השבוע פורסם טור של רחלי גפן המבקש מח"כ ניסים זאב לעזוב לנו את הרחם. בגדול אין לי בעיה עם הדרישה שיניחו לנו ולרחם שלנו בשקט. שלא ישפטו הורים, שלא ידרשו רישיון להורות ושלא יחליטו מתי נכון לנו להפיל או לא.

 

אבל, מה שקומם את גפן הוא שבהצעת החוק של ח"כ ניסים זאב כתוב ש"בגיל 22  שבועות העובר הוא בר חיים, והפסקת הריון בגיל זה היא רצח של העובר ולא 'הפלה'". זאב בסך הכל ניסח מחדש את החוק הקיים בארץ, המונע מנשים לעבור הפסקות הריון בלי וועדה מיוחדת החל משבוע 24.

 

עוד בonlife:

 

חלק מהשיקולים לעבור ועדה להפסקת הריון קשורים להסברים רפואיים לטובת האישה, אבל לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו לרגע ונחזור לשר מש"ס החומד את הגוף הנשי כמערכת רבייה והולדת ילדים יהודים כדת וכדין.

 

לא כל חברי הכנסת הם גאונים ולא כולם מונעים מטובת האישה, אבל גם שנייה לפני שמחליטים שמישהו הוא מטומטם ורשע, כדאי להבין כי מבחינה רפואית צודק חבר הכנסת זאב בדבר אחד - לא מדובר בהפלה אלא בהפסקת הריון או בשם פחות נעים- לידה מוקדמת ואולי אפילו בהרג של יצור חי. אם היה מדובר בגור כלבים קטן היינו חושבים שזה כזה אכזרי להרוג אותו, אבל כאן מדובר בתינוק שקל יותר להתייחס אליו כאל "עובר". זה נקי יותר ולא מכאיב לאף אחד.

 

בשבוע 22 אפשר ללדת תינוק חי

אין לי מושג אילו חוויות חוותה רחלי גפן בהריונותיה ובגידול ילדיה, אם בכלל יש לה כאלה (היא מציינת טחורים ועוד חוויות לא נעימות) ואולי הכתיבה לא נובעת מהקשיים שהיא חוותה אלא מפחדים. אני חייבת לציין שהריון אפשר להרגיש כבר בהתחלה וגם אם את שמנה באופן חריג או ממש לא מחוברת לגוף שלך יש כמה דברים בסיסיים שאי אפשר לפספס, למשל הפסקת המחזור, הבטן שגדלה ואפילו תנועות עובר. בשבוע 22 כשהעובר נראה כמו תינוק חי, בועט ואפילו שומע, קשה להתעלם מקיומו ולא ברור למה להגיע לשלב הזה כדי להחליט שאת לא רוצה תינוק.

 

אבל בואו נעשה סדר ונתחיל נתחיל מהעובדה הראשונה למרות שלא נעים לדבר על זה הפסקת הריון היא לידה לכל דבר: זירוז, לידה, אלחוש ויציאת תינוק מתעלת הלידה. האישה בהכרה מלאה, תראה תינוק קטן. אם לא ימיתו אותו קודם לכן בתמיסה הישר ללב הוא ייוולד חי, קטן אבל חי. 

החוויה של לידה מוקדמת היא חוויה טראומטית שמצריכה ליווי מקצועי

בישראל מתבצעות מדי שנה יותר מ- 20 אלף הפסקות הריון. הן נובעות מסיבות שונות - מום בעובר, הריון לא מתוכנן או אפילו סכנה לבריאות האישה. ההחלטה על הפסקת הריון כרוכה גם בסיכונים ואפילו קשיים נפשיים. מחקרים מציינים את העובדה שנשים שעוברות לידה מוקדמת, מסיבות שונות, יחוו יותר בעיות פסיכיאטריות מאשר נשים אחרות. החוויה הזאת של לידה מוקדמת אינה קלה. אולי על זה לא חשב המחוקק אבל בואו נחשוב אנחנו הנשים ונדרוש שאת הפסקות ההריון תלווה ועדה תומכת.

 

רב הנשים שעוברות הפלה בשבועות הראשונים להריון, משתמשות בכדור. למעשה היום ישנם כדורי 'היום שאחרי' שמאפשרים לכל אישה ונערה לדאוג לא להגיע למצב הזה של הפלה, גרידה או לידה מוקדמת בשבוע 20 ומעלה.

 

לא ברור לי, רחלי גפן, למה להגיע לשבוע 22 כדי להחליט? חוץ ממקרים חריגים של מומים בעובר, שאז האישה מבצעת את ההליך בעצב גדול ובאבל, אין סיבה לגרור הריון לא רצוי, לבצע לידה ולעלות את הסיכוי לסכנות של היולדת.

 

האם גפן ליוותה פעם בחייה אישה לקראת לידה מוקדמת? האם היא ראתה את הרגישות של הרופאים או את הדיכאון לאחר ההליך? אני לא בטוחה. גפן נשארה נאמנה לאחוות הנשים והדאגה הלא ברורה מטחורים וממראה הגוף. הלידה כידוע משחיתה את הגוף הנשי. אבל רחלי-  לידה בשבוע 22 היא קשה לא פחות ואפילו יותר כי בה אין מעורבות טבעית של הגוף אלא הליך עמוס הורמונים סינתטיים. 

הדיון על השחתת הגוף הוא בעייתי 

בעצם צודק חבר הכנסת הש"סניק, שמבין (כנראה מניסיון) שבשבוע כזה נשים לא ירוויחו כלום, גם יהיו בהריון גם יחוו לידה וגם יישארו עם טראומת תינוק מת. למעשה, רוב הנשים בשלב הזה כבר יסבלו מכל הדברים שמפחידים אותן: הגדלת חזה, השחתת הגוף הנשי, טחורים, ריכוך המפרקים.

 

הדיון על 'השחתת הגוף' הוא דיון בעיתי בעייני הפמיניסטיות. האם אנחנו צריכות להראות כמו בנות 16 לעד ולא ללדת כדי שלא נסבול מצלוליטיס או סימני מתיחה? אולי התשובה היתה "כן" אם נשים שהגיעו לגיל 40 בלי ללדת היו נראות טוב בלי שכוח המשיכה עשה גם להן משהו. רוצה להראות טוב? התמידי בפילטיס, דיאטות ובקרי אצל מנתח פלסטי טוב.

 

לא כולם צריכים ללדת או לעשות ילדים, אבל שוב למה צריך להגיע לשבוע 22 או 24 בשביל לדעת את זה? בארץ אפשר לקשור חצוצרות, לקחת גלולות או לחפש אמצעי מניעה אחר כדי לא לעשות ילדים. אפשר לבלוע את גלולת היום שאחרי ולא להגיע עם בטן של חודש שישי ועובר מוצץ אצבע ללידה מוקדמת.

 

אי אפשר לשכנע אף אחד באהבת ילדים, כי אין שום דבר זוהר ביצורים הבכייניים עם הנזלת הדביקה והקקי בחיתול. אבל אם הם שלך אז ברוב המקרים את אוהבת אותם עד עמקי נשמתך ולא רוצה לשכוח אותם באוטו או לטלטל אותם עד פיגור קשה. לא חייבים לעשות ילדים. למעשה אני מכבדת כל מי שבחר/ה לוותר על ילדים. אבל אז, במקום לצאת נגד הפלות, פשוט קחו גלולות.