ג'ון פ. קנדי אמר פעם שמי שהופך מהפכות שקטות לדבר לא אפשרי הופך מהפכות אלימות לדבר בלתי נמנע.

 

עוד ב Onlife:

 

 

אמש, עמדתי עם עוד שלוש חברות על המדרכה, מול בנק לאומי, בתוכו היו כלואים עצורים. אפילו לא עמדנו עם כל המפגינים, סתם נשענו על איזה עמוד בצד. שוטר אחד נבח עלינו שאנחנו דווקא נראות נורמטיביות וחבל שאנחנו לא.

 

זה באמת מאד חבל. את הנאום שלו על היותנו פורעות חוק הוא סיכם ב"תיהנו בינתיים מן הספק. ברגע שיגידו להתחיל לעצור, אתן הראשונות בפנים". זה הפחיד אותנו וזזנו משם. כנראה שזמן קצר אחר כך הגיעה ההוראה לה הוא ציפה, כי מכר שלי, שגר באזור גן העיר, סיים להשכיב לישון את בנותיו הקטנות וירד לרגע לראות מה כל המהומה.

 

דקות ספורות אחר כך הוא מצא את עצמו כלוא בתוך בנק לאומי עם שאר העצורים. בוודאי שזה מפחיד, זה מה שזה אמור לעשות. לפעילים שהמשיכו לצאת לרחוב גם מאז סוף הקיץ שעבר – זה לא חדש.

 

 

כרוניקה של אלימות ידועה מראש

המחאה החברתית עברה שינוי, והתקשורת סוערת מההפגנה של אמש: "מחאה אלימה", "קווים אדומים נחצו", "אלימות קשה מצד המפגינים", "אלימות קשה מצד המשטרה" ומה לא. גם ברחבי הרשת נשמעות אמירות מסוג "עכשיו איבדתם אותנו", כאילו שמישהו עושה טובה אישית לדפני ליף כשהוא יוצא להפגין ברחוב.

 

שני רבדים של אלימות או ונדליזם מזעזעים ומקוממים את הציבור עכשיו - התנהגות המפגינים והתנהגות המשטרה. ועל שני הרבדים האלה אני חושבת שאפשר להגיד את אותו הדבר: צר לי, אבל כל מי שעיניו בראשו יכול היה לראות את זה מגיע.

 

וכל מי שלמד היסטוריה, או אפילו סתם הציץ למה שקורה אצל שכנינו מעבר לים, היה יכול וצריך לראות שזה עומד להגיע, זה בלתי נמנע. אולי בגלל היעדר הסיקור התקשורתי עד אתמול, לא כולם זיהו שמדובר בכרוניקה של אלימות ידועה מראש.

 

המחאה השקטה לא השיגה כלום. מפגינה ושוטרת אתמול בתל אביב (צילום: Activstills)

 

אלימות המשטרה היא לא רק קשה, היא רנדומלית

רגע אחרי שסיימנו לחגוג את ההתרגשות של צעדת המיליון בספטמבר שעבר, פצחה הממשלה בהתנהלות ובהעברת גל של חוקים שעולה מהם ניחוח, איך לומר, פחות דמוקרטי.

 

כנראה מתוך תחושת הניצחון על זה שחזרנו כולנו לבתים ולייאוש, אולי קצת שיכורים מכוח ומההרגשה שהם בלתי מובסים ואין לנו שום יכולת לשנות כלום, הגרסה החדשה של ההנהגה בישראל אפילו לא ניסתה להסתיר או לתרץ את ההתנהלות הזאת.

 

אם פעם עוד ניסו למכור לנו מצג של ממשלה קשובה שמנסה לעזור אבל כיפות הברזל מפריעות לה, אחרי ספטמבר אפילו לא היה ניסיון להציג כאילו מישהו בכלל קרא את דו"ח טרכטנברג. בסופו של דבר, הקיץ הנחמד, מלא האהבה ונטול האלימות של 2011 לא השיג הרבה. בין "לא השיג כלום" ל"השיג בדיוק את ההיפך ממה שביקש".

 

בזמן הזה, קבוצות של פעילים בכל רחבי הארץ המשיכו להילחם. חלקם בגלל להט ואמונה, חלקם בגלל שאין להם איך להאכיל את הילדים שלהם. בקור המקפיא, עיריית תל אביב ועיריות אחרות העסיקו את המשטרה והפקחים בפינויים של מאהלי אין ברירה והעברה של אנשים מהרחוב לרחוב, ובניסיון להשתיק הפגנות לגיטימיות נגד התנהלות הממשלה.

 

המשטרה עברה לאלימות, ומי שלא ראה את זה בעיניו לא יכול להאמין עד כמה היא קשה ועד כמה, וזה אולי החלק המפחיד יותר – היא רנדומלית. לא היה צריך לעשות הרבה כדי לחטוף מכות או להיעצר. למעשה, לפעמים לא היה צריך לעשות כלום. זה צריך להפחיד את כולנו, והאמת היא שזה גם מצליח להפחיד רבים. הפעם הורים כבר לא יבואו עם הילדים לפסטיבל של אהבה. כמה נוח לכולם.

 

 

אלימות משטרתית היא לא נושא המחאה. עימות בין שוטרים למפגינים אמש בתל אביב (צילום: Activestills)

 

זה לא שכל השוטרים הם אלימים

אז רובנו התכרבלנו בבית בחורף, כשעשרות אנשים שאינם דפני ליף נעצרו מעצרי שווא באלימות קשה, ולא הבחנו בהסלמה של האלימות המשטרתית, ובמקריות שלה. לא ראינו את אחד הפעילים נכנס למעצר על הרגליים עם השוטרים ויוצא משם על אלונקה בדרך לאיכילוב.

 

לא נעים לי להגיד, אבל מאיפה שאני הסתכלתי, עד נקודה מסוימת, השוטרים אתמול היו אפילו מאופקים יחסית. אבל האלימות המשטרתית היא לא נושא המחאה, היא רק תוצר לוואי שלה. עם הזמן, ככל שהסלימה התגובה של המשטרה, הפוקוס השתנה, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו לא מפגינים נגד הריכוזיות או יוקר המחייה, אלא נאבקים על עצם הזכות להפגין. גם זה משרת את אלה שמאד רוצים להוקיע את המחאה ולשמר את המצב הקיים, שהם כל כך רגילים ליהנות ממנו.

 

אני לא חושבת שכל השוטרים הם בבונים אלימים שרק מחפשים למי להרביץ. כלומר, הם שוטרים, מן הסתם הם התנסו באלימות בעבר, הם משחקים במגרש קשה שרובנו מעולם לא שיחקנו בו.

 

אבל אני מניחה שרבים מהם הם בעצם אנשים קשיי יום, שמקבלים משכורת משפילה על עבודה מאד קשה, ומקבלים הוראות אבל לא את הכלים לביצוע שלהם. הממשלה לא דואגת להם יותר ממה שהיא דואגת לנו. בואו לא נשכח שכפי הנראה, איש לא הולך לשלם מחיר על מה שקרה לשוטרים ולאנשי השב"ס באסון השריפה בכרמל, למשל.

 

אבל מי שעומד בראשם משרת כוח אחר. לא אותם ולא אותנו. וכן, יש ביניהם גם כמה אנשים מאד אלימים שמנצלים את הכוח שלהם בצורה הכי מכוערת שאפשר. אם הזדעזעתם מהתמונות של אתמול, יש הרבה מאד אתרים ועמודים בפייסבוק שמוקדשים לתיעוד של אלימות ועבירות על החוק מצד משטרת ישראל. שווה לעשות שם סיבוב, בשביל הפרופורציות.

 

אם רק נישאר נחמדים עוד קצת - כן יקשיבו לנו?

עכשיו, אני מבינה שרבים מתנגדים לאקטים של ונדליזם, גם אם מדובר בשמשה של בנק לאומי. אז ראשית, חשוב להבדיל בין אלימות ופגיעה ברכוש ובנפש של אנשים פרטיים, לבין פגיעה בסמלי שלטון. ובתוך מציאות שלטון ההון שאנחנו חיים בה - זה מה שהבנקים מייצגים עבור רבים.

 

שנית, נסו לזכור שרבים מהאנשים האלה נלחמים כל החורף, זוכים לאלימות ומעצרי שווא מצד המשטרה ולהתעלמות מצד התקשורת ומצד רוב הציבור, משוללי זכויות הם נאלצים לחכות למעצר מתוקשר כמו זה של דפני ליף כדי שמישהו ייזכר שהם שם, מנסים להילחם על משהו בסיסי הרבה יותר מ"דירה במרכז תל אביב".

 

בנק דיסקונט ברחוב אבן גבירול בתל אביב אחרי ההפגנה (צילום: Activestills)

 

בזמן שבריוני "תג מחיר" עושים ככל העולה על רוחם כמעט בלי לשלם מחיר ובלי להכתים את שמם של כל המתנחלים (כי הם מיעוט קיצוני, בניגוד לכמה מפגינים מתוך אלפים, שהם מדגם מייצג), ובזמן שכמה בתים בחברון מצליחים לקבל את כל תשומת הלב והתקציב של הממשלה, נסו להסביר למפגינים שאלימות זה בעצם רע ולא משיגים באמצעותה כלום.

 

שאם הם רק יצליחו לכבוש את הכעס והתסכול, ויישארו נחמדים רק עוד טיפה, הפעם דווקא כן יקשיבו להם, ומחר בבוקר הם יוכלו להתפרנס בכבוד. בהצלחה עם זה וד"ש מיוון.

 

אבל יותר מהכל: זה לא טיפה נאיבי להיות מופתעים עכשיו? האם מישהו ציפה שאחרי שמחאה לא אלימה נתקלה בתגובות כל כך אלימות, מצד הממשלה ומצד המשטרה – היא תישאר לא אלימה? היא לא תסלים? מישהו ציפה שכל המציאות סביב המחאה תשתנה, אבל היא תישאר באותה מתכונת? למה? הרי איינשטיין הגדיר שיגעון כחזרה על אותה פעולה תוך ציפייה לתוצאה שונה.

 

בעיקר כשבכל הזמן הזה, המצוקה הקיומית רק החריפה. ומה בדיוק מציעים, כל מתנגדי הוונדליזם? איזו שיטה חדשה הם מצאו לאנשים שרוצים למחות כפי שדמוקרטיה אמורה לאפשר להם, שאינה המחאה השקטה של הקיץ (שאנחנו יודעים שהיא לא אפקטיבית) אבל גם לא ההפגנה של אתמול?