הספרים לא הולכים למות, אבל הם הולכים ומאבדים גובה בשנים האחרונות, בגלל תופעת הספרים האלקטרוניים (eBooks) ושלל המכשירים שמסוגלים להפעיל אותם - החל מן האייפד החדש של אפל ושאר הטאבלטים, דרך קינדל של אמזון ושורה ארוכה של קוראים אלקטרוניים (eReaders).

 

עוד ב- Onlife:

 

השורה התחתונה: בעברית זה צולע, באנגלית זה המריא מזמן

מי שאוהב לקרוא באנגלית, מוכרח לקנות לעצמו כבר עכשיו קורא אלקטרוני בינלאומי כלשהו. המכשיר עצמו זול מאוד, קל לשימוש, דורש טעינה רק פעם בחודש, קומפקטי ונעים. כיף לקרוא בו מותחנים, רומנים, ספרי עיון שאינם כוללים איורים גדולים, ליריקס של אלבומים ואפילו ערכים בויקיפדיה.

 

כולם שואלים אותי מה ההבדל בין קורא אלקטרוני ובין טאבלט או סתם מסך מחשב. התשובה פשוטה: הם שונים לחלוטין. קורא אלקטרוני משתמש בדיו אלקטרוני (e-ink), הוא בכלל לא נראה כמו מסך מחשב. זה הדבר הכי דומה שיש לדיו של דפוס רגיל, אלא שהוא יודע לזוז ממש מהר, והוא לא ילכלך לכם את האצבעות. מכיוון שהמסך של הקורא אינו מואר ואינו מאיר, אפשר לקרוא איתו בחוץ, באור שמש, בחוף הים וגם באוטובוס.

 

מה יותר זול? ספרים אלקטרוניים או ספר מודפס?

מבחינה כלכלית נטו, הקוראים האלקטרוניים חוסכים המון כסף לצרכנים. לא צריך לשלם מחיר מלא על ספרים, לא צריך אפילו לצאת מהבית בשביל לקנות אותם. ברוב המקרים אפשר להוריד אותם חינם באינטרנט (כן, אתרים פיראטיים לא חסרים), ואת השאר אפשר למצוא במחירים נמוכים מאוד, בלי לשלם דמי משלוח ובלי לחכות יותר מ-2 דקות עד שהם מופיעים פיזית על המכשיר.

 

אם זה תלוי בהוצאות הספרים, הן יעדיפו שהקוראים האלקטרוניים לא יצליח לעולם. ברגע שספר הופך לקובץ, קל לשלוח אותו לחברים, להעתיק אותו ממקום למקום, ובקיצור - תולעי הספרים מקבלות המון כוח. מאז שקניתי קורא אלקטרוני (לא אציין את שם הדגם כדי לא לתת פרסומת לאף אחד), אני קורא יותר מאי-פעם, ומשלם הכי פחות.

 

האם הספר המודפס הולך להיעלם מהעולם? ספרים אקטרוניים (צילום: Shutterstock)

 

קורא אלקטרוני: לא צריך סימניה או מילון

היתרונות של הקורא האלקטרוני הם רבים, ושווה לציין כאן את כולם: ראשית, קל מאוד להחזיק אותו ביד אחד - הוא שוקל הרבה פחות מרוב הספרים המודפסים שיש לי בבית. שנית, לא צריך להשתמש ביד השנייה כדי להעביר עמוד, ולכן הקריאה היא הרבה יותר מהירה וקלה. שלישית, לא צריך סימניה בשביל לזכור איפה הייתם: המכשיר ממשיך את הקריאה מן העמוד האחרון שבו הפסקתם, והוא זוכר הכל, גם אם יש לכם 2,500 ספרים על המכשיר.

 

אולי היתרון הכי גדול של הקוראים האלקטרוניים עבור הקוראים הישראליים באנגלית הוא המילון המובנה: נגמרו הימים שבהם קריאה בספר הופכת להיות סיוט בגלל מילים מסובכות ששולחות אתכם מייללים אל המילון האנגלי-עברי השמן שלכם. מעכשיו יש לכם תרגום בזמן-אמת - רק צריך לבחור את המילה הבעייתית, והתרגום המלא מופיע מיד. תרגום מיידי לא מפריע להמשכיות חוויית הקריאה, והוא מעודד קריאה של ספרים באנגלית 'גבוהה'. אף מילה מופלצת לא תגרום לכם להיתקע יותר באמצע העלילה.

 

"אזני חמור" ושירבוטים אלקטרוניים

הרבה אנשים מאמינים שאי אפשר "לשרבט" על ספרים אלקטרוניים, וזה כבר מזמן לא נכון: אפשר בקלות לסמן קטעים נבחרים, להוסיף הערות קצרות או ארוכות, להוסיף סימניות וירטואליות, לקפוץ בקלות בין פרקים או עמודים, לחפש מילה מסוימת תוך זמן קצרצר, לשייך ספר מסוים לקטגוריה שהמצאתם, למחוק ספר שנמאס לכם ממנו, להשאיל ספרים במחיר מופחת לזמן מוגבל, ואפילו ליצור ספר אלקטרוני בעצמכם, אם אתם יודעים להמיר קובץ טקסט רגיל לאחד הפורמטים הנתמכים (ePubאו Mobiלמשל, ויש עוד כמה).

 

כאשר מדובר בספרי-טיסה, רבי-מכר, מותחנים וקלאסיקות ספרותיות - הקוראים האלקטרוניים הם במיטבם. לעומת זאת, לא הייתי משתמש עדיין בקורא אלקטרוני בשביל אטלס, ספרי ילדים או ספרי בישול.

 

ההפתעה הכי גדולה מהקורא האלקטרוני הגיעה דווקא מתחום הליריקס (מילים של שירים): עוד לא מצאתי דרך יותר נוחה לקרוא ליריקה של דיסקים בזמן ההאזנה, מאשר על קורא אלקטרוני. את המילים עצמן אני מוריד מהאינטרנט, שולח למכשיר (דרך חיבור אינטרנט אלחוטי רגיל, או בחיבור למחשב), ומאותו הרגע יש לי שליטה מלאה: אפשר להגדיל ולהקטין את הגופן, לבקש מהקורא לקרוא את המילים בקול רם (המכשיר מגיע עם רמקול סטריאופוני וחיבור לאוזניות), לא צריך להדפיס יותר שום דבר, ולא צריך להסתמך יותר על חוברות הזעירות, המצורפות אל הדיסקים, ושדורשות זכוכית מגדלת כדי להבין מה לעזאזל הדפיסו שם.

 

אז נכון - לספרים מודפסים "מסורתיים",  יש עוד הרבה יתרונות בסיסיים. למשל - עמידות: אפשר להשליך ספר על השולחן והוא לא יישבר או יישרט. אפשר לזרוק אותו על החול והוא לא יפסיק לעבוד. אפשר לאבד ספר אחד וזה לא יהיה נורא כמו לאבד מכשיר אלקטרוני. אפשר לקנות ספרים משומשים בזול, ורוב הספרים בעולם עדיין לא עברו לתבנית דיגיטלית.

 

מצד שני, מחירי הקוראים האלקטרוניים הולכים ויורדים בשנתיים האחרונות, ולא ירחק היום שתוכלו לקנות מכשיר כזה במחיר עממי מאוד, עד 100 שקלים לקורא סיני טוב. ובכל מקרה, אם המכשיר נשבר או הולך לאיבוד - הקבצים עצמם תמיד מגובים על המחשב, או ברשת (היום קוראים לזה 'ענן').

 

אז למה זה עדיין לא תפס אצלנו בישראל?

כי שוק הספרים העברי סובל מבעיה אחת פשוטה: השפה שלנו הפוכה. מבחינת רוב יצרני הקוראים האלקטרוניים, עברית היא שפה מסובכת שבה מטפלים אחרונה, מיד אחרי הערבית. זו הסיבה שבגללה לא ניתן לקרוא עברית כמו שצריך במרבית הקוראים, ואפילו הקורא העברי היחיד (eVrit) למעשה נכשל, כי הוא היה יקר מדי, והתצוגה שלו לא היתה מספיק חדה.

 

הרזולוציה של מרבית הטאבלטים הולכת ומשתפרת בזמן האחרון. האייפד החדש, למשל, מציג רזולוציה גבוהה במיוחד, שיפור חשוב עבור מי שרוצה לקרוא עליו ספרים. אני לא חושב שמכשירים כמו האייפד יביאו איתם את מהפיכת הספרים האלקטרוניים, כי הם פשוט יקרים מדי ושבירים מדי. קוראים אלקטרוניים חזקים, פשוטים ועמידים בפני איתני הטבע, עם תמיכה מלאה בעברית, ישנו לחלוטין את הדרך שבה הדור הבא יקרא ספרים.

 

____________________

אורי ברייטמן הוא מחבר הספר 'רוק מתקדם' ומנהל הבלוג 'חופש החיפוש'

תגיות