לדעתי נשים זה כוח וכשאני מסתכלת על נשים ויושבת בין נשים, לא משנה מאיזה מגזר הן, בין אם הן לבושות כמוני ובין אם אחרת, בין אם הן רזות או לא, מה שתמיד נורא יפה לדעתי זה שהן מלב אל לב.

 

עוד ב-onlife:

 

אני אישה חרדית; נולדתי בבני ברק, גדלתי בבני ברק ואני גרה בבני ברק, אבל אני עדיין מצליחה לשדר ברדיו לגמרי חילוני כמו 102 FM לצד תחנה שהיא דתית לאומית וציונית כמו "רדיו גלי ישראל". אנשים תמיד פוגשים אותי מקרוב ושואלים בתדהמה: "את חרדית"? "את מבני ברק"? "אין מצב, אין חרדיות כאלה". אני תמיד עונה להם "אני לא רק אחת. יש כמוני עוד המון נשים" - רק חבל שכשאנו שומעים את המילה חרדית אנחנו מדמיינים איזו אישה עם 10 ילדים מאחוריה.

 

מה יש לך רק שני ילדים? לא תלו עליך איזה פשקוויל?

לא מכבר ראיינו אותי ושאלו אותי "רגע אם אתם רק שלושה ילדים בבית ולך יש רק שני ילדים, אז זה בסדר? לא זרקו לך אבנים על הבית? או תלו עליך איזה פשקוויל"? אז לא, ממש לא. יותר מזה, היום האישה החרדית אפילו קצת פמיניסטית. יש המון פמיניזם במגזר רק שאף אחד לא קורא לזה פמיניזם והנשים החרדיות פשוט לא מיחצנות את הדבר הזה.

 

לנשים במגזר החרדי יש תרבות שלא הייתה מביישת אפילו את הציבור החילוני הנאור בעניין הזה. במגזר החרדי דאגו לכך שציבור הנשים ירגישו בנוח בכל הנוגע ללבוש אופנתי שהוא גם צנוע. היום יש סטייליסטיות במגזר, יש קנייניות אישיות במגזר, יש נשים שיוצאות לעבוד לא בשביל לפרנס תלמיד חכם בבית אלא פשוט רוצות לפתח את הקריירה שלהן.

 

טובי שפיגל - יש חרדיות כאלה? (צילום: יוסי אפללו)

 

היום אנחנו מוצאות יותר ויותר נשים בהיי טק ובתחומים שבעבר לא למדו בסמינר. כשאני למדתי בסמינר אמרו לנו "בואו תהיו מורות, בואו תהיו גננות" – היום כבר אין דבר כזה. היום לנשים יש SAY- הן בהחלט יכולות לבחור את בן הזוג שלהן והשידוכים זה לא משהו שהוא כזה "הנה שליימלה מהעיירה ההיא בוא תתחתן עם הבת של המוזג של בית המרזח". דברים מאוד מאוד השתנו, רק חבל שלא רואים את זה.

 

יש לנו עיתוני לייף סטייל רק שלא תראו שם נשים עירומות

יש לנו עיתוני לייף סטייל שלא מביישים שום עיתון לייף סטייל חילוני, רק שלא תראו שם נשים עירומות. אתם תראו שם הפקות אופנה לילדים בלי "ילדות גדולות" שאולי מסמנות משהו בעייתי ומעלות את השאלות האם מותר או אסור להשתמש בהן לפרסום. יש היום במגזר החרדי סרטים שמופקים רק עבור נשים ואני חושבת שאין יותר העצמה נשית מזה. יש כל מיני ארגונים שלא קיימים בשום מקום אחר כמו הארגון "עזר ליולדת" שפשוט מחלק אוכל חם למשפחות של היולדות. כשאני הייתי בסמינר התנדבתי בארגון ושלחו אותנו לעשות בייבי סיטר לילדים של נשים שילדו.

 

תבואו לבקר, זה ממש קרוב. יהיה כיף. 

אישה חרדית שיוצאת לעבוד יש לה הרבה יותר תנאים. יש לה מעונות עד 16:00, אין חופשים במעונות וכך הרבה יותר קל. האישה החרדית זו לא האישה הזו שמצטופפת באוטובוס, היום נשים חרדיות נוהגות. כמובן שיש גם את נשים שמצטופפות באוטובוס אבל אני אגיד לכם את האמת - אין לי שום בעיה שגבר לא יישב לידי או ממולי וינעץ בי מבטים.

 

אם יש לי ביטחון עצמי זה ממש לא משנה לי אם אני יושבת מקדימה או מאחורה – הרי בינינו זה בכלל לא ה-Issue ולא פעם סתם מנפחים דברים. אולי בזכות ההייד פארק הזה דברים ישתנו, אולי יבוא יום ותכירו את האישה החרדית בבני ברק. תבואו לבקר זה ממש קרוב אתם יודעים. יהיה כיף.

 

צפו בנאום המלא מהייד פארק נשים של Onlife: