בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות 30 מדינות מגבילות את האפשרות של זוגות בני אותו מין להינשא. אמריקה, אמריקה של ניו-יורק המהפנטת, לוס אנג'לס הנוצצת וקליפורניה החולמת היא המדינה השמרנית, הגזענית והחשוכה שמתייחסת לזרים כאל מצורעים ואל הומואים ולסביות כאל חייזרים.

 

כן, הקלישאה מרוחה בפסקה הראשונה. מרבית האמריקאים הם "זבל לבן", שניזון מג'אנק פוד, תוכניות טלוויזיה, ביקורים בכנסיה ואיגוד הרובאים הלאומי. לא בדיוק מאור הגולה, גם לא נר קטן. לא רק שאין ציפיות מהם, אלא שבכל פעם שמדינה נוספת אוסרת על נישואים חד מיניים (האחרונה הייתה צפון קרוליינה) אפשר רק להעריך עוד יותר את שבע המדינות בארה"ב שבהן הדבר מתאפשר.

 

ואז בא ברק אובמה ואומר שבאופן אישי (לא, חלילה, לאומי) הוא בעד

אי אפשר להמעיט בחשיבותו של ההישג, בעיקר מול עולם שהולך ומקצין ודי בשורת החוקים המקוממים ברוסיה שמעוררים דאגה ממשית לגבי עתידה של הקהילה במדינה. מצד שני, בהיעדר יכולת אופרטיבית להשפיע על שינוי חקיקה בנושא, מדובר בהצהרה חשובה ותו לא.

 

"מאליה וסשה לא הצליחו לקלוט מדוע צריך להתייחס להורים של החברים שלהן בצורה שונה", נימק אובמה את הצהרתו. "זה לא נשמע להן הגיוני ובכנות, זה מסוג הדברים שגורמים לך לשנות גישה".

 

וזוהי נקודת המפתח למעשה. העולם אולי מקצין אבל חלקים בו הופכים ליברליים יותר ויותר. קרוב ל-20 מדינות מתירות נישואים חד מיניים ובאחרות, ישנה הכרה כזו או אחרת במסגרות זוגיות שאינן בהכרח קשר בין גבר לאישה.

 

יותר ויותר ילדים נחשפים להורות גאה כחלק בלתי נפרד ממעגל החיים הבסיסי ביותר שלהם ולפיכך, גם הוריהם יצטרכו לספק תשובות קצת יותר מוצלחות מ"אבל כתוב בתנ"ך שאסור". אגב, אחת מתגובות הנגד של העמותה לשמירת הנישואים או קשקוש מהסוג הזה הייתה "אלוהים המציא את הנישואים", הוכחה חותכת נוספת לכך שכשמוצאים את האויב הנכון, יש בסיס לשיתוף פעולה מרגש ומופלא בין כמרים, אימאמים ורבנים שביום יום מוכנים לשחוט אלה את אלה.

 

זו לצד זו חיות בעולם שתי קהילות להט"ביות (עדכנו אותי שעכשיו אנחנו כבר להטב"קים ואני משוכנע שעומד מאחורי זה היגיון סביר שאין לי שום כוונה לנסות ולהבין). האחת מתגוררת בעיר הגדולה, עובדת במקצוע חופשי, יוצאת למועדונים הנכונים ומזדהה עם דמויות בתוכניות טלוויזיה. השנייה נלחמת על חייה בפריפריה מעופשת ומדי פעם חוטפת מכות. חרף המכנה המשותף ביניהן, רב השוני על הדמיון והצהרתו של הנשיא האמריקאי מיועדת לקבוצה הראשונה בלבד.

 

כל עוד נערים בני 15 מוכים באכזריות, בחורים שמחפשים מין אקראי מושלכים לבתי סוהר, טרנסג'נדרים מאוימים על ידי הקהילות בהן גדלו ומנהיגים דתיים מטיפים לעדותיהם לשנוא את האחר – נישואים חד מיניים לא ישנו דבר.

 

עד שלא תתגייס קהילה אחת לטובת קהילה חלשה ממנה, השינוי ימשיך לשרת את הבורגנות  הוורודה ולרמוס עוד יותר את המסה הגדולה של אלה שלא יעזו לצאת מהארון בעיירות הפיתוח שלהם בארה"ב, במזרח אסיה, באיראן, בישראל...

 

כן, רציתי להיות קצת יותר משעשע במאמר הזה. להסתלבט על הודעות התמיכה של ריקי מרטין ולתהות אם יש סיכוי לסטוץ עם הנשיא, אבל החיים הם לא פרק ב-glee והבריונים מבית הספר לא בהכרח מתגלים בסוף כזמרי בלוז עם פוטנציאל לחפוז בשירותים.

 

תודה, ברק, על אמירה אמיצה וחשובה. סליחה שאני לא יכול להסתפק בה.