"זה אתגר לדבר על הנשים בישראל בחמש דקות. אני אתחיל בנימה אופטימית, אחרת לא היינו מצליחות לחולל שינויים דרמטיים. ללא התקווה לא היינו יכולות לעמוד ולומר יש תנועת נשים בישראל. עד כדי שלומר להיות שוביניסטי, זו בושה.

 

התחלנו במהלך דרמטי לפני שבע שנים, 20 ארגוני נשים חברו ביחד למאבק לחולל שינוי תודעתי בקרב הציבור והתקשורת בנוגע לנושאים של אלימות, העלאת שכר המשפחתונים, לאחרונה חוללנו קמפיין להעלאת גיל הפרישה, נגד פרסומות סקסיסטיות, אנחנו מתחילים בקמפיין ארוך למען שילוב נשי במוקדי קבלת החלטות.

 

הצלחנו להביא לאווירה בה אנחנו אומרות: אנחנו לא מוכנות לאפליה, ואנחנו לא מוכנות שידירו את הקול שלנו מהמרחב הציבורי והפרטי. כדאנחנו אומרות נשים, אנחנו לא מתכוונות לציבור בעל מאפיין אחד. אין בהקשר הזה מעמד אישה אשכנזיה למזרחית או יוצאת אתיופיה, ואין מעמדן של נשים במרכז שווה למעמדן של נשים בפריפריה.

 

מאז שנת 2000 אנחנו שמות דגש כדי להשפיע בפרויקטים שלנו, כדי שהמבט שלנו יתרחב לנשים בכל המעמדות ובכל האזורים.

 

רוב ציבור הנשים עסוק בהישרדות. כי כל עוד אין חרות כלכלית, כל עוד אין בטחון תעסוקתי, כל אנחנו תלויות בגבר למחייתנו, לא נוכל להתקדם. ד