בערב השבת האחרונה הופץ בפייסבוק דיווח מפיו של איש הטלוויזיה גיא מרוז, על אשפוזה של  רעייתו, אורלי וילנאי:

"שלום חברים. נכון להשבת בבוקר מצבה של אורלי בלתי מעולה לחלוטין. אין סכנת חיים אבל אין שיפור במילימטר. ה"אירועים", כפי שהם מוגדרים, לא מפסיקים, וגם אחרי הצנתור ממשיכים להגיע כל 8 שעות לערך. למרות זאת, אנחנו אופטימיים וחושבים שהכל ייגמר בשנייה שיבינו איך האסתמה קשורה לזה, או איזו תרופה של ההפריה מחוללת את כל האושר הזה."

מרוז אף המשיך ודיווח על מצבה של אורלי וילנאי גם בתוכנית הבוקר המשותפת שלהם (שהגיש בלעדיה).

עוד ב- Onlife:

ואני מאחלת, מכל הלב, החלמה מהירה ושלמה לאורלי. יחד עם זאת, אני לא יכולה לדלג ללא תגובה על הקשר האפשרי עליו הצביע גיא מרוז, בין הורמוני ההפריה שלקחה אורלי וילנאי ובין מצבה הנוכחי.

האקסהיביציוניזםשל גיא מרוז, שגם הביא אותו לכתוב באריכות על טיפולי ההפריה שעוברת רעייתו עקב בעיות פוריות שלו (חוסר בתאי זרע פעילים), אינה זרה לשוק ההפריות, שהוא שוק של קונים בלבד, כשמוצר הצריכה הנפוץ ביותר בו הוא גופן, בריאות ונפשן של נשים. קוצרים מהן ביציות (תהליך כירורגי והורמונלי מסכן נשים), מפמפמים את גופן בהורמונים, מכניסים אותן לחדרי ניתוח, ובקצה יותר נמוך של סקלת השימוש בנשים - גם מכניסים אותן להריון עבור מי שיכולים לשלם על חכירת הרחם שלהן.

מספר הסיפורים שהגיעו אלי במשך השנים, של נשים שעברו את התהליך כדי לחסוך לבן  זוגן פרוצדורה רפואית של השבחת זרע, או, רחמנא לצלן, את המאמץ שבשינוי סגנון חיים (תזונה, ספורט, סוג תחתונים), הוא רב. אני מניחה שלו היו אוספים את אותן נשים במקום העבודה שלהן ושואלים: מי מוכנה לקצר את תוחלת חייה, ללקות בסרטן השחלות, ללקות בגירוי יתר שחלתי ולהעלות את הסיכון לסרטן השד על מנת עבור למשרד הפינתי, רובן ככולן היו מסרבות בנימוס.

כדי לא לחשוד חלילה בכשרים, אני מניחה שחלק מהרופאים יזהירו אישה שנכנסת לתהליך המסוכן הזה, שהיא עלולה להגיע בסופו לטיפול נמרץ על בעיות לב, כשל כלייתי, גירוי יתר שחלתי, תגובות בין תרופתיות, עלייה בסיכון לסוגי סרטן שונים ואף מצבי רוח ונפש הורמונליים לא פשוטים. ומה עם אלו שלא? יש כנראה לא מעט, ועל זה בונים האתרים המציעים סעד משפטי למקרי רשלנות רפואית בהפריות.

 

באתר "משפטי" מוסבר:

"בטיפולי פריון וביצוע הפריה מלאכותית יש מידה מסוימת של סיכונים בריאותיים וסיבוכים אפשריים. בשנים האחרונות נבדק הקשר בין הורמונים הניתנים לנשים העוברות טיפולי פוריות, לבין סוגים שונים של סרטן, ובעיקר סרטן השד וסרטן צוואר הרחם. בנוסף, טיפולי פוריות יכולים לגרום לריבוי זקיקים בשחלות בחודשי הטיפולים, והזקיקים עלולים להתפתח לציסטות. יש לדעת, כי כאשר ההפריה המלאכותית מצליחה ומושג הריון, הסיכויים להריון מרובה עוברים הם גבוהים. הריון מרובה עוברים הוא הריון בסיכון גבוה, הריון מסובך יותר, ומוביל לא אחת ללידות מוקדמות ואף ללידת פגים."

כשהמועמדת הממוצעת לתהליך הפריה, שמה שמנחה את דרכה הם הרצון העמוק בילד ואולי השאיפה לילד ביולוגי של בן זוגה, ונכונות אינטואיטיבית חזקה לפסוח על שני הסעיפים ולהתעלם מהאותיות הקטנות, מחפשת בגוגל, היא מגיעה בין השאר לערך בוויקיפדיה. הערך הזה משקף טוב מכולם כיצד עובדת השיטה של הלבנת הסיכונים והסתרתם: רשימת הנושאים השנויים במחלוקת אינה כוללת את בריאות האישה ותוחלת חייה. ההתמקדות היא בנושאים אתיים (עקיפת הטבע, יצירת חיים במעבדה, השמדת עוברים מיותרים וכו'), טכנולוגיה חדשה מדי, יוקר התהליך והקצאת משאבים.

והסיכונים הבריאותיים? שום דבר, הכל דבש. ספרו את זה למישהי כמו אורלי וילנאי.

אולי, רק כטריגר לבדיקה מעמיקה יותר, היא תגיע כעת גם לטור הקצר הזה.

 

תגיות