עולם העבודה מתואר לא פעם כ"זירת עבודה". המילה זירה גורמת לנו לאסוציאציה מיידית לזירה אחרת משם שאולה המילה – זירת האגרוף. בזירת האגרוף ישנם כללים מאוד ברורים: יש שופט, יש מתמודדים עם משקל ויכולות דומות, ויש חוקים של מה מותר ומה אסור.

 

עוד ב-onlife:

 

בזירת העבודה, לעומת זאת, לא כולם שווים בכוחם; יש מנהלים, כפיפים, בעלי מניות, עובדים והם כולם שונים ביכולותיהם, במשאבים ובאפשרויות העומדות לרשותם. כמו כן, בניגוד לזירת האגרוף, בעולם העבודה קיימים אומנם כללים, הוראות וחוקים, אולם אלו אינם צמודים ונוקשים כמו אותו שופט ערני ונוקשה בזירת האגרוף, מה שגורם לעובדים ומנהלים רבים להגמיש את הכללים ולתת להם פרשנות רחבה גמישה ויצירתית יותר, ולא תמיד לטובה.

 

התגוששות בזירת העבודה, בין אם קולנית וגלויה, ובין אם היא סמויה ומשתמשת באמצעים מתוחכמים וסמויים יותר, אינה משרתת אף פעם את הארגון (למעשה היא משרתת את מתחריו). כאשר ישנם מאבקים לא הוגנים ולא לגיטימיים, הדברים מחלחלים לכל הדרגים ופעילות הארגון נפגעת. אז מה תעשו כשהבוס שלכם עובר את הגבול?

 

1. בוס שמעביר עליכם ביקורת בנוכחות אחרים

 

מה לעשות? כדאי שתבצעו בדיקה עצמית מהי "תרומתכם" לכך אם בכלל, ומה אתם יכולים לשפר או לשנות. שאלה מצוינת שאפשר לשאול את המעסיק היא: "מה בדיוק אתה רוצה שאני אעשה?". כאשר השאלה נשאלת באופן ענייני, אופרטיבי ולא מתנצל, היא יכולה ליצור דינמיקה ושינוי.

 

מצד שני, אם אתם משוכנעים שהביקורת מרושעת פוגענית ובלתי מוצדקת עליכם להגיב. לפני שאתם מגיבים "מהבטן", בצעקות או בהאשמות נגד קחו בחשבון כי: 

  • אתם צריכים להאמין ולהיות משוכנעים שלאף אחד (גם לא לבוס) יש זכות להשפיל אתכם. כל עוד אינכם סמוכים ובטוחים כי אתם זכאיים ליחס הוגן, אתם לא יכולים לצפות שאחרים יתייחסו אליכם אחרת.
  • שקלו לנהל שיחה עם הבוס במקום ובזמן הנכונים בניסיון להבין מה באמת "הדליק" אותו ומה צריך לעשות בכדי שהוא לא יתנהג כך שוב.
  • אל תתנצלו. התנצלות על דברים שלא עשיתם, כמוהם כהודאה באשמה, הם רק יתנו לפוגע לגיטימציה לעשות זאת שוב.
  • מצד שני, אם אתם מפחדים לשוחח עם הבוס שפגע בכם, או אם אתם לא מאמינים כי הדברים ישתנו או יודעים שגורלם של אחרים שהיו באותו מצב היה מר - זה הזמן לעבור למקום אחר בארגון או לשנות תפקיד. לעיתים, אם איכות חייכם ובריאותכם יורדת כתוצאה מכך, גם עזיבת מקום העבודה היא אופציה אותה צריך לשקול.

 

2. בוס ש"מתזז" אתכם ממשימה למשימה באופן שאין סיכוי כי תשלימו אפילו אחת מהן. אתם מותשים, מתוסכלים והמצב רק מדרדר

 

מה לעשות? עליכם לשוחח/לשלוח מייל ענייני ברמת העובדות בנוסח:

"אני עובד כרגע עלX  שביקשת ממני לסיים עד יום Z. אולם ביקשת שאטפל ב-Y. המשמעות היא שלא אוכל לסיים את  בזמן".

 

כשאתם מיידעים את הממונה בנתונים ובעובדות מבלי לערב רגשות, אתם מקדמים סיכוי לקשר ענייני והוגן. לכולנו יש רק 24 שעות ביממה, ולכולנו מגיע לבלות את חלקן מחוץ לעבודה.

 

 

3. בוס שמתקשר בשעות לא סבירות, או מצפה לתשובות מידיות על אי-מיילים 24/7

 

מה לעשות? הזמינות הנפלאה שגם יוצרת מצבים לא נסבלים, מאתגרת אותנו למציאת הגבולות הנכונים בין חיי עבודה לחיים פרטיים. כעובדים אתם חייבים להציב גבולות ברורים ולבצע תיאום ציפיות מראש לגבי השעות הזמינות שלכם. זכרו: קשה יותר להציב גבולות לאחר שכבר התקבעו דפוסי עבודה בהם הגבולות מטושטשים, אם כי זה לא בלתי אפשרי.

 

4. בוס שלוקח לכם את הקרדיט על הצלחות

מעשה זה מעיד על חוסר מוסריותו ועל המניפולטיביות של המעסיק. בדרך כלל, כאשר הבוס עושה זאת פעם אחת, הוא יחזור על כך.

 

מה לעשות? תעדו את האירוע על מנת לשקול להעבירו לגורמים נוספים,ובעתיד כל הצעה או רעיון שיש לכם תעבירו לעוד אדם משמעותי שידע כי אלו הרעיונות, ההצעות או ההצלחות שלכם.

 

 

5. בוס שמשנה את התנהגותו מנחמדות קיצונית להתנהגות בלתי נסבלת

 

מה לעשות? לקחת מרחק רגשי, לשאוף אוויר ולהקטין את נקודות הממשק עם הבוס. אל תתפעמו מהנחמדות שלו ותציבו גבולות שימנעו ממנו לגרום לטלטלות ריגשיות ולתחושת חוסר בטחון.

 

ולסיום, הצעה שכבר שירתה רבים וטובים: כשהבוס צורח, כדאי לקחת אוויר, להסתכל עליו ברוגע ולבקש ממנו לדבר יותר לאט משום ש"חשוב לי להבין אותך" ולחכות בנחת להמשך. עוד לא ראיתי מישהו שצועק לאט.