אחד המאפיינים הבולטים של רשת הטוויטר הוא תגובה מיידית לכל אירוע שקורה, ומיד אחריו מגיע "מים" (גל של התייחסויות ואזכורים לאותו נושא), כשכולם מחפשים את הדרך הכי שנונה או מעניינת להתייחס אל האירוע. ברוב המקרים, לפחות ב feed (רצף הציוצים שרואה כל צייצן, שנובע כמובן מהאנשים אחריהם הוא עוקב) הישראלי של טוויטר, מדובר בגל רציני ביותר של סרקזם.

 

 

עוד ב Onlife:

 

 

משהו בסיפור האונס על החוף עורר תגובה קצת שונה בפיד של טוויטר, שהוצף באחת בעדויות של נשים על מקרים שקרו להן, או של גברים על סיפורים שהם מכירים. אולי עצם הדיון הציבורי הוא שגרם לזה, ואולי זאת גם האנונימיות היחסית שטוויטר מאפשר.

 

 

"היו עלי חמישה בערך, ואף אחד לא התערב"

צייצנית אחת כתבה: "בתור מישהי שעברה ניסיון אונס באמצע מועדון מלא באנשים שהסתכלו עליה וראו שהיא צורחת ולא עשו כלום. באמת לא יודעת למה אנשים מופתעים ממה שהיה בחוף". כשאחת העוקבות שלה שאלה מתי זה קרה ואם איש לא התערב, ענתה הצייצנית "לפני הרבה שנים, כשהייתי בת 15. במועדון בתל אביב שהיינו יוצאים אליו כל יום שישי. ולא. היו עלי חמישה בערך, אף אחד לא התערב".

 

צייצנית אחרת שיתפה, בסדרת ציוצים, סיפור שסיפר לה קולגה מהעבודה: "רציתי לצייץ לכם לפני כמה שבועות על בחור צעיר שסיפר לי איך חברו הטוב ביותר שכב בחדרו ולנגד עיניו עם חברות ילדות שלוקה בנפשה. וכמובן שבזמן שהם הזדיינו, הוא צילם אותה וידידה נוספת החזיקה לה את היד, כי היא לא הפסיקה להיאנק מכאבים. וכשרמזתי, בעדינות, שהוא היה צריך להיות המבוגר האחראי ולהפסיק את מה שזה לא יהיה שהלך שם, הוא דפק לי מבט לא מבין. כששאלתי את אדון צלם אם הבחורה נהנתה או גמרה הוא ענה לי: "לא, אבל הבחור נהנה". צודק. זה העיקר".

 

בהמשך ציינה אותה צייצנית שבאופן לא מפתיע, תגובתו של הבחור הנ"ל על האירוע בבוגרשוב היתה "את לא גבר, את לא תביני. זה לגיטימי. משהו שקורה הרבה".

 

 

"אני לא זוכרת הרבה, רק את הרגעים בהם אמרתי לא"

צייצנית אחרת סיפרה, דווקא כמה ימים לפני המקרה בחוף הים, על אונס שחוותה אחרי ששתתה יותר מדי:

 

"בטעות ברח לי אתמול סיפור שלא רציתי לספר לאף אחד, אני לא יודעת כמה נוח לי לספר לכם. זו הסיבה שרע לי עם זה שיש פה מי שמכיר אותי. אין לי צורך שידעו עלי יותר מדי. אבל התחלתי לספר, בכל מקרה. לפני שנתיים וחצי עברתי אונס. אני לא זוכרת הרבה, רק את הרגעים הראשונים בהם אמרתי לא. שתיתי יותר מדי במסיבה עם חברים. מתישהו נגררתי לחדר צדדי. באמצע הלילה כשבאו לאסוף אותי התעוררתי בחדר עם עוד אנשים זרוקים בו וישנים. השניים שבאו לקחת אותי העירו את כולם, אחת מהם התעוררה, הרימה תחתונים וצעקה של מי הם. גיליתי לחרדתי שהם שלי. ביקשתי מספר פעמים שתפסיק לצעוק אבל היא לא הפסיקה. למזלי, לא נכנסתי להיריון ולא חטפתי מחלות. מיותר לציין שלא חזרתי להסתובב באותו המקום ועם אותם החברים שוב".

 

 

"כל גבר עשה בחייו לפחות פעם משהו נבזי בשביל סקס"

אבל אם זה קורה לך פעם אחת, זה לא אומר שאת מחוסנת, בעיקר לא כשמדובר בפשע נפוץ כל כך. בהמשך הוסיפה אותה צייצנית:"זו לא הפעם הראשונה. לפני כ-5 שנים עברתי מקרה דומה כמו המאפ"יסט והשקשוקה. זה הגיע עד לשלב בו הוא הצמיד אותי לקיר ודחף ידיים. אמרתי לא כל הזמן. בסוף הצלחתי לדחוף אותו מעלי ולברוח משם".

 

הציוץ הזה יכול אולי לעזור לגברים רבים להבין למה לפעמים, חתירה עיקשת מדי למגע גוררת תגובה שנראית להם קיצונית, אבל למעשה נובעת מסדרת חוויות שהם פשוט לא מכירים: "אז מן הסתם, כשלפני כ-4 חודשים יצאתי לדייט בת"א היכנשהו, ברחתי ברגע הראשון שהחל לשלוח יותר מדי ידייםעכשיו אני תוהה לכמה יש סיפורי אונס שהן לא מספרות?"

 

צייצנית אחרת העלתה תהייה שיכולה אולי לגרום לחלק מהגברים לשאול את עצמם איפה הגבול בעיניהם, מתי הוא נחצה והאם אי פעם הם חצו אותו בעצמם: "לדעתי כל גבר עשה בחייו לפחות פעם אחת משהו נבזי בשביל סקס, בין אם זה להעמיד פנים ולשקר או להתעלם ממצוקת הצד השני. ורובם הרבה הרבה יותר".

 

 

"ציניקנים מדהימים שכמותכם, בואו ואספר לכם קצת מהו אונס ואיך זה מרגיש"

הדבר המעניין השני שקרה בפיד הוא שצייצנים וצייצניות רבים ביקשו פשוט להפסיק עם העקיצות והבדיחות ב"מים" הזה, כי הוא פוגע ומכעיס. תופעה די יוצאת דופן, משום שבפיד של טוויטר אין הרבה דברים שאסור לגעת בהם או ללעוג להם.

 

בין שתי צייצניות התפתח דיון קצר על הדרך הנכונה לנהוג במים שפוגע בהן:

 

א: אני לא מסוגלת יותר לקרוא את הטמטום שבדיון בנוגע לחוף בוגרשוב, אני מתנתקת עד שזה ייפסק, זה לא מצחיק אותי וגורם לכם להיראות בורים

ב: את חוטאת עכשיו בחטא של אלו שצפו. זה המקום לקום ולהשמיע את הקול השפוי. לא לתת מקום לשטויות שכתבות כאן להמשיך

א: הקול השפוי אומר שמי שבאמת מאמין שבחורה באמת רצתה ש10 גברים יחדרו אליה בזה אחר זה על חוף הים לעיני כל הוא בור, סדיסט, אטום

ב: אז תגידי להם. להתנתק זה לא הפיתרון. אני שתקתי שנים. לא עוד

 

אחרי שהכריזה כי לא תשתוק עוד, הוסיפה את הציוצים הבאים:

"ציניקנים מדהימים שכמותכם, בואו ואספר לכם קצת מהו אונס ואיך זה מרגיש. מכירים את ההרגשה שמישהו זר נצמד אליכם פיזית ואתם מרגישים חנוקים? ככה.
מכירים את זה שמישהו כופה את עצמו עליכם בכוח (אצלי גם היתה סכין)? לא. אני שמחה בשבילכם. מכירים את זה שהנשימות שלו באוזן שלכם? לא. כיף לכם.
מכירים את זה שמכאיבים לכם ואתם יודעים שאם תצעקו או תבכו הסכין תחתוך לכם את הגרון? לא. הרווחתם. אונס הוא רצח. הוא רצח של תמימות, של טוהר, של נשמה. אני כבר לא מתביישת לספר. אני מתביישת בשם כל אלה שעסוקים בלהתבדח על זה. תמשיכו עם המימ. בהצלחה"

 

ולסיום, ציוץ אחרון, החשוב מכולם:

"1202 - סיוע לנפגעות תקיפה מינית. 1203 - סיוע לנפגעי תקיפה מינית ?#ציוץ_לא_מספיק_נפוץ_בפיד‏"

 

מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית