את גילה (שם בדוי) הכרתי בתוכנית להכשרת עתודה ניהולית. היא הייתה עובדת בנק ותיקה, מוערכת מאוד אך לא מקודמת. הדור הצעיר שנכנס לבנק כעשור אחריה, כשהוא מצויד בתואר אחד לפחות וללא ניסיון מעשי, שולב בתפקידי ניהול זוטרים והיא לא. הסיבה? פשוטה - אין לה תואר אקדמי. לדור הצעיר שהגיע לבנק – יש.

 

עוד ב-onlife:

 

לגילה 5 ילדים, זמן – אין לה, כסף - לא ממש בנמצא, וכוח  להשקיע בלימודים אחרי יום עבודה וניהול משק בית עם חמישה ילדים – לא ממש קיים.  אז למה בכל זאת לעשות תואר אחרי גיל 40?

 

תואר ראשון - כרטיס הכניסה לקריירה

קורסים, השתלמויות, לימודי תעודה מקצועיים ותארים אקדמיים הם כלים רבי עוצמה בידי עובדים ועובדות במגזר הציבורי, לצורך התקדמות במסלולי הקריירה. תואר אקדמי הינו מצרך חיוני גם בחברות ציבוריות ופרטיות, והוא מוצמד כיום לכל פרופיל משרה, ממזכירה בדרג נמוך ועד למנהלת בכירה. התואר מגדיל את התשלומים שמקבלים העובדים בשנות הפנסיה ומוסיף תרומה משמעותית למשכורות השוטפות.

 

כשאת סטודנטית בת 40 את כוכבת

כשאת סטודנטית בת 40+ לרב את מגיעה עם קשרים וניסיון, ידע בתחומים מגוונים ויכולת להבדיל בין עיקר לטפל. הצעירים נושאים אליך עיניים, הם משתוקקים להיות במקום שלך, הם כמהים לניסיון ולחוכמת החיים שלך, וכך, בקלות הופכות חלק מהסטודנטיות בנות 40+ לכוכבות החוג.

 

בגיל 40+ את באה ללמוד באמת, להחכים ולהצטייד בתואר, ולא לחפש אהבות וחברים לחיים. את יותר ממוקדת, מצוידת בפרופורציות נכונות. בגיל 40+ את יודעת איך ללמוד, במיוחד אחרי שהענקת לילדייך מאות שעות ליווי בהכנת שיעורי הבית. את חברה של המרצים ומרכז העניינים בקבוצת הלימוד שלך. ועוד בונוס קטן: מעל גיל 40 את פטורה מהבחינה הפסיכומטרית (לפחות בחלק מהחוגים).

 

מי עושה את זה?

משרדי ממשלה, עיריות, מועצות, משרד הביטחון, משטרה, חברת חשמל - כולם מפתחים מסלולי הדרכה מיוחדים לקבוצות לימוד פנים-ארגוניות, שיוצאות ללמוד בצוותא, בשיתוף האוניברסיטאות הממוסדות. התוכניות מותאמות לקהלי היעד, מערכת שיתוף פעולה ועזרה הדדית נרקמת בין חברי וחברות הקבוצה, והזמן - עובר מהר מהרגיל. לעיתים קרובות ממשיכה אותה קבוצה ללימודי תואר שני. אז אם גם במקום העבודה שלך מארגנים קבוצות לימוד אולי הגיע הזמן שגם את תהיי חלק ממנה.

 

צילום: shutterstock

 

החלטתי שאני עושה תואר – מה אני צריכה לקחת בחשבון?

"טוב, שכנעת אותי שאני חייבת ללמוד לתואר ראשון", אמרה לי ענת, בעלת עסק קטן בתחום האופנה. "לאן להירשם? יש מבחר גדול והבדלים גדולים, איך אדע מה מתאים לי?".

 

ענת, בניגוד לעובדת במשרד ממשלתי, חופשיה לבחור מוסד לימודים, מסלול ותואר, מקום ומסגרת על פי תפישתה ויכולת המימון האישית שלה. יש לה אפשרויות מרובות ולכן קשה לה יותר.

 

איזה פרמטרים צריכים לקחת בחשבון:

  • מחיר: בין 10,000 ? לשנת לימוד במוסדות הרשמיים ועד כ-100,000 ? במסלולים היוקרתיים לתואר שני למנהלים.
  • יחס: ללא ספק במכללות תקבלי יחס אישי ובלתי פורמאלי לעומת האוניברסיטה.
  • פרקטי: ניצחון מוחץ למכללות. אם כי כדאי לבדוק בציציות את ההבטחות בתוכניות הלימוד. 
  • חוויית השירות: כדאי שתעקבי אחרי סקרים שמפורסמים מעת לעת, הבוחנים את רף שביעות הרצון של הסטודנטים במוסדות השונים.
  • מבחני כניסה: GMAT, אמיר לאנגלית, פסיכומטרי.
  • יוקרה: האם באמת מעסיקים מבחינים בין המקומות? ואם כן איפה זה חשוב יותר והיכן פחות? האם חשוב לך ללמוד במוסד שהוא מותג או לא?
  • קשרים: המכללה למנהל הייתה הראשונה שהביאה את מודל הרישות בין הבוגרים והטמיעה אותה בתפיסת עולמה.כיום, לאחר שהבינו רב המכללות את הפוטנציאל הגלום ברישות, הן משקיעות בפיתוח מערכים תומכים ומשווקות את עצמן באמצעותם.
  • לוקיישן: קרבה למקום מגורייך, נגישות, חנייה.
  • מסלולים נוחים לעובדים והורים: האם המערכת נוקשה או ניתנת לפיצול?

 

קמים באמצע החיים ומשנים מקצוע

את אורית הכרתי בילדות, למדנו באותו תיכון וגרנו באותה שכונה. הפעם הראשונה שפגשתי אותה אחרי התיכון הייתה כשהגיעה אלי לייעוץ: חוקרת באקדמיה, בתהליכי גירושין, מתמחה בפיזיקה, עייפה, מתוסכלת, מרוויחה מעט ועובדת הרבה. אורית רצתה להגשים חלום ילדות - להיות מאיירת גראפית. סדרה של מפגשים שקיימנו, אפשרה לה למצוא בתוכה את האומץ להתפטר ולפנות ללימודים מקצועיים, שכן, תואר בבצלאל או בשנקר לא נראו לה אופציה מועדפת.

 

בתהליך, גילתה אורית תחום עניין חדש: מחקרים סטטיסטיים. בניגוד  לרוב הסטודנטים, אורית הייתה "מכורה" לסטטיסטיקה, התחום שבדרך כלל מפיל קרבנות רבים בכל תואר. לאחר שנה של ניסיונות התברגות לתחום האיור הגראפי הבינה, שכשרונה המרכזי לא בתחום ופנתה ללימודי תעודה בתכנות. חמש שנים עברו מיום סיום הלימודים המקצועיים, בהן הקימה חברה למחקרי שוק וניהול מאגרי מידע. החברה מצליחה, ואורית מאושרת. היא הוכיחה לעצמה שבגיל 45 אפשר לקום, להתפטר מעבודה קבועה שבה את לא מרוצה, לבחור כיוון לימודים מקצועי, להתנסות, לגלות שטעית בבחירה ושוב, לעשות הערכת מצב ולקבל החלטה על לימודים וכניסה לתחום חדש.

 

אז מה עדיין "אין לך תואר"?

לא נורא, את חיה במילניום השלישי, המילניום בו כמעט הכל אפשרי. בכל גיל, את יכולה לבחור תחום, לשנות עיסוק, ללמוד מקצוע או תואר חדש, ולמצוא באמצעות תהליך קבלת החלטות מסודר, את המוסד הכי מתאים לך, לאישיותך, ליכולותייך ולמטרותייך. החופש ללמוד הוא אחד החופשים היותר מיוחדים ויותר נחשבים בעידן המידע בו אנו חיים, והוא המפתח שלך להצלחה בחיים ובקריירה. החופש ללמוד ולהתפתח - האם הוא חלק מהוויית חייך?

תגיות