשכחת", “נשמטת" או נמחקת ממקומות שבהם היא רלוונטית, ובאופן כללי (וזאת למרות שבאופן סטטיסטי, ישנם באוכלוסיה יותר ביסקסואליות/ים מאשר הומואים ולסביות ביחד).

 

המיעוט הכי שנוא על הטרוסקסואלים

מחיקה ביסקסואלית אינה הבעיה היחידה של הביסקסואלים/ות. מחקרים מצאו שביסקסואליות/ים סובלות מעוני, חשופות להתעללות בביה"ס ולאלימות במערכות יחסים, סובלות יותר מדכאון, פוסט-טראומה, פגיעה עצמית והתאבדותיות, סובלות יותר מבריאות פיזית ירודה ונוטות לחלות יותר מאשר לסביות, הומואים והטרוסקסואלים. במחקר אחר נמצא שביסקסואליות/ים הם קבוצת המיעוט השנואה ביותר על הטרוסקסואלים – חוץ ממזריקי סמים. כל הדברים האלה קורים כתוצאה מביפוביה, היחס השלילי כלפי ביסקסואלים. (אגב, חשוב לציין שהמחקרים לא בודקים השוואה לטרנסג'נדרים, שללא ספק הינם הקבוצה המדוכאת ביותר בלהט"ב).

 

לנשים שמורה פינה חמה בתוך נתוני הזוועה האלה: בכל הדברים שלמעלה, נשים ביסקסואליות סובלות יותר מאשר גברים ביסקסואלים. בנוסף, נשים ביסקסואליות חשופות לאלימות מינית באופן מיוחד: גברים מניחים שאם אישה היא ביסקסואלית, כנראה שהיא מעוניינת בהם מינית, רוצה להזדיין עם בחורה בזמן שהם צופים, או מוכנה לעשות שלישיה.

 

למעשה, כשמישהי אומרת שהיא ביסקסואלית, פעמים רבות לא רק מניחים שהיא מסכימה לזה, אלא חושבים שהיא מציעה. ביסקסואליות רבות עוברות הטרדות מיניות, תקיפות ואפילו אונס בדיוק בגלל ההנחות האלו. (אגב, לא ששלישיות או לצפות זה דבר רע. נשים רבות אוהבות את זה, וזה מצוין. הבעיה מתחילה כשמצפים מאיתנו לרצות או להסכים בכל המקרים, בכל מצב ולכל גבר – כאן מתחילה האלימות).

 

אבל אפשר גם אחרת. בשנים האחרונות נוצרה וגדלה קהילה ביסקסואלית פעילה, תומכת ונאבקת. אני גאה בקהילה שלי על שלמרות הביפוביה וההשתקה, אנו מוצאות ומרימות קול משל עצמנו. אני גאה בקהילה שלי על שהיא קהילה פמיניסטית המחויבת למאבקים למען נשים. אני גאה בקהילה שלי על שהיא מונהגת ומהווה מקום בטוח לטרנסג'נדריות/ים, ג'נדרקווירז ואחרים.

 

אני גם גאה בקהילה שלי על ההתנגדות שלה לגזענות, ועל שהיא מונהגת ע"י מזרחיות ביחד עם אשכנזים. אני גאה בחברות הקהילה שלי שמפגינות כל שבוע בכפרים הפלסטינים ומהוות גורם מרכזי במאבקי הסולידריות למען שחרור העם הפלסטיני ונגד הכיבוש הישראלי. על כל זאת, ועוד הרבה יותר, אני גאה לכתוב היום בתור ביסקסואלית. הגיע הזמן שהקול הביסקסואלי יפרוץ את חומת האדישות והביפוביה, ויצור שינוי חברתי נרחב.