פסח באופק וכמעט כל ההורים ימצאו עצמם מגיעים לקניון או למרכז קניות כדי לרענן את ארון הבגדים ולקנות מתנות לחג.

 

השילוב בין קניון לילדים יכול להיות בעיתי ומתיש. ההורה בדרך כלל חושב לסיים כמה סידורים, קניות ואולי להרוויח כוס קפה. הילדים נכנסים למקום עמוס בפיתויים של ממתקים וחנויות צעצועים, ובמקביל משועממים מהקניות והיגררות אחר ההורים העסוקים.

 

עוד בonlife:

 

רוב ההורים מכירים את הסיטואציה בה הפעוט או הילד נעמד מול חנות וצועק "תקנו לי" או דורש עוד ממתק, בלון, משחק או משהו לשתות.

 

השילוב הזה בין צורכי ההורה לבין המשפט המכעיס של הילדים -"תקנו לי" והעומס, מוביל בדרך כלל לכעס של ההורה ולבכי עד התקפי זעם והיסטריה מצד הילדים.

 

פרופ' עמוס רולידר, מסביר איך אפשר לצאת לקניון ולחזור ממנו בשלום מבלי להיכנס לעימותים או להתקפי זעם:

 

תכנית: חשבו מראש על תכנית  והסבירו לילדם מהי. תארו לילדים לפני הכניסה לקניון מה תעשו, באיזה סדר, ולמשך כמה זמן.

 

הגדירו מטלות: הבילוי בקניון עלול להיות חוויה משעממת, לכן הפכו את הילדים לשותפים פעילים, הגדירו לילד משימות בהתאם לגילו.

 

הכינו את הילד לקשיים: פרטו לילד אילו קשיים יכולים להיות בדרך לדוגמא: " עבור בדרך ליד חנות הצעצועים שאתה אוהב אבל לא נכנס אליה, אלא נמשיך הלאה"

 

כללי התנהגות: הציגו בפני הילד כללי התנהגות שאתם מצפים ממנו, לדוגמא לתת לכם יד, לא לצרוח, לא לרוץ וכו'.

 

הילד הבין? אל תשאלו אותו " הבנת" אלא בקשו ממנו לחזור אחרי על הכללים במילותיו.

 

שבחו התנהגות טובה: חזקו את הילד על התנהגות טובה בקניון. הוא עלה יפה במדרגות הנעות? הוא לא משך לעבר חנות הממתקים? פרגנו לו ושבחו אותו. עבר שעה שלמה ובה התנהגות טובה אפשר לצ'פר אותו בממתק או בכל דבר אחת תוך ציון העובדה שאתם גאים בו.

 

תכננו מראש תגובה להתנהגות בלתי ראויה: חשוב להחליט מראש וליידע את הילד איך תגיבו להתנהגות שאינה רצויה.

 

עמדו במילה שלכם: אם החלטתם לקנות או לוותר על משהו אל תשנו את דעתכם בעקבות הבכי או הלחץ של הילדים.

קרן יטיב, יועצת משפחתית בכירה, מסכימה עם העצות של פרופ' רולידר ומוספה שתמיד כדאי לזכור שילדים מתנהגים כמו ילדים: " צפו להתנהגות של ילדים: ריצה בקניון, עיניים גדולות שרוצות את כל הממתקים/משחקים/ספרים מיד ועכשיו. בואו מוכנים נפשית להתנהגות הזו. להיות הורה מוכן פירושו להיות הורה פחות כועס וגם פחות ניתן לסחיטה".

 

 "יש להגדיר לילדים בבית, ולחזור על זה ממש לפני הכניסה לקניון מהי ההתנהגות המצופה מהם. אל תגידו להם "תתנהגו יפה". תנו הגדרה שניתן למדוד אותה ולהעריך אותה. הגדירו מהי "התנהגות יפה".  הסבירו לילדים מה יקרה אם יתנהגו בצורה שלא תעמוד במה שהגדרתם (נלך מיד הביתה) והבהירו שתתנו אזהרה אחת בלבד".

 

יטיב ממליצה לבקש מהילדים לחזור על מה שנאמר להם. "הדבר גם מאפשר לכם להיות בטוחים שאכן שמעו וקלטו אתכם וגם גורם להם לזכור טוב יותר את המצופה מהם".

 

אם הילד מתנהג בצורה שמצפים ממנו הדבר פשוט וכמובן שכדאי לחזק אותו, מסבירה יטיב. אבל מה עושים כשהילד מתנהג בצורה שונה? יטיב מציעה להתנהג לפי 3 מהלכים:

 

תזכורת: ברגע שההתנהגות המצופה לא קורית, התכופפו לגובה העיניים של הילד, אחזו בכתפיו, הביטו בעיניו ואמרו בקול רגוע אבל החלטי: אני מזכיר/ה לך את ההתנהגות בקניון, ותנו תזכורת קצרה. אם לא תוכל להתנהג כך, לא נוכל להישאר בקניון.

 

פעולה: אם ההתנהגות של הילד עדיין לא עומדת בקריטריונים שקבעתם, אמרו בצורה ברורה: 'אי אפשר להישאר בקניון כעת יוסי, אנו חוזרים הביתה'. וללכת. אם הילד מוחה ומתנגד- להרים על הידיים וללכת. כן, גם אם זה אומר להשאיר את כל העגלה בסופר עמוסה מצרכים ליד הקופה.

 

עמידה בהחלטה: אם הילד בוכה ומבקש סליחה, אמרו בטון נעים אולם החלטי: אני לא כועס עליך ואני בטוח שבפעם הבאה תתנהג מצוין. אבל כעת אנו חוזרים הביתה. יש בזה משהו מאד מעצים את ההורה ומאד שולט בסיטואציה. ההורה להגיב לא ממקום של כעס אלא ממקום של אמפטיה אולם לא משנה את דעתו מאחר ו"החוזה" שנערך בתחילת הביקור בקניון הופר והילד לומד שיש קשר בין ההתנהגות שלו לבין תוצאותיה.