ההבדל בין משטרת ניו יורק למשטרת לוס אנג'לס הוא כמו ההבדל בין עריית תל אביב לעיריית רמת השרון. בניו יורק כשעברת באדום, קודם כל תקבל קנס. אחר כך אולי יטרחו לשאול אותך מה קרה ואולי, רק אולי, ישחררו אותך בלי חיפוש גופני. אולי. 

 

עוד ב-onlife:

 

באל איי, קודם כל יגידו לך ערב טוב, אחר כך בעדינות יבדקו אם אתה לא חש בטוב. אחר כך ינסו לברר איתך אם אתה מבין שעשית משהו לא בסדר, אחר כך ינסו להסביר לך שעדיף לך לא להתנהג ככה יותר כי אתה עלול לסכן את עצמך ואת הסובבים אותך. לבסוף אחרי שיהיו משוכנעים שהבנת לעומק את המשמעות של מה שעשית, יאחלו לך שוב ערב טוב וישלחו אותך לדרכך. אתם מכירים עוד מקום בעולם שאתה מגיע אליו עם האוטו להוציא רישיון מקומי, נכשל בטסט וממשיך לנהוג באוטו עד המבחן הבא? כן כן רק בLA!

 

 

הפקידה בתל אביב: "המונה מראה 15 אלף שקלים וזה מה שאת צריכה לשלם"

בתל אביב לפני שנה בערך, אחרי שבוקר אחד גיליתי, שבהוראת קבע ירדו לי איזה 15,000 שקלים על שלושה חודשי צריכת מים, הפסקתי את הוראת הקבע.

 

לא עזר שהסברתי להם שאין לי בריכה, שאני לא קיבוץ, וגם אם אתקלח כל יום כל היום, זה לא סביר. הם פשוט אמרו לי בקול מונוטוני, שלא לומר מתנשא: "זה מה שמראה המונה, וזה מה שאת צריכה לשלם", וחייבו אותי בעוד איזה 20,000 שקלים. הלכתי בלי לשלם, חטפתי עיקולים, ובלית ברירה שחררתי את הכסף לעירייה. הזוי, מעצבן, אבל אמיתי.

 

ברמת השרון זה אחרת

אין לי מושג איך זה במקומות אחרים, אבל ברמת השרון העניינים מתנהלים אחרת. מאחורי הדלפקים יושבים אנשים שמקשיבים, ומנסים לסייע. הם לא תמיד יכולים, אבל הם בהחלט מנסים לעזור לאזרח לא לרצות לתלוש את כל השערות בגוף, שלא לומר, לקפוץ מהחלון כשהוא נתקל בבירוקרטיות ונהלים מסוגים שונים.

 

וכך, מצאתי את עצמי בשבוע שעבר יושבת מול גלי שבחיוך גדול מסרה לי את היתר הבנייה שלי. יש!

 

גלי מוסרת לי בחיוך את היתר הבניה שלי

 

זהו, העניינים מתחילים לזוז. יש היתר, יש קבלן, יש תוכניות (כמעט סופיות), אז תחזיקו חזק: מתחילים לשבור!!!

ועוד פרק מסתיים ועוד פרק בדרך אל הבית מתחיל.