פאוזיה קופי התיישבה לכתוב לבנותיה הצעירות (10 ו – 12) מכתב שאף הורה לא רוצה לכתוב לילדיו. ערב נסיעתה לרגל עבודה כתבה להן "אני מקווה שאחזור בקרוב ואראה אתכן שוב, אבל אני חייבת לומר שייתכן ולא אחזור".

 

עוד ב Onlife:

 

 

"אולי אמות היום, אך דעו שזה היה למען מטרה"

פאוזיה קופי היא אישה נדירה ויוצאת דופן: אם חד הורית ופוליטיקאית עם שאיפות לנשיאות. אבל עם כל כמה שזה היה יכול להיות קשה במקומות רבים בעולם, פאוזיה קופי חיה באפגאניסטן. שם שאיפות מהסוג הזה גוררות איומים מאד מוחשיים ברצח. ומכיוון שאנשי הטאליבן כבר ניסו להתנקש בחייה בעבר, קופי לוקחת את האיום מאד מאד ברצינות. היא פשוט לא נותנת לו להפריע לה בעבודתה או לעצור אותה מלעשות את הדברים שהיא מאמינה בהם.

 

הפעם קיבלה איום מפורש מהטאליבן שאנשיו עומדים להטמין פצצה במכוניתה. אם לא תחזור מנסיעתה, כתבה לבנותיה, עליהן להקשיב לעצות שלה, שיעזרו להן להסתדר בלעדיה. "ראשית", כתבה, "אל תשכחו אותי". סיימו את בית הספר, חיו בעצמאות, הישארו עם דודה שלכן, לימדו בחו"ל. כל הכסף שיש לאימא בבנק – כולו שלכן. השתמשו בו בחכמה, השקיעו אותו בלימודים. "ילדה זקוקה להשכלה אם היא רוצה להצטיין ולהצליח בעולם הגברי הזה".

 

חקרו את העולם. היו אמיצות. הפכו את המדינה שלכן למקום טוב יותר. "כולנו, בני האנוש, נמות יום אחד", כתבה. "אולי היום זה היום בו אני אמות. אבל אם אמות, אנא דעו שזה היה למען מטרה".

 

פאוזיה קופי נסעה, וחזרה הביתה בשלום. בעצם, עבור קופי, כמעט כל יציאה מהבית היא סכנה. אבל מעט מאד דברים יכולים לעצור את האישה הזו, שנולדה וגדלה במקום בו לנשים יש מעט מאד זכויות, אם בכלל, והפכה לאישה הראשונה שנבחרה לפרלמנט של אפגניסטן. השנה היא התחילה את הקמפיין שאמור להוביל אותה לנשיאות אפגניסטן ולרשת את חמיד קרזאי, הנשיא המכהן.

 

 

נסיון ראשון להרוג אותה - ביום שנולדה

בתחילת השנה פרסמה קופי את זכרונותיה בספר שנקרא "הבת המועדפת". בסיפורה האישי מקופל סיפורן הקשה של הנשים באפגאניסטן, וממנו גם אפשר ללמוד עד כמה פאוזיה קופי היא אישה שקשה מאד להפחיד או לעצור.

 

פאוזיה קופי נולדה ב – 1975, למשפחה פוליגמית של גבר אחד ושבע נשים. פאוזיה היתה הילדה ה – 19 במספר, מתוך 23 ילדים. אמה ספגה מכות קשות מאביה, ועל אף העובדה שפאוזיה מתארת אותה כאישה חזקה, היא עדיין האמינה שעל נשים לציית לבעליהן. בזמן שאמה של פאוזיה נשאה אותה ברחמה, אביה נשא את אישתו השביעית, ילדה בת 14. הדבר דיכא את אמה של פאוזיה, שהייתה מאוהבת בו, והשפיע על ההריון.

 

אמה של פאוזיה קופי התפללה לבן זכר, ובתום 30 שעות של צירים ולידה, כשקיבלה את החדשות המאכזבות בדבר הבת הבריאה שנולדה לה, הפנתה את גבה וסרבה להחזיק את התינוקת שלה. במקום זה, פאוזיה קופי שרק נולדה נעטפה בבד והונחה בחוץ, בשמש הקופחת, למשך כמעט יום שלם, כשהוריה מאמינים ש"הטבע יעשה את שלו" והילדה פשוט תמות. בסוף אותו היום, כשהילדה העקשנית סירבה למות, מישהו פשוט הכניס אותה פנימה, והאינסטינקטים של אמה נכנסו לפעולה. בין השתיים נולד חיבור, מתוך הישרדות של נסיבות חיים קשות.

 

 

הנשיאה הראשונה של אפגניסטן?

כנגד כל הסיכויים, הצליחה פאוזיה לשכנע את הוריה לאפשר לה ללכת לבית הספר, מעשה שאף בת במשפחתה לא עשתה לפניה. כשהתבגרה, המשיכה ללמוד. בתחילה רצתה פאוזיה קופי להיות רופאה, אבל בסופו של דבר למדה מדעי המדינה והצטרפה ליוניצ"ף.

 

את הקריירה הפוליטית שלה התחילה קופי רק ב – 2001, אחרי נפילת שלטון הטאליבן, כשאחד הדברים הראשונים שעשתה היה קידום זכויותיהן של ילדות ונשים להשכלה, בקמפיין שנקרא "בחזרה לבית הספר". נושא זכויות נשים תמיד היה ונשאר בראש האג'נדה הפוליטית של פאוזיה קופי. כעת היא מתכננת לרוץ לנשיאות ב – 2014. להגיד שכוחות רבים באפגניסטן לא ממש מרוצים מהרעיון – זו לשון המעטה. אבל את פאוזיה קופי ניסו להרוג מהיום שנולדה. לא נראה שקל כל כך להפחיד אותה.