הכל התחיל משיחת טלפון. "תקשיבי, את חייבת לבדוק משהו. יש איזו רשימה של גברים רווקים פנויים שמסתובבת בעיר. את חייבת לבדוק אם אני נמצא ברשימה". "על מה לעזאזל אתה מדבר? איזו רשימה?", אני שואלת ובמקביל מבצעת חיפוש קצר בגוגל שמגלה לי שאם עד כה חשבתי שראיתי הכל, מסתבר שהתבדיתי. יש משהו שמצליח להגעיל גם אותי.

 

עוד ב - Onlife:

 

רשימה של גברים? על מה אנחנו מדברים בכלל?

 

בוא ננסה לעשות קצת סדר בקרב מי שעדיין לא הצליח להבין במה מדובר. חבורת בנות, בראשן גילי (שם בדוי ) משתפות בחודש האחרון מנסיונן המיני עם הגברים המבוקשים ביותר בתל אביב. כל זה קורה במסמך גוגל דוקס סודי שעובר מבחורה לבחורה דרך המייל. הגברים מדורגים במדרג "ביצועים" מאחד עד חמש, כשאחד ממליץ ש"לא להתקרב" וחמש ממליץ "להתקרב וכמה שיותר".

 

מחירון לוי יצחק לביצועים במיטה

לכאורה, לגיטימי, כל עוד מדובר בחבורה קרובה של בנות שהן גם במקרה חברות והמסמך עובר ביניהן. אבל כשמסמך כזה מגיע לידיים אנונימיות ופרטי הבחור חשופים לעיני כל, מתגלה לנגד עינינו תופעה מכוערת, שאין דרך אחרת מלבד לגנות אותה. אחרי הכל, אף אחד מאיתנו לא באמת רוצה שידרגו את הביצועים שלו במיטה. ולא משנה כמה טובים אנחנו חושבים שאנחנו.

 

ניסיתי לאתר את הרשימה ואחת התגלגלה מול עיניי בפגישה עסקית לגמרי במקרה, כשכמה גברים עטו עליה בנסיון לגלות אם גם הם מופיעים שם. "לא, לא לא. אני לא מאמינה למה שעיניי רואות", אמרתי לעצמי, רגע אחרי. אין מצב שחבורת בנות, שפויה בדעתה, תחליט לעשות צעד כזה. מה יכול להיות האינטרס?

 

"זה זיוף", כתבו ברשת. "מדובר בקמפיין של הועד למלחמה באיידס", "בטח עוד פרסומת לקונדומים". השמועות געשו ורעשו. לאף אחד עדיין אין הוכחה אם זה מסמך אמיתי או קמפיין פרסומי. המסמך שראינו התגלה כבדיחה שהכין אחד העובדים, מרשימה מאולתרת בפייסבוק.

 

אז האם אכן קיים מסמך כזה? מה המטרה העיקרית לקיומו?

 

כשנשאלה גילי, יוזמת המסמך, בראיון ל"עכבר העיר", מהי האג’נדה או המטרה של המיזם הזה, היא לא התביישה לומר ש: “נשים מוטרדות מינית על ידי גברים נון סטופ, והנה יש לנו הזדמנות לגמול להם ובדרך הרבה פחות אלימה, להכניס להם בנקודת התורפה הכי רגישה שלהם. עין תחת עין, שן תחת שן, תחת תחת תחת. חוץ מזה למדרג יש גם מטרה עקיפה ולא פחותה במעלה: לדרוש מבחורי העיר את השיפור של הביצועים במיטה ושל ההתנהגות בכלל."

 

 

חבורה נקמנית, ילדותית ומעצבנת של בנות

האם ייתכן שמדובר בחבורת בנות שלא מכירה דרך אחרת? יכולות הרי להיות לא מעט גרסאות לסיפור הזה ואת המשפטים הבאים וודאי שמעתם לא פעם: "הוא דפק אותי ונעלם", "הוא לא התקשר יום אחרי", "הוא חשב שהוא שווה משהו, אבל הוא סתם לוזר לא רציני", "אני לא מבינה מה יש לגברים האלה. רק סקס יש להם בראש", "איחס, הוא כזה גרוע במיטה.", "שיט, למה הוא לא מסמס לי?", "אוף, מה יהיה? להתקשר אליו?"...

 

להמשיך?

 

הבנתם את הפואנטה.

 

אם תשאלו אותי, בהנחה שהמסמך הזה אכן קיים, מדובר בחבורה נקמנית, ילדותית ומאד מעצבנת, שמצאה דרך מקורית במיוחד להחזיר לגברים שלא החזירו להן טלפון.

 

תקראו לזה "תופעת הרווקה התל אביבית הממורמרת". אולי אפילו "מי בכלל חיפש חתן? אה, נכון. אני. שיט. שוב התעוררתי לבד". לא משנה לאן תסתכלו, תבינו שלמרות שיש כאן גם צדדים חיוביים, הרי ששיתוף חוויות מיניות, כמו שיתוף לינקים בפייסבוק, זה הדבר האחרון שמישהו מאיתנו היה רוצה לעשות. אני לא רוצה לדעת איך א' במיטה. לא מעניין אותי כמה בנות שכבו עם ב' ומה גודל איבר המין של ג'.

 

הטרדה מינית במסווה של רשימה מגניבה

בכלל, דמיינו לעצמכם מה היה קורה לו הייתה רשימה מקבילה של נשים, שחבורת גברים תל אביביים מיואשת החליטה לחבר, כי נמאס לה מאיכות הנשים בעיר. ארגוני הנשים היו יוצאים לרחובות נגד הרשימה, בלי להניד עפעף. כשזה קורה לגברים, זה הופך את העניין ללגיטימי? כי נשים מוטרדות מינית אבל גברים לא?

 

למה הן לא עצרו את עצמן לרגע וחשבו באמת על ההשלכות של רשימה כזו? ומה לגבי השם הרע שזה מוציא לנשים תל אביביות ולנשים בכלל שאין להן שום קשר למסמך ההזוי והמגוחך הזה?

 

אני מניחה שהן לא שמעו על לקיחת אחריות אישית או טופס 17 לטיפול פסיכולוגי ונראה לי שכדאי שיטיבו לעשות זאת ובהקדם, כדי שתופעה כזו לא תחזור על עצמה. אחרי הכל, אנחנו לא בתיכון יותר ועיתון "מחתרת" זה נורא כיתה י"א.

 

ועוד עצה ידידותית לסיום לכל מי שלקחה חלק במילוי המסמך: הביטי עמוק אל תוכך. הסתכלי במראה ותפנימי. את לא טובה יותר ממנו. לא משנה כמה טוב או רע היה הסקס, אם גבר לא מתקשר אלייך יום למחרת, כנראה שיש סיבה מוצדקת. אם הוא היה רוצה יותר, האמיני לנו, הוא היה מראה לך. ואולי, את בכלל מדורגת אצלו ברשימה שלילית לא פחות.

 

אגב, אם נתקלתם ברשימה האמיתית, בהנחה שהיא קיימת, שלחו לי אותה למייל, כן? יש כמה חברים טובים שהיו מתים לדעת איזה ציון הם קיבלו, רגע לפני שהם בורחים לפריפריה מבושה.