1. לנו, הישראלים, יש נטיה לקנות מוצרים בגלל השם שלהם, לא בגלל מה שהם נותנים לנו. אנחנו צרכנים מובלים, עושים עלינו מניפולציות כל הזמן. תשאלו את היצרנים ואת המפרסמים: איך יודעים שהישראלי מושפע מפרסומות וגם רץ לקנות את המוצר? כי כשיש קמפיין מסוים של חברה באוויר – המכירות מיד גדלות. הפיק במכירות של מוצר מסוים לרוב מתרחש כשיש פרסומת שלו שרצה בטלוויזיה או על שלטי חוצות. הפרשנות היא שהישראלי ראה את הפרסומת, השתכנע, הלך וקנה. מיד כשהקמפיין יורד, אגב, המכירות חוזרות להיות נורמליות, כמו בעבר.

 

עוד ב-Onlife:

 

2. אל תקנו מוצר בגלל השם שלו – קנו אותו בגלל שהוא נותן לכם יותר, מניסיון. במוצרים שונים מאותו התחום אין קשר בין איכות המוצר והמחיר שלו – זה חלק שחשוב להבין. מחירי המוצרים מתומחרים שיווקית ברוב המקרים, ולאו דווקא בגלל העלות שלהם. אם השם "נחשב", יקחו מכם יותר כסף, לא בגלל שהמוצר יותר טוב. קלטתם? אתם משלמים בגלל שהיצרן יודע שתשלמו יותר. פשוט ככה. בגלל השם של החברה.

 

3. בחרו על מה אתם מוציאים את הכסף, על מה שאתם צריכים ורוצים ומשרת אתכם, לא בגלל מה שמאכילים אתכם. קחו למשל פרסומות של חומרי ניקיון – מציגים לכם את המוצר כאילו הוא עושה ניסים. ברוב המקרים, חומר דומה, שמקורו אצל יצרן קטן יותר, סביר להניח שיהיה טוב יותר ויעשה גם עבודה טובה יותר. למה? כי יצרנים קטנים, שאין להם את הכסף והמנוע להרעיש פרסומות ושלטי חוצות, יודעים שעם מוצר טוב הם תמיד ינצחו. אולי לא יובילו את השוק, כי יצרן דורס תמיד ידרוס, אבל את הקהל הנאמן והחכם שלהם הם ישמרו תמיד אצלם.

 

4. נהפכנו אמריקאים: אנחנו נותנים לטרנדים לסלבים ולתדמית להוביל אותנו. אם מישהו, מפרסם, החליט בשבילכם שעכשיו הקפה הזה הוא "הכי אין והכי ליגה" כולם, כמו עדר, ירוצו לקנות את הקפה הזה.  באותה מידה גם קובעים לנו באיזה בית קפה לשבת, איזה סרט לראות, מה המכונית הכי חמה עכשיו והכי טרנדית, ואנחנו, שכל כך חשוב לנו להיות איניים, משלמים הרבה ויתר כסף על סמלי הסטטוס והטרנדיות המיותרים האלה.

 

ועוד דבר: אם סלב ממליץ לכם להשתמש במוצר מסוים, זה אומר שהמוצר טוב? לא – זה אומר שלחברה המפרסמת היה מספיק כסף לשלם לו כדי שיגיד את זה.

5.  תראו למשל בתחום משחות השיניים: יש באמת כזה הבדל עצום בין סוגי משחות השיניים? אין הבדל. הפרסומות מנסות לבדל את המוצרים האלה אחד מהשני, כדי לקבע את עצמן כ"הכי טובות" או "הכי מנקות", וההבדלים לפעמים יכולים להגיע לכדי 200 ו-300 אחוז בין משחה שיש לה המון כסף לפרסום לבין משחה, טובה לא פחות, עם הרבה פחות כסף לפרסום.

 

6. הדוגמה הכי בולטת היא בבגדים: אנחנו קונים את המותגים, את השמות הגדולים, שיהיה כתוב "אברקומבי" על החולצה – במקום לחפש את הבגד הטוב, האמין, שיחזיק מעמד, שתפור כמו שצריך. אני רואה אנשים שמשלמים מחיר יקר מדי, רצחני, רק בשביל להסתובב עם השלט הזה "קניתי ב-X". כי הרי ברור שאם שילמת, אתה גם רוצה שכולם ידעו איפה קנית, כלומר גם אני הופך להיות פרסומת מהלכת.

 

7. והטיפ החשוב ביותר: בחרו כמה מוצרים, אבל מעט, שבלב לבכם אתם יודעים שאתם משלמים "בשביל השם" והמשיכו איתם. זה בסדר. בכל שאר המוצרים שאתם צורכים ביום יום – בדקו את התועלת האמיתית מהמוצר, את המחיר ליחידה מידה בין כל המוצרים (ובטח לעומת המוצר הממותג) וקנו רק את המוצרים שנותנים לכם אקסטרה תועלת. לא אקסטרה שם.

 

המחאה תתחיל מהכרטיס שלכם

אתם גם יכולים להשפיע על כך שהמותגים שאתם כל כך אוהבים יורידו את המחירים. המחיר גבוה מדי? אל תקנו. לא הייתם מרוצים מהבגד? אל תקנו אותו יותר. הצביעו עם כרטיס האשראי שלכם, אל תסכימו להוציא על מה שלא שווה את הכסף. פה טמון הכוח שלכם, וזו יכולה להיות המחאה האמיתית שלכם.